פרויקט מיוחד ליום הסרטן הבינלאומי 2021
קהילה שמשנה עולם בתחום חקר הסרטן: ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב מציין את יום הסרטן הבינלאומי, החל ב-4 בפברואר, בפרויקט משולב הנוגע בנושא משלושה כיוונים שונים, בכדי להאיר בזרקור את תרומתם של בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב וחוקריה, אשר מחוללים מהפיכה של ממש בחקר הסרטן, מחקר אחרי מחקר.
חלק ראשון: "אני לא הסיפור של חיי" - תמיר גילת מציין עשר שנות התמודדות עם הסרטן
נעים מאוד, אני תמיר גילת , יליד 1962, עורך דין ואיש עסקים לשעבר. חבר בחבר הנאמנים ובהנהלת אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב.
בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל עסקים מבית הספר "קלוג" שבאוניברסיטת נורת' וסטרן בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בעת לימודי המשפטים הייתי שוער קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב.
אם התחזית המקורית של הרופאים שאבחנו אותי הייתה מתגשמת, לא הייתי משתף אתכם בציון היום המיוחד הזה - יום ההולדת העשירי לחיי החדשים. חיי היו אמורים להסתיים לפני תשע שנים וחצי, במחצית שנת 2011.
בשבוע הראשון של חודש פברואר 2011 קיבלתי את גזר דין המוות הראשון שלי. אובחנתי עם שני סוגי סרטן (סרטן לבלב גרורתי וסרטן כליה גרורתי). זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את המילים: "נותרו לך רק ששה חודשים לחיות". סמוך לאחר האבחון עברתי ניתוח בן תשע וחצי שעות וחלק מאיברי הפנימיים הוצאו או נחצו... התחלתי טיפול כימותראפי למניעה ולאחר 11 טיפולים הרגשתי שגרורות הסרטן התפשטו בגופי. חששותיי התאמתו ואובחנתי עם גרורות בכבד.
גזר דין מוות שני בתוך ארבעה חודשים והפעם בלי זכות ערעור. זו הייתה הפעם השנייה בחיי ששמעתי את המילים: "נותרו לך כששה חודשים לחיות" והראשונה ששמעתי מהרופאה שלי, ד"ר טליה גולן משיבא, את המילים: "אין לנו יותר אופציות טיפוליות עבורך". באותו לילה הלכתי לישון בידיעה שאני צריך להכין את משפחתי לפרידה. למחרת התקשרה אלי ד"ר גולן והציעה לצרף אותי למחקר קליני שיועד לנשים חולות סרטן שד וסרטן שחלה נשאיות הגן BRCA. הוחלט לצרף קבוצה של חולי סרטן לבלב נשאי BRCA לניסוי הקליני, שמטרתו היתה להאריך חיים בכמה חודשים, באיכות חיים סבירה. בניסוי השתתפו 400 מטופלים מישראל ומארצות הברית. אחרי 13 חודשים הודיעו לי שהניסוי הסתיים, שכן כל משתתפיו נפטרו. אני המשכתי לקבל את תרופת הניסוי לתקופה מצטברת של 51 חודשים.
בספטמבר 2015 קיבלתי גזר דין מוות שלישי והפעם עקב התפשטות הגרורות בכל גופי. לאחר ניתוח משמעותי נוסף בו הוצאו או נחצו יתרת איברי הפנימיים (למעט הריאות והלב) צורפתי לניסוי קליני חדש על ידי פרופסור רענן ברגר משיבא. הפעם דובר בניסוי בתרופה פורצת דרך מהתחום האימונותרפי. הפרוגנוזה הייתה הארכת חיים של עד שנתיים. אני מטופל בתרופה כבר מעל חמש שנים וממשיך לקבלה אחת לשלשה שבועות. בנוסף אני לוקח מידי יום עשרות כדורים וזריקות כדי לאזן את גופי.
