הקשר בין נגיף הקורונה לשפכים והשלכותיו על הבריאות בישראל ובאיזור

לכבוד יום איכות הסביבה העולמי, החל ב-5 ביוני, משתף פרופ׳ דרור אבישר, ראש קבוצת המחקר ההידרוכימית וראש המרכז לחקר המים, ביה״ס לסביבה ומדעי כדור הארץ, הפקולטה למדעים מדויקים, בוגר הפקולטה למדעי החיים, במידע חשוב על הקשר בין נגיף הקורונה לשפכים, והשלכותיו על הבריאות בישראל ובאיזור, מתוך מאמר שנכתב בשיתוף עם נדב טל, גדעון ברומברג, אקופיס מזרח תיכון.

05 יוני 2020
הקשר בין נגיף הקורונה לשפכים והשלכותיו על הבריאות בישראל ובאיזור

מבוא

התפרצות נגיף הקורונה COVID-19 מהווה אתגר אדיר לאנושות כולה, מאמצים גדולים נעשים על מנת להשתלט על הפצת המגיפה ומיגורה.  אך מה באמת  ידוע לנו על התנהגות הנגיף בסביבה מימית? ישראל הנה המדינה המובילה בעולם במיחזור השפכים (87%) ומפעל ההשבה הישראלי הוא מהמתקדמים בעולם.  מי השפכים המטופלים, הקולחים, מועברים, ברובם, כמי השקיה עבור הסקטור החקלאי או מזורמים לסביבה, לים והנחלים, כעודפים. יתרה מכך, אצל שכנינו הפלסטינים, רבים מבתי האב אינם מחוברים כלל לתשתיות ביוב, והשפכים הגולמיים ברובם, זורמים בנחלים, מחלחלים למי תהום או במקרה הגרוע זורמים ברחובות ובקרבת הבתים. לפיכך חשוב לדעת ולברר בהקדם האם לנגיף קיים פוטנציאל לסכן, דרך השפכים/קולחים, את בריאות הציבור?  על כן, חשוב ביותר להבין את ״התנהגות הנגיף״ בסביבה המימית.

 

נגיף הקורונה

נגיף הקורונה (Coronaviruses) הוא חלק ממשפחה גדולה של נגיפים הגורמים למחלות המאופיינות בהצטננות, קשיי נשימה וחום. במקרים חמורים הזיהום יכול לגרום לדלקת ריאות, אי ספיקת כליות ומוות.  נגיפים ממשפחה זו התגלו בעבר כמחלת ה- SARSהמועברת לבני אדם על ידי חתולים ומחלת ה-MERS המעוברת לבני אדם על ידי גמלים. המשותף לכל סוגי הקורונה הוא בכך שמקור הנגיף הוא בבעלי חיים וכתוצאה ממוטציה, הנגיף עשוי לעבור גם לבני אדם. הזן החדש שהתגלה בסין בסוף שנת 2019 זוהה כCOVID-19-, נגיף שלא זוהה בעבר בבני אדם והתנהגותו והשפעתו לטווח ארוך עדיין אינם ידועים.  בזמן התפרצות מגיפה כתוצאה מהדבקה כלל עולמית, על מערכות הבריאות להיות מוכנות להתמודד עם חשיפה לנגיף בתנאים סביבתיים משתנים לרבות שימוש בשפכים ובקולחים.  במידה ויתברר כי למגיפה קיים היבט סביבתי - עובר דרך שפכים ומים מטופלים, יהיה צורך לפקח גם על מקורות המים והתוצרת החקלאית, דבר העלול להביא לקושי רב למדינות רבות ולאובדן שליטה על אופן הפצת הנגיף. אין לדעת מה תהיה מידת היקפה של המגיפה, אך כבר היום ניתן לראות כי אוכלוסייה רבה ומגוונת (במיקום ובגיל) ברוב מדינות העולם, נדבקת ואף עשויה להידבק. לפיכך, קיימת סבירות, אותה יש לבחון ביסודיות, כי אוכלוסיית העולם המתפתח (בעיקר), וכן באזורים המשקים במים מושבים (גם בעולם מפותח), יחשפו, דרך הפצת שפכים, לנגיף באופן בלתי מבוקר.

