מה ניתן ללמוד ממשבר קורונה על משבר האקלים הקרוב?

לכבוד יום המטאורולוגיה הבינלאומי וכשנראה שמשבר הקורונה מתקרב לסיומו, הגיע הזמן להתמקד במשבר הבא שמתדפק לפתחנו: משבר האקלים. עם זאת, הניסיון שצברנו במהלך השנה האחרונה יכול לסייע לנו בהתמודדות עם ההתחממות הגלובלית ועם שינויי האקלים. כאשר אנו מדברים על משברים וניהול סיכונים, ישנם שלושה פרמטרים שיש לקחת בחשבון:

1. מקור הסכנה עצמה
2. החשיפה שלנו למפגע זה
3. הפגיעות שלנו מאותו מפגע.

במסגרת משבר הקורונה, הסכנה היא מפגע ביולוגי יחיד, נגיף ה- COVID-19, אך במשבר האקלים הסיכונים השונים יוצרים סכנות סביבתיות רבות, החל מגלי חום, בצורות, שריפות, שיטפונות, הוריקנים, סופות וגם עליית מפלס מי הים. מבחינת חשיפה – החשיפה למשבר הקורונה היתה מוגבלת לאוכלוסייה האנושית. במשבר האקלים, בנוסף לאוכלוסייה נחשפות גם התשתיות שלנו, החקלאות ומשאבי המים שלנו לסכנות של שינויי האקלים. עם זאת, ההשפעות הגדולות ביותר - גם של משבר קורונה וגם של משבר האקלים - הן בגלל הפגיעות שלנו. כאן ממלאות מערכות הבריאות שלנו, הכלכלות, המשרות, העוני, המצב החברתי, המוגבלויות, הגיל, הביטוח, הגלובליזציה של רשתות העסקים ושרשראות האספקה​​ שלנו תפקיד בפגיעות שלנו - להשפעות הנגיף וגם להשפעות שינוי האקלים העתידי. אך שינויי אקלים כוללים גורמים רבים נוספים המשפיעים על הפגיעות שלנו, וביניהם איכות הבנייה והתשתיות, שימוש ותכנון לא מוסדר בקרקעות, ניהול סביבתי וצריכת יתר של משאבי טבע.

ישנם קווי דמיון רבים בין משבר קורונה למשבר האקלים:

• שני המשברים מתפשטים באופן אקספוננציאלי עם יכולת מוגבלת שלנו להתמודד עם המצב. במשבר הקורונה, מספר החולים והגוססים גדל באופן אקספוננציאלי וכתוצאה מכך נוצר עומס יתר על מערכות הבריאות ובתי החולים, שהוצפו עד כדי חוסר יכולת להתמודד. פליטת פחמן דו-חמצני גוברת גם היא באופן אקספוננציאלי ברחבי העולם, ללא האטה באופק. אם נעבור נקודת סף, שאיננו יכולים לדעת מה היא, לא נוכל להתמודד בבטחה עם השפעות שינוי האקלים.
   
• אם נמתין עד שההשפעה תהיה ברורה לעין, כבר יהיה מאוחר מדי לעצור אותה.
  ברור שבמדינות רבות בחרו תחילה להתעלם או להתכחש לתחילת העלייה האקספוננציאלית במקרי ההדבקה בקורונה כאילו לא הייתה רצינית ולא דרשה פעולה. המדינות שחיכו זמן רב מדי לפני שפעלו התמודדו לבסוף עם ההשלכות בשיעורי תמותה גבוהים. במדינות שהמתינו זמן רב מדי נדהמו מהביקוש העולה במיטות אשפוז, מכונות הנשמה, מסכות, רופאים וכו'. באופן דומה, אם נחכה זמן רב מדי לפני שנפעל בנוגע למשבר האקלים, זה יהיה מאוחר מדי. אם נחכה עד ש"נראה" את שינויי האקלים מתרחשים, יתכן שכבר לא תהיה לנו דרך חזרה.

  קחו למשל עליית מפלס מי הים. אם מפלס מי הים יעלה ברחבי העולם במטר אחד, כפי שחוזים מודלים רבים שיקרה עד לסוף המאה הנוכחית, במקומות כמו מצרים ייאלצו יותר מ-6 מיליון בני אדם לנדוד, כיוון שערים כמו אלכסנדריה יהיו מתחת למים. כשנראה את זה קורה, כבר יהיה מאוחר מדי להוריד את פני הים בחזרה למצבם הנוכחי. לא רק שניאלץ לקרר את האקלים העולמי כדי לייצר שלג וקרח ביבשה, אלא שזה עלול לקחת עשרות אלפי שנים.
   

• דחיפות לפעולה נחרצת.
  כעת ברור כי מדינות שנקטו בפעולה מהירה בתחילת משבר קורונה הצליחו הרבה יותר טוב מאשר אלה שהשתהו בתגובתן. באופן דומה, מדינות המגבירות את חוסן עריהן, קווי החוף שלהן, שרשראות האספקה, מקורות המים וכו' על ידי פעולה מהירה כיום יעברו את שינויי האקלים באופן הרבה יותר טוב מאשר המדינות שמשתהות בטיפול בנושא.
   
• שני המשברים מהווים סיכון בריאותי. במשבר הקורונה זה מובן מאליו, אך גם משבר האקלים הוא נושא בריאותי. לא רק ההשפעות הישירות של זיהום אוויר משימוש בדלק מאובנים, אלא השפעות עקיפות רבות מגלי חום, בצורות, שריפות, מחלות הווקטוריות, שיטפונות וכו'. למעשה, יש לשים דגש רב יותר על ההשפעה הצפויה של נושאי משבר האקלים על בריאות הציבור בכדי לגייס את הציבור למאבק בתופעה.
   