...ספוילר...אחרי מילות הרקע הארוכות המפרטות את המסע המורכב, המטלטל והמעצים על מסלול רכבת ההרים בו אני חי, הבנתי שאני בעצם לא הסיפור החשוב בו אני רוצה לשתף אתכם. הסיפור החשוב הוא שתי תרופות שפותחו בזכות אותם שני מחקרים קליניים בהם השתתפתי. תרופות מצילות חיים, שנמצאות היום בסל התרופות. הראשונה "ליפרזה" מיועדת לחולות סרטן שד ושחלה וחולי סרטן לבלב - כולם נשאי BRCA; השנייה - קוקטייל האיירבוי והאופדיבו לטיפול אימונותרפי בחולי סרטן המלנומה, הכליה והריאות (NSCLC). הסיפור הוא על חוקרי הסרטן המופלאים של ישראל.
היום אנו מציינים את יום הסרטן הבינלאומי ויש לי את הזכות לציינו בפעם העשירית מאז שחליתי. תשע פעמים יותר מהצפי הראשוני. מידי יום אני קד קידה עמוקה לחקר הסרטן ולחוקרי הסרטן להם אני חב את חיי. סיפור חיי הוא על אותם מחקרים פורצי דרך, שהובילו לפיתוח תרופות המחקר שהצילו את חיי. אני עכבר המעבדה המוכיח שחקר הסרטן עובד! הוקרת התודה, הצלחת חקר הסרטן בישראל וחשיבותו גרמו לי להתנדב כיו"ר הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF).
אחד מכל 2.2 גברים ואחת מכל 2.8 נשים יחלו בסרטן במהלך חייהם וכל שנה מצטרפים בישראל כ-30,000 אנשים למעגל התחלואה. אין משפחה בישראל שהסרטן לא פוגע בה באופן ישיר. אני 'חבר' ותיק במשפחת הסרטן. הייתי בן 23 כשאבי ז"ל נפטר בזרועותיי לאחר מחלת סרטן קשה כשהיה בן 51. לפני שלוש שנים וחצי נפטרה אשתי האהובה קרן, בת 46 במותה, לאחר שנים של התמודדות הרואית עם סרטן שד גרורתי.
10 שנים אני רוקד טנגו עם המוות בהרכנת ראש ובענווה. 3,650 ימי סרטן בהם למדתי לחיות עם השאלות ועם חוסר הוודאות כאבן יסוד לחיי החדשים. 3,650 ימים של ניסוי וטעייה, של פחד ותקווה של כאב ושמחה של תופעות לוואי ורגעי חסד. למדתי לחיות בכל יום כאילו היה זה יומי האחרון. הולדתי מחדש זימנה לחיי את הוקרת התודה ואת הנתינה לאחר כדרך חיים. בחרתי להקדיש את חיי החדשים בהתנדבות לנושא הסרטן. מטרתי וייעודי בחיים הם להעלות את המודעות לחשיבות התמיכה בחוקרי הסרטן המופלאים בישראל וללוות באופן רוחני ומנטאלי חולי הסרטן ובני משפחותיהם בדרכם הקשה. אני העדות לכך שחקר הסרטן מתפתח בענק ומתרחש כאן ועכשיו ולכן החלטתי להתנדב ולכהן כיושב ראש הקרן לחקר הסרטן בישראל - ICRF.
הקרן לחקר הסרטן בישראל - ICRF הוקמה בשנת 1975 בארצות-הברית על-ידי חוקרי סרטן יהודים שהבינו שהמגיפה של המאה ה-21 תהיה מחלת הסרטן ושהדרך היחידה להתגבר עליה היא באמצעות מחקר.
הקרן ממוקדת בגיוס כספים לטובת מימון מחקרים של חוקרי הסרטן המובילים בישראל. קיומה של הקרן מאפשר לחוקרים לבצע את המחקר ולטפח את הקריירה המקצועית שלהם בישראל ולמנוע את תופעת "בריחת המוחות". הקרן משמרת בפעילותה את חיוניות מוסדות המחקר בישראל, ומטפחת את המשאב החשוב לכולנו מכל – מדענים מצטיינים. הקרן לחקר הסרטן בישראל מוסיפה נדבך חשוב לקידום חקר הסרטן בזכות פלטפורמה ייחודית לבחירת הצעות המחקר: אחת לשנה מתכנסת בארה"ב וועדת עמיתים ניטרלית (PEEREVIEW) של הקרן, בה מתנדבים כ-50 חוקרי הסרטן מהמובילים בצפון אמריקה. חברי הוועדה בודקים את הצעות המחקר של חוקרי הסרטן הישראלים על פי ההיתכנות והאימפקט הצפוי של המחקר לפריצת דרך והכל על פי אמות מידה מדעיות בלבד וללא משוא פנים. מתוך כ-150 בקשות למלגות, 25 המחקרים הנבחרים הם חברי "נבחרת החלומות" של הקרן לחקר הסרטן באותה שנה.