 

הקורונה והשפכים

למרות קביעת ארגון הבריאות העולמי וכן משרד הבריאות הישראלי כי אין הוכחה להדבקה בנגיף על ידי חשיפה לשפכים ומכיוון שהעולם מתמודד, בשלב זה,  עם התחלת המגיפה, לעת עתה, טרם נעשו בדיקות סקר לעובדי מט"שים בישראל ובעולם וכן לחקלאים החשופים לקולחים, לשם שלילת אפשרות הדבקה זו. טרם התקבלה תשובה האם בעולם נדבקו חולים כלשהם, אשר נחשפו לקולחים או שפכים?  על כן נשאלת השאלה, האם באמת עוקבים אחר הקשר בין שפכים והדבקה?

 

לצורך מענה על שאלה חשובה זו יש לאסוף ולנתח את הנתונים מהמדינות בהם התפרצות הייתה ועודנה משמעותית, כדוגמת סין, הודו, איטליה, ספרד וארה״ב. במידה ויתקבלו נתוני אמת ומידע אמין, ניתן יהיה ללמוד ממדינות אלו, על האפשרות של הדבקה כתוצאה משפכים?  

 

מחקר שנעשה לאחרונה בסין הראה כי שלשולים עשויים להוות דרך משנית להעברת הנגיף. ב 14 מתוך 138 חולים (כ 10%), בבית החולים בעיר ווהאן, הובחנו כבעלי תסמינים של שלשול ובחילה יום או יומיים לפני התפתחות התסמינים המקובלים של חום וקוצר נשימה. כמו כן, דווח כי חולים רבים ברחבי העולם חוו גם כן תסמיני מעיים ימים ספורים, לפני גילוי הנגיף.

 

יתר על כן, במהלך החודשים אפריל  ומאי 2020, בעיצומה של ההתפרצות העולמית, פורסמו מחקרים ראשוניים שבוצעו בהולנד, צרפת, גרמניה, ישראל וארה״ב. ממצאי המחקר הראו כי דגימות RNA של נגיף הקורונה קיים בשפכים בכמויות גדולות וביחס לכמות האוכלוסייה הנגועה באותו אזור.  על כן, הוצא להשתמש בריכוז הנגיף בכדי להצביע ולהתריע על אזורים נגועים במחלה ועוצמתם.  

 

ממצאים של מחקרים ראשוניים אלו סותרים לחלוטין את קביעת ארגון הבריאות העולמי ואת השקפתו של משרד הבריאות בישראל, ומשמש כעובדה חדשה, קריטית וחשובה, עליה יש לקיים ולבסס תפיסת עולם חדשה בנוגע לנגיף הקורונה והשחרור של שפכים וקולחים לסביבה.

 

מערכות לטיפול במים ושפכים מודרניים ממלאים תפקיד חשוב בהגנת בריאות הציבור. תפקידם הוא להרחיק מזהמים פוטנציאלים ממי הקולחין וממי השתייה. עם התפרצות המגיפה ותוך התייחסות לממצאי המחקרים שנעשו, עולות  שאלות שהכרחי לתת להם מענה -מהו פוטנציאל ההישרדות של נגיף הקורונה במערכות השפכים?  בקולחים? האם הוא "מתנהג" כמו נגיפים פחות אלימים? האם עלינו לדאוג שהנגיף החדש יגיע אלינו גם דרך מערכות השפכים? או דרך השימוש האינטנסיבי בהשקיית גידולים חקלאיים בקולחים?  האם אמצעי החיטוי הקיימים מספקים בכדי לחסלו במערכות שפכים וקולחים?