• במשבר הנוכחי נדרשה הקרבה גדולה בטווח הקצר לטובת שיפור בטווח הארוך - הצלת חיי אדם. כולנו היינו נעולים בבית, לימדנו או למדנו באינטרנט, עבדנו מהבית, לא טסנו לשום מקום, לא טיילנו. גם בשביל להתמודד עם משבר האקלים נצטרך להקריב קורבנות לטווח הקצר בעלויות האנרגיה, העדפות המזון, עלויות ההובלה והתנהגות צרכנים, אם ברצוננו לראות את היתרונות לטווח הארוך - התמתנות שינויי האקלים.

עם זאת, ישנם גם הבדלים משמעותיים בין שני המשברים:

• הסכנות שונות.
  הסכנה הישירה של משבר נגיף הקורונה היא הצמיחה האקספוננציאלית של נשאים וחולים המציפים את מערכת הבריאות. הסכנה במשבר האקלים העתידי היא הצמיחה האקספוננציאלית של גזי החממה, אשר מנטרלת את יכולתנו לנהל אסונות טבע, עליית מפלס פני הים, פליטי אקלים, החמצת האוקיינוסים ​​ועוד.
   
• בעוד האיום מנגיף קורונה הוא מיידי ואישי, האיום החבוי בשינויי האקלים הוא איטי ועשוי להרגיש לא אישי. רוב האנשים מכירים מישהו שנדבק בנגיף, וראינו אנשים כמונו מתים. בנוגע לשינויי האקלים - רוב האנשים חושבים שהם לא יושפעו אישית ושזו בעיה של מישהו אחר.
   
• במגיפה הנוכחית, הסיבות מוגדרות וברורות היטב. אנו יודעים כי נגיף ה- COVID-19 הוא הגורם למשבר, אנו יודעים כיצד נראה הנגיף, אנו יכולים לזהות אותו. מצד שני, שינויי האקלים ומשבר האקלים מופשטים יותר. האם תחום האנרגיה הוא האשם העיקרי בגידול גזי החממה? האם זה ענף התחבורה? החקלאות? משהו אחר? קשה להצביע על מי או מה אשם.
   
• משבר הקורונה הוא איום בהווה עם השפעות קטנות לטווח הארוך, ואילו משבר האקלים הוא איום עתידי עם השפעות ענק לטווח הארוך. המגיפה הנוכחית תסתיים בסופו של דבר, ובעוד עשר שנים ככל הנראה לא נראה השפעה על אוכלוסיות עולמיות או על הכלכלה העולמית. עם זאת, האיום העתידי של שינויי אקלים יביא לשינויים קבועים רבים באקלים של כדור הארץ (כולל עליית מפלס הים) שישפיעו לטווח הארוך על ילדינו, נכדינו וילדיהם. ברגע שנעבור את נקודות המפנה של מערכת האקלים, השינויים ילוו אותנו מאות, אם לא אלפי שנים.
   
• לבסוף, ואולי ההבדל החשוב ביותר - השינויים במגפה מתרחשים בלוחות זמנים של ימים ושבועות. אנו רואים את המספרים משתנים מדי יום. שינויי אקלים מתרחשים לאורך שנים או עשורים, ולכן לעיתים קרובות הציבור אינו מבחין בשינויים ה"איטיים" הללו ועשוי לחשוב שהם פחות חשובים ופחות מסוכנים לחיי היומיום שלנו.

ישנם מספר לקחים שניתן להפיק מהמגפה הנוכחית, הקשורים לאופן שבו אנו מתמודדים עם המשבר העולמי הבא, משבר האקלים. ראשית, יש לנו כאן דוגמה ברורה נוספת לחשיבות הרבה בהקשבה למדענים בעלי הידע, הנתונים, המודלים וההבנה של הבעיה. מהיום הראשון של משבר הקורונה, ממומחי הרפואה ובריאות הציבור והרופאים קראו לממשלות להתייחס לבעיה ברצינות ולנקוט בצעדים דרקוניים להגנה על הציבור. חלק הקשיבו, אחרים לא. מדעני האקלים מצלצלים בפעמון אזעקת האש כבר עשרות שנים, ויש להתייחס אליהם ברצינות.

שנית, עלינו להבין את הכוח בהרכבה של צמיחה אקספוננציאלית בכדי להבין את הדחיפות במשבר האקלים. אם נחכה עד שנראה את זה קורה, זה יהיה מאוחר מדי. וכפי שאמר בנג'מין פרנקלין "גרם של מניעה שווה קילו תרופה".

שלישית, המשבר הנוכחי נותן לנו דוגמה ברורה כיצד מעשינו בחלק אחד של העולם יכולים להשפיע על העולם כולו. בין אם מדובר בתיעוש, כריתת יערות, החמצת האוקיאנוסים או נגיף בלתי נראה, הפעולות באזור אחד של העולם ישפיעו על כולנו.

לבסוף, הקריסה הכלכלית של תעשיות ועסקים רבים ברחבי העולם, עם האבטלה והמיתון העצומים הצפויים, מספקים לנו הזדמנות כמו שמעולם לא היתה לנו (וככל הנראה גם לעולם לא תחזור). כדי להניע מחדש את הכלכלה העולמית לאחר משבר קורונה, יש לנו הזדמנות לעודד ולתמרץ מימון, תעסוקה והשקעה בטכנולוגיות דלות פחמן, כמו אנרגיה נקייה, אחסון סוללות, תחבורה ציבורית וכו' כדי לספק עתיד עמיד יותר לדורות הבאים, ובתקווה למנוע את משבר האקלים העולמי הבא. עדיין לא מאוחר מדיי לפעול וקיבלנו הזדמנות לשנות במהירות את המערכת.

בואו לא נפספס את ההזדמנות הזו.