מאז 1975 חילקה הקרן לחקר הסרטן בישראל – ICRF, סה"כ של 2,569 מענקי מחקר בסכום כולל של 78,019,667 מיליון דולר לחוקרי הסרטן המובילים בישראל, שמעבדותיהם נמצאות בכל מוסדות המחקר המובילים בישראל.
בשנת 2020-2021 תומכת הקרן ב-71 מלגות מחקר בסכום כולל של 5,151,335 מיליון דולר. 12 מתוכן מלגות של חוקרים מצטיינים מאוניברסיטת תל אביב.
משנת 1990 ועד היום, תמכה הקרן בחוקרי הסרטן המצטיינים של אוניברסיטת תל אביב בסכום כולל של 9,340,000 דולר.
כל חוקר/ת סרטן מצטיין/ת באוניברסיטת תל אביב זוהה ונבחר במהלך הקריירה שלו על–ידי הקרן לחקר הסרטן. רשימה חלקית - פרופ' גידי רכבי, פרופ' דן פאר, פרופ' רונית סצ'י–פאינרו, פרופ' נטע ארז, פרופ' שי יזרעאלי, פרופ' כרמית לוי, פרופ' איתי לבהר, פרופ' מוטי רביד, ד"ר ליאור מאיו ועוד רבים וטובים (מאוד!). חלקם קיבלו מספר מענקי מחקר במשך הקריירה.
מסע העשור לחיי החדשים מתואר בהרצאת הטד שלי: "Outliving your expiration date"
בהרצאת הטד אני מזקק את הדרך שלי לנוסחה שאני מכנה "The 3 G's" הדרך שבזכותה אני חי היום לשתף אתכם בסיפור שלי – הסיפור שמחוללים הקרן לחקר הסרטן בישראל וחוקרי הסרטן בישראל, הסיפור על GOALS (מטרות ראויות), GIVVING (נתינה לאחר כדרך חיים) ו- GRATEDUDE (חיים בקידה ובהוקרת תודה). הסיפור הנו לחיות בכל רגע את ההשתנות והארעיות וללמוד למות ולהיוולד כל יום מחדש.
חלק שני: על מעבדתה של פרופ' נטע ארז, שמכשירה את דור העתיד של חוקרות וחוקרי סרטן בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב
חדורי השראה מהטקסט האישי והמרגש של תמיר, ניגשנו לסקור את הפעילות במעבדה של פרופ׳ נטע ארז, אחת משני חוקרי סרטן מאוניברסיטת תל אביב אשר זכו לאחרונה בפרס 'מנטורינג במדע' לשנת 2020 מטעם קבוצת Nature Science, הבית של כתב העת המוביל Nature.
הפרס ניתן למדענים שמצטיינים בהנחיית תלמידי המחקר במעבדותיהם, ובכך תורמים לפיתוח דור העתיד של המדע, בעולם ובישראל, ומהזווית שלנו – הם אלו שמכשירים את דור העתיד של בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב כמדענים מצטיינים בעצמם. הפרס מרגש במיוחד כיוון שמי שיזמו והגישו את מועמדותה של פרופ' ארז היו המונחים עצמם – הסטודנטים והבוגרים מהמעבדה שלה.
אז בואו נחזור רגע לנקודת ההתחלה - עם קצת רקע:
מחלת הסרטן הוא שם כללי למעל 100 סוגים שונים של סרטן, שבדרך כלל קרויים על שם האיבר או הרקמה ממנה החלו. הרוב המוחלט של מקרי התמותה מסרטן הם למעשה לא תוצאה ישירה של הגידול הראשוני שבמקרים רבים (אך לא תמיד) ניתן להסרה בניתוח, אלא כתוצאה מהתפשטות של הגידול אל איברים אחרים של הגוף, ויצירת גרורות.