 

מעבר לסיכון התברואתי בשימוש בקולחים, לישראל זורמים מידי יום כמויות גדולות של שפכים גולמיים מהגדה המערבית ומרצועת עזה.  כתוצאה מהתפרצות המגיפה אצל שכיננו, נגיפים רבים יהיו נוכחים בשפכים, בסביבה האקווטית וליד מרכזי אוכלוסין בשטחים ובישראל. שפכים אלו, שאינם עוברים כל תהליך של חיטוי, עשויים בהחלט להכיל נגיפים פתוגניים רבים ונגיפי קורונה בפרט, ולסכן את הציבור הישראלי והפלסטיני כאחד.  יתר על כן, במדינות ומקומות בהן השפכים אינם מטופלים ואף זורמים לרחובות ולנחלים, תיתכן הדבקה משנית של  בע״ח משוטטים על ידי הנגיף, הדבקה משנית העשויה, עקב היות הנגיף זואונוטי, ״להחזיר״ את מסלול ההדבקה חזרה לבני האדם.  כרגע, לא קיים אף מחקר שהפריח את האפשרות של הדבקה משנית על ידי בע״ח. ראוי לציין כי במקרה ואפשרות זו תימצא כנכונה, עלול להיווצר, במקומות מסויימים, תהליך של סחרור בו לא ניתן להיפתר מהנגיף.

 

כאמור, זהו נגיף חדש למדע, ולעת עתה אין מידע מדעי נוקב בנוגע לשרידותו של נגיף זה בתהליכי טיפול בשפכים ובסביבה המימית. עם זאת, מכיוון שמדובר בנושא בריאותי עם השלכות אמתיות ומיידיות בכל הקשור להגנה על בריאות הציבור של האנושות כולה, יש לבחון בדיקה מקיפה וקפדנית של נושא זה באופן מיידי, וזאת לפני שמחליטים להמשיך עם ״עסקים כרגיל״ – פעולה העלולה להיות הרת אסון.

 

המלצות

  1. מחקר מקיף דרוש על מנת לבחון את המצאות ובעיקר שרידותו של הנגיף ה-COVID-19 במתקנים לטיפול בשפכים, בקולחים וכן את עמידותו לתהליכי לחיטוי.  
     
  2. יש להתייחס לנושא בזהירות יתרה עם עקרון הזהירות המונעת – כלומר, להניח כי קיימת נוכחות של נגיפים, בעלי שרידות, בשפכים ובקולחים עד אשר יוכח אחרת.
    יש לבדוק באילו מט"שים בישראל לא קיימים תהליכי חיטוי מספקים וראויים, כחלק מתהליך הטיפול, ולבצע בהם בדיקות לנוכחות הנגיף. מומלץ לבדוק  גם את העובדים הבאים במגע עם שפכים או קולחים.
    יש לשדרג את כל המט״שים בישראל לתהליכי חיטוי מתקדמים לשם השגת  סילוק מלא של נגיפים לפני שמשחררים את הקולחים להשקיה חקלאית.
     
  3. כיוון שתפוצת הנגיף אינה נעצרת בגבולות מדיניים, יש לשתף מידע עם הרשויות הפלסטיניות והירדניות במידע הקיים ובחקירות האפידמיולוגיות.
     
  4. עקב הזרמת שפכים משטחי הרשות לישראל, יש לקדם סיוע לשדרוג מט״שים ולהקים מערך חיטוי הולם לקולחים, הן בגדה המערבית ו והן בעזה. זהו אינטרס ישראלי מובהק.
     
  5. בנחלים בהם זורם ביוב גולמי יש לבצע דיגום שפכים ואנליזות לנוכחות נגיפים, לבדוק מהי מידת השרידות של הנגיף בנגר עילי המאופיין כביוב גולמי והשפעות על איכות המים בקידוחי מי תהום סמוכים.
  6. לקראת עונת הרחצה, יש לבצע בדיקות בחופי ישראל באמצעות לקיחת מדגמי חול ומים לזיהוי הנגיף.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive