ביטחון תזונתי וקיימות 2021 - לכבוד יום המזון העולמי

ב-16 לאוקטובר, תאריך הקמת ארגון המזון העולמי, ה-FAO (Food and Agriculture Organization)  בחסות האו"ם, יצוין יום המזון העולמי.

בכנס המזון העולמי בשנת 1996 הוגדר "בטחון תזונתי", כמצב המתקיים כאשר לכל האנשים, בכל זמן, יש גישה פיזית וכלכלית למזון בטוח ומזין לפי הצרכים, ההעדפות התזונתיות והתרבותיות שלהם, בכמות מספקת לצורך הבטחת חיים בריאים ופעילים באופן רציף.

ב-2015 קבעה מועצת האו"ם 17 יעדים לפיתוח ברי קיימא (Sustainable Development Goals -  SDGs) ובהם: היעדר עוני, היעדר רעב, מים נקיים וסניטציה, בריאות וחיי רווחה. ניתן לראות כי אחת המשימות העיקריות העומדות בפנינו הינה ביטול העוני וקיום אבטחת מזון לכול.

קיום ביטחון תזונתי הינה משימה מורכבת המושפעת מתחומים רבים. משימה זו מועצמת לאור משבר האקלים העולמי. שינויי אקלים מתפתחים לאורך זמן רב, אך תוצאותיהם ניכרות בצורה בולטת בשינוי במזג האוויר, שינויים המתרחשים באופן מהיר יחסית ומתבטאים בין היתר באי-יציבות המובילה לגלי חום ושרפות, גלי קור, סופות ושיטפונות. לשינויים אלו השלכות מידיות על ביטחון תזונתי ברמה האישית והעולמית. בעולם גלובלי - פגיעה ביבולים בצד אחד של העולם משפיעה לא רק על זמינותו לתושבי האזור, כי אם על כלל העולם, ומעבר לכך על הכלכלה העולמית. לאירועים אלו השפעות אזוריות וגלובליות, כמו למשל הגירה המונית בין מדינות.

התפתחות מגפת הקורונה תרמה אף היא לאי היציבות בביטחון התזונתי, כאשר רבים בארץ ובעולם איבדו את פרנסתם ויציבותם הכלכלית. ברמה הגלובלית, הצריכה והיצור העולמי שינו דפוסים, מחירי מוצרים והובלה גרמו לעליות במחירים והשפיעו על הכלכלה ועל מצב הביטחון התזונתי בעולם כולו.

בישראל טרם מגפת הקורונה היו כ-497 אלף משפחות (17.8% מכלל המשפחות) וכרבע מילדי ישראל בחוסר ביטחון תזונתי. בשיא המגפה מעל מיליון איש (21% מאזרחים ,על פי הלמ"ס) צמצמו קניית מזון או דילגו על ארוחות בשל מצבם הכלכלי. ארגון לתת העריך שבעקבות המשבר, 656 אלף משפחות היו באי ביטחון תזונתי ובהם 799,000 ילדים (32% מילדי ישראל) מהם 395,000 נמצאו באי ביטחון תזונתי חמור (15.8%). איגוד רופאי בריאות הציבור התריע בחודש מאי 2021 על נזקי תופעה זו. הרשויות המקומיות קרסו והפנו נזקקים לעמותות שגם התקשו לעמוד בעומס.

נתונים אלו ממחישים את המהירות בו משבר תזונתי מתפתח, והם מחדדים את הדחיפות בצורך בהקמת גוף מקצועי המתכלכל במימון המדינה שיאסוף מידע, יעבד וירכז את הפעילות בנושא.

מעבר לנחיצות בפתרון משבר הביטחון התזונתי ברמה הלאומית והגלובלית בהווה ובעתיד הקרוב, עלינו להיערך לשנים הבאות, זאת תוך שימת לב להתמודדות עם משבר האקלים ומציאת פתרונות ברי קיימא כדי להשאיר עולם מקיים לילדינו.

בכל העולם עוסקים חוקרים קובעי מדיניות וחברות בפיתוח כלים להתמודד עם גידול האוכלוסייה, התמעטות בשטחי החקלאות, צמצום במקורות המים הנקיים ושינויי האקלים.

תכנית מרכז מן באוניברסיטת תל אביב מקדמת ביטחון תזונתי בארץ ובעולם על ידי פעולה בשלושה מישורים: מחקר, הוראה, ויצירת שיתופי פעולה בין האקדמיה לגופים שלא למטרות רווח, גופי ממשל ותעשייה.

באוניברסיטת תל אביב, החוקרים, בתמיכתה של תכנית מרכז מן, שקדו ושוקדים על פיתוח כלים שונים להתמודדות עם אתגרי העתיד, בין היתר על ידי: פיתוח חיישנים המדווחים בזמן אמת את מצבם הפיסיולוגי של צמחים, פיתוח זני עגבנייה היכולים ליצר פירות בתנאי חום ויובש קיצוניים, פיתוח זני חיטה עמידים למחלות, פיתוח כלים רובוטיים לחקלאות מדייקת, פיתוח חיסונים כנגד מחלות ויראליות הפוגעות בדגי מאכל, קידום חלופות לבשר מן החיי על ידי פיתוח בשר מתורבת. חקר תנאי הקיום והפעולות הנדרשות להיטיב עם חקלאים עניים בעולם המתפתח.

מחקרים ופיתוחים אלו מהווים כלים בארגז הכלים הרחב, שיאפשר בעתיד הלא רחוק להגביר את היבול באופן מקיים סביבתית ולהתמודד טוב יותר עם שינויי האקלים, לטובת כולנו.

אך לא הכול תלוי במדע ובמפתחים. לכל אחד מאתנו ישנה האפשרות וחובה לתרום לשיפור מצבנו.

• צריכת מזון מודעת ובריאה (למשל תזונה ים תיכונית), צריכה בעלת אופי שאינה מבזבזת, אשר תטיב עמנו ועם הסביבה. בהקשר זה רצוי לקדם צריכת מזון טרי מקומי, המותאם לצרכי התזונה מקומיים שלנו, אשר יבטיח אספקה ללא תלות חיצונית, עד כמה שניתן, ויחזק את הכלכלה מקומית.
• בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים חיוביים בדפוסי צריכת המזון, כדוגמת הפחתה במזון מעובד, עתיר מלח, סוכר ושומן, לטובת מזון טרי, תהליך מבורך המובל על ידי משרד הבריאות. מגמה זו תשופר כאשר מזונות בריאים כמו ירקות בסיסיים ולחם מלא אשר יסובסדו במקום לחם לבן.
• הקטנת הזיהום הסביבתי על ידי בחירת המוצרים והאריזות שאנו צורכים, התחבורה שאנו צורכים ואפילו ההתנהגות הפיננסית שלנו, זו הבוחרת בהשקעה בחברות ירוקות ולא בחברות המעודדות צריכת דלקים מתכלים.
• כל אחד מאתנו יכול לפנות אל הפוליטיקאים, כמו גם לראשי מקום עבודתו, לקדם נושאים אלו של קביעת מדיניות ובמקרה שלנו לבקש מהאוניברסיטה לקדם נושאים אלו כמודל לחיקוי.
   

פעולות אלו יסייעו לשמירת סביבה תומכת ומקיימת ולאבטחת מזון לכולנו ולדורות הבאים.