גידול ממאיר אינו מורכב רק מאוסף של תאי סרטן, והוא למעשה רקמה רב תאית שמכילה גם תאי חיסון, כלי דם ורקמת חיבור שביחד נקראים ״מיקרו-סביבת הגידול״. כל אלה הינם תאים נורמאליים של הגוף שמגויסים אל הגידול הסרטני וברב המקרים מסייעים לו בגדילה על ידי אספקה של חומרים מזינים, פקטורי גדילה, יצירת כלי דם חדשים ועוד.
בעשורים האחרונים, כתוצאה ממחקר אינטנסיבי בכל העולם, הצטבר ידע רב על תפקיד המיקרו-סביבה בתמיכה בגידולים. ידע זה סייע לפיתוח תרופות חדשות ואסטרטגיות טיפוליות מתקדמות שמכוונות, למשל, אל מערכת החיסון במיקרו-סביבה ומסייעות להרג תאי הגידול על ידי תאי מערכת החיסון.
עם זאת, כפי שהוזכר למעלה, מוות מסרטן הוא לרוב תוצאה של התפשטות גרורתית. גם בגרורות יש חשיבות רבה למיקרו-סביבה שמשתנה מאיבר לאיבר: תאי סרטן שנדדו, לדוגמא, מהשד אל העצם, צריכים עכשיו ״לגייס״ ולתקשר עם תאים ברקמת העצם. לכן, מחקר שעוסק בתקשורת בין תאי הסרטן למיקרו-סביבה שלהם באיברי הגרורות ובניסיון לחסום את המסלולים האלה הוא בעל חשיבות רבה ביכולת שלנו להבין את התהליך הגרורתי, ואף לעכב או למנוע אותו.
המחקר במעבדה של פרופ׳ נטע ארז, ראש המחלקה לפתולוגיה בפקולטה לרפואה, מתרכז בהבנת התהליכים המוקדמים שמאפשרים יצירת גרורות של סרטן שד ומלנומה (סרטן העור) בריאות, בעצמות ובמוח.
מחקרים שנערכו במעבדה של פרופ׳ ארז בשנים האחרונות, גילו כיצד ״משחיתים״ תאי הסרטן את תאי הגוף הנורמליים וגורמים להם ל״תיכנות מחדש״, שגורם להם לתמוך בשגשוג תאי הסרטן על ידי יצירת תהליכי דלקת.
במיוחד, התמקדו המחקרים בגילוי תפקידם של תאי רקמת חיבור המכונים פיברובלסטים. במצב תקין יש לפיברובלסטים תפקיד מרכזי בריפוי פצעים ונזקים לרקמות. מחקריה של פרופ׳ ארז העלו כי פיברובלסטים משחקים תפקיד מרכזי בתיווך תהליכים דלקתיים תומכי-סרטן ובעיכוב הזרוע החיסונית שמסוגלת לתקוף את תאי הסרטן.
הפיברובלסטים שוכנים ברקמות הגוף השונות ובמקרה שהם מזהים פגיעה רקמתית הם מזעיקים את תאי מערכת החיסון באמצעות חומרים שהם מפרישים. כחלק מאותו תהליך הם גם הופכים את כלי הדם לחדירים יותר, כדי לאפשר לתאי החיסון לחדור לרקמה ולבצע את מלאכתם. זהו, למעשה, המסלול הדלקתי הטבעי של הגוף במקרים של נזק רקמתי. מחקרים ממעבדתה של פרופ׳ ארז הדגימו כיצד תאי הסרטן ״מערימים״ על הפיברובלסטים וגורמים להם להפעיל את תכניות הדלקת וריפוי הפצע הפיזיולוגיות על מנת ליצור סביבה תומכת בגדילתם באיברים שבהם יתפתחו גרורות.
אפיון מולקולרי של הפיברובלסטים בגידולי שד ראשוניים וכן בגרורות סרטן שד בריאות גילה ביטוי יתר של חלבונים ספציפיים (ציטוקינים) הקשורים לנזק רקמתי, שאפשרו לפיברובלסטים להזעיק למקום את תאי מערכת החיסון, שמצדם תמכו בשגשוג תאי הסרטן. הממצאים האלה הוכחו כנכונים גם בדגימות מחולות סרטן שד עם גרורות בריאות. בהמשך, השתמשו במעבדת פרופ׳ ארז במעכבים של החלבונים האלה והוכיחו במודלים עכבריים שעיכוב מסלולי הדלקת בשלבים מוקדמים של התפתחות גרורות יכול לעכב משמעותית חזרה גרורתית, שהיא גורם המוות העיקרי בחולות סרטן השד.
