קצת על חלקה של אוניברסיטת תל אביב במלחמה למניעת סרטן

לכבוד היום העולמי למניעת סרטן, משתף בוגר הפקולטה לרפואה ד"ר נועם שומרון את קהילת הבוגרים במחקרו על קיבוע תאי סרטן השד במקומם ומניעת היווצרותן של גרורות.

04 פברואר 2018
קצת על חלקה של אוניברסיטת תל אביב במלחמה למניעת סרטן

סרטן השד הוא גורם התמותה השני מבין כל סוגי הסרטן בקרב נשים - אחת מכל שמונה נשים תחלה בו במהלך חייה. הסיכון לתמותה מסרטן השד עולה כמה מונים כאשר תאים מהגידול הראשוני מתפזרים דרך מערכת הדם ומשתרשים באיברים שונים בגוף. נקודת מפנה זו הובילה את ד"ר נועם שומרון מבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף פעולה עם ד"ר נטלי ארצי מ-MIT, לפתח טיפול שיכול לסייע במניעת המעבר של תאים סרטניים לאיברים אחרים בגוף. עד כה בוצע הניסוי בהצלחה בעכברות.

 

משאבים ומאמצים רבים מושקעים בהבנת התפתחות סרטן השד וכיצד התאים בסופו של דבר עוברים מהשד לשאר הגוף. סיכויי ההחלמה יורדים משמעותית לאחר התפתחותן של גרורות. המחקר של ד"ר שומרון וצוותו מביא גישה חדשה לנושא: בעוד שמרבית הטיפולים הקיימים תוקפים את הגידול הראשוני בשד, החוקרים החליטו להתמקד בגרורות, ולנסות למנוע את היווצרותן. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שאם יצליחו החוקרים לגרום לסרטן להישאר מקומי, הטיפול בו יהיה ממוקד ויעיל בהרבה.

 

על פי תפיסתם החדשנית, חיפשו החוקרים דרך לפגוע במנגנון התנועה של התאים הסרטניים, כך שיהיו מקובעים למקומם. לקראת תהליך הנדידה חלים שינויים בצורתו של שלד התא במטרה להסתנן לתוך זרם הדם שיישא אותו אל האתר החדש בגופו של החולה. במעבדה, חשפו החוקרים את המנגנון הגנטי שיוצר את השינויים הללו בתאים הסרטניים, ולאחר מכן פיתחו דרך לשלוט בו באמצעות מולקולות רנ"א טבעיות שיודעות להשתיק את ביטוי הגנים ה"רעים".

 

מציאת הגנים המעורבים בתהליך לא הייתה פשוטה. ד"ר דפנה וייסגלס-וולקוב מהמעבדה של ד"ר שומרון, הריצה ניסויים ביואינפורמטיים שחשפו מהם הגנים הפגיעים ביותר השולטים בתנועת התא. לאחר מכן ד"ר אביטל גילעם, מאותו הצוות, בדקה את יכולת הבקרה של הגנים הללו בשורת תאי סרטן השד. בשלב האחרון, במודל סרטן השד בעכברות, ד"ר גילעם הוכיחה שניתן לשלוט בגנים הנבחרים באמצעות מולקולות קטנות המוזרקות מסביב לגידול הראשוני בחיה. התוצאות המרגשות לא איחרו לבוא – קיבוע הגידול הסרטני בשד ומניעה מוחלטת של גרורות בעכברות.

 

כדי לנסות ולהבין אם יש לניסויים אלו השלכות על טיפולים עתידיים בבני אדם, פנו החוקרים למאגרי מידע המכילים דאטה מחולי סרטן רבים. החוקרים זיהו, לשביעות רצונם, את אותם הגנים בבני אדם כשרמתם מקבילה לגנים העכברים, באותם מצבי מחלה. כלומר – יתכן שטיפול עתידי בבני אדם יהיה יעיל גם כן.

 

כרגע עסוקים החוקרים באפיון מולקולות קטנות נוספות היכולות להשתיק גנים אלו ביעילות ובמהירות רבה יותר.

 

צפו בהרצאתו של ד"ר נועם שומרון בנושא בכנס TEDx  במוסקבה:  

 

מחדשים קשר

לצורך איתור וזיהוי במערכת
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>