מחקרים נוספים במעבדה מתמקדים באפיון מסלולים דלקתיים במוח ובעצמות, שמאפשרים התפתחות גרורות באיברים אלה. הבנה עמוקה יותר של התהליכים שמאפשרים יצירת גרורות, תאפשר לזהות מטרות חדשות להתערבות תרופתית מתוחכמת ולהתקדם לקראת מניעת חזרה גרורתית, וירידה בתמותה.
חלק שלישי: מערכת העריכה הגנטית שמחסלת תאים סרטניים
וממעבדתה של פרופ' ארז למעבדה חשובה נוספת – מעבדתו של פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח של אוניברסיטת תל אביב, ראש המעבדה לננו-רפואה בבית הספר למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן ע"ש שמוניס, מהמרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה והמרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב, אשר מונה לאחרונה גם ליו"ר חברת רמות (חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב).
פרופ׳ פאר הוא מחלוצי השימוש במולקולות RNA לתרפיה תאית וגנית. הוא בוגר שלושה תארים בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב והקים ב-2008 את המעבדה לננו-רפואה. מעבדתו הייתה הראשונה בעולם להראות כי ניתן להוביל מולקולות RNA לצורך השתקה של גנים, יצירת חלבונים תרופתיים ועריכה של גנים באמצעות ננו-חלקיקים, המתבייתים על תאי המטרה שלהם, כשהם מוזרקים למחזור הדם במחלות שונות שקשורות לתאי מערכת החיסון וסרטן.
במעבדתו של פרופ' פאר בוצע לאחרונה מחקר המהפכני בהובלת ד״ר דניאל רוזנבלום והדוקטורנטית אנה גוטקין, ובסיוע חוקרים נוספים מהמעבדה של פרופ' פאר יחד עם ד״ר דינורה פרידמן-מורבינסקי מביה״ס לביוכימיה, ביופיזיקה ונוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ד"ר צבי כהן, ראש היחידה לנוירוכירורגיה אונקולוגית בבית החולים שיבא, ד״ר מרק בהלקי וצוותו מחברת IDT באיווה, ארה״ב ופרופ׳ ג׳ודי ליברמן מבית החולים לילדים בבוסטון ואוניברסיטת הרווארד.
במסגרת המחקר פיתחו החוקרים מערכת הובלה ננו-מטרית שמנטרלת תאים סרטניים, ועשויה להוות פריצת דרך מדעית בינלאומית בתחום חקר הסרטן והטיפול בו. תוצאות המחקר פורץ הדרך, שמומן גם הוא על-ידי הקרן הישראלית לחקר הסרטן (ICRF), ה תפרסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי Science Advances.
הקריספר (ראשי תיבות של Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeats), הוא אזור ב-DNA שמורכב מרצפים חוזרניים קצרים, שמכילים גם קטעי דנ"א של בקטריופאג'ים - נגיפים שתוקפים חיידקים, והוא חלק ממנגנון הגנה מפני נגיפים. כעת, הוכיחו החוקרים מאוניברסיטת תל אביב שמערכת הקריספר יעילה מאוד גם בטיפול בסרטן גרורתי. החוקרים פיתחו טכנולוגיה חדישה - מערכת הובלה של ננו-חלקיקים חדשים מבוססי שומן (CRISPR-LNPs), אשר מובילים שליח גנטי (רנ״א שליח) המקודד לאנזים הקריספר Cas9 לתאי מטרה סרטניים – ומנטרלים אותם גנטית.
"מערכת הקריספר, המסוגלת לזהות ולשנות כל מקטע גנטי, יצרה מהפכה ביכולת שלנו לפגוע, לתקן ואפילו להחליף גנים באופן מותאם אישית." מסביר פרופ' פאר, "אבל לעומת השימוש הנרחב בקריספר במחקר, השימוש הקליני עוד נמצא בחיתוליו – שכן נדרשת מערכת הובלה נקודתית ובטוחה שתדע לפגוע אך ורק בתאי המטרה. מערכת ההובלה שפיתחנו מאפשרת לפגוע בדנ"א המאפשר לתאי הסרטן לשרוד. מדובר בטיפול חדשני לסוגי סרטן אגרסיביים, שאין להם טיפול יעיל כיום."
ללא תופעות לוואי או סכנה להתפרצות מחודשת
"זו העבודה הראשונה בעולם שהוכיחה שאפשר להשתמש במערכת הקריספר לטיפול אפקטיבי בסרטן בחיה שלמה וביעילות גבוהה", אומר פרופ' פאר. "צריך להבין שזאת לא כימותרפיה. אין תופעות לוואי ואין סכנה להתפרצות מחודשת של התא הסרטני שעבר את הטיפול. המספריים המולקולריים של ה-Cas9 חתכו את הדנ"א של התא הסרטני, השביתו אותו והוא כבר לא מסוגל עוד להשתכפל".
במסגרת המחקר, וכדי לבדוק את היתכנות הטכנולוגיה לטיפול בסרטן, בחרו פרופ' פאר וצוותו בשניים מהגידולים הקטלניים ביותר: סרטן מוח מסוג גליובלסטומה וסרטן שחלות גרורתי.
סרטן השחלות הוא אחת מהסיבות המובילות לתמותה בקרב נשים והסרטן הקטלני ביותר של מערכת הרבייה הנקבית. רוב החולות בסרטן השחלות מאובחנות בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר המחלה כבר שולחת גרורות לכל הגוף. למרות ההתקדמות שנעשתה בשנים האחרונות, רק כשליש מהחולות ישרדו את המחלה הקשה.
גליובלסטומה הוא סרטן המוח האלים ביותר, כאשר רוב החולים ימותו מהמחלה בתוך 15 חודשים מזמן האבחון, ורק 3% יחיו כעבור 5 שנים. החוקרים הוכיחו שבאמצעות טיפול בודד עם ה-CRISPR-LNPs ניתן להכפיל את זמן החיים הממוצע ולשפר בכ-30% את השרידות של עכברי מודל עם גידולי גליובלסטומה. הטיפול ב-CRISPR-LNPs בעכברות מודל של סרטן שחלות גרורתי שיפר ב-80% את שרידותן של העכברות.
פתח לטיפול במחלות נוספות
החוקרים מציינים שהמחקר החדש הוא ההדגמה הראשונה של שימוש במערכת הקריספר לטיפול בשני סרטנים אגרסיביים אלה, אבל הוא פותח הזדמנויות חדשות לטיפול גם בסוגי סרטן נוספים, במחלות גנטיות נדירות ובמחלות ויראליות כרוניות כמו מחלת האיידס. יצוין שטכנולוגיה דומה של mRNA משמשת בחיסוני הקורונה של חברות מודרנה ופיזר (ביונטק).
"אנחנו רוצים להמשיך עכשיו לניסויים בסרטני דם, שהם מאוד מעניינים מבחינה גנטית, ובמחלות גנטיות כמו ניוון שרירים על שם דושן", אומר פרופ' פאר. "מן הסתם ייקח עוד זמן להביא את הטיפול החדש גם לבני אדם, אבל אנחנו אופטימיים. כל העולם הזה של תרופות מולקולריות המפעילות רנ"א שליח (שליחים גנטיים) נמצא בשיא פריחתו – וזאת לראייה שמרבית החיסונים לקורונה שעובדים עליהם כרגע מתבססים על העיקרון הזה. כשאנחנו דיברנו על טיפולי רנ"א שליח לפני 12 שנה, חשבו שזה מדע בדיוני. אני מאמין שבעתיד הקרוב נראה הרבה טיפולים מבוססי שליחים גנטיים למחלות גנטיות ולסרטן שבנויים על רפואה מותאמת אישית, ואנחנו כבר פועלים מול חברות וקרנות בינלאומיות באמצעות חברת רמות למסחור הטכנולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, כדי להביא את בשורת העריכה הגנומית לבני אדם".
ידיעות נוספות בנושא
