מערכת החינוך בישראל ואתגרי המאה ה-21

האם יצליחו מערכות החינוך בעולם להכשיר את התלמידים של היום למשרות שעדיין לא נוצרו, לטכנולוגיות שעוד לא הומצאו ולפתרון בעיות שאיש עוד לא חזה? 

האם צריך לצייד את התלמידים שלנו בהון תרבותי שיאפשר להם להתקדם בשוק העבודה העתידי או בכלל ללמד אותם לעבוד בקבוצה, לשם מציאת פתרון לבעיה חובקת עולם, או להפך,  לטפח  מיומנויות  המתמקדות באינדיבידואל, מיומנויות  אשר יהפכו את התלמיד ליזם עצמאי יצירתי? 

במהלך השנים האחרונות מערכות החינוך בעולם מתחבטות בשאלות רבות אודות הכלים שיש להעניק לבוגר של היום כדי שיצליח להתמודד עם האתגרים העתידיים .

לאחר תהליך ארוך ומוקפד שקיים משרד החינוך בשנים האחרונות, הוא הגדיר שלוש-עשרה מיומנויות שיקנו לבוגר מערכת החינוך הישראלית סל כלים, אשר יסייעו לו להתמודד בעתיד עם האתגרים הגדולים המתחוללים במאה הזו. המיומנויות חולקו לארבעה אשכולות:

• אשכול קוגניטיבי: אוריינות לשונית, אוריינות מתמטית, אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, אוריינות דיגיטלית ואוריינות מידע.
• אשכול תוך-אישי: מודעות עצמית והכוונה עצמית.
• אשכול בין-אישי: מודעות חברתית, התנהלות חברתית ואוריינות גלובלית.
• אשכול גופני: אוריינות גופנית/בריאותית.

ואני  ממשיך לשאול, האם  יהיה די בהטמעת המיומנויות הללו כדי לחולל את השינויים  המיוחלים? התשובה היא לא. מערכת החינוך הישראלית נדרשת לשינויי עומק נוספים. היא צריכה לשבור את הריכוזיות שלה לטובת הרחבה של הגמישות הניהולית והפדגוגית של  מנהלי בתי הספר, שהם מופת החינוך. הם מהווים את מרכז העשייה החינוכית ולכן הם בעלי הידע והיכולת להתאים את צורכי החינוך לתלמידים שלהם. 

עם כניסתו של שר החינוך הנוכחי, יואב גלנט, למשרד הוא הכריז כי אחד מהדגלים המרכזיים שהוא יניף, יעסוק בקידום הגמישות הניהולית והפדגוגית. זיהינו כי אחד  מהחסמים המרכזיים שמונעים שינויים חשובים במערכת הוא ריכוזיות היתר של משרד החינוך. בכוונתנו לשבור את הריכוזיות לטובת חיזוק שדרת הניהול הבית ספרית. התחלנו במתן גמישות בניהול שעות הלימוד, כך שכל בית ספר יתכנן או יתגבר ויתאים את היקף השעות והמקצועות לצרכי התלמידים. בהמשך, הודות להזדמנויות שהעמידה לנו הקורונה, הכרזנו על גמישות במתכונת הלמידה, כך שכל בית ספר יוכל לקיים את הלימוד באופנים שונים, בקבוצות קטנות או באופן פרטני, באופן מקוון ולא מקוון. אפשרנו לכל בית ספר להחליט על מסגרת הלימוד השבועית בהתאם למרחבים הפיזיים העומדים לרשותו. כדי לסייע בידי המנהלים, הכשרנו את השימוש במבנים עירוניים המצויים ברחבי העיר. אלה אמורים לסייע לו בתכנון גמיש של מתכונת הלמידה. בנוסף, הסדרנו קיומן של פעילויות חינוכיות גם במרחבים הפתוחים.

אין ספק שבכל אלה, אין די. אז מה אנחנו עוד עושים? שוקדים על שורה של מהלכים שבתומם נעביר למנהלים יותר משאבים, סמכויות בתחום הפדגוגי והפיתוח המקצועי. כמובן שגם נפעל לצמצם את תופעת הטפסים הרבים שמציפים את המנהלים והמורים. הם גוזלים מהם זמן רב למילוי. הזמן הוא משאב מוגבל ויקר ואנחנו נפעל לייעל אותו לטובת צוותי החינוך. בימים אלה יושבת על המדוכה ועדה שעוסקת בדיוק בנושא החשוב הזה של העברת הסמכויות למנהלים. להמלצות הצוות הזה תהיה השפעה חשובה בעיצוב עבודת המערכת בשנים הקרובות. 

גם סוגיית צמצום הפערים מקבלת מקום מרכזי בסדר היום שלנו. מערכת החינוך הישראלית מתאפיינת בשונות גבוהה ובפערים מהגבוהים שיש בקרב מדינות ה-OECD, ולכן לא יהיה שינוי מבלי שסוגיה זו תקבל מענה ראוי. לא בצורה של מענים אחידים אלא במתכונת של חליפות אישיות התואמות את צורכי המגזרים והאוכלוסיות השונות. משבר הקורונה העמיק את הפערים ואת הבעיות בתוך המערכת. אנחנו מקדישים זמן רב לטיפול בבעיות ובמענים הפרטניים. אחד מהמהלכים הגדולים שאנו מובילים הוא צמצום הפערים הטכנולוגיים. הקצנו 1.2 מיליארד ₪ לטובת הנושא החשוב הזה. רכשנו 150,000 מחשבים ניידים, עד עתה חילקנו כ-130,000 מחשבים לתלמידים שידם אינה משגת. עד לסוף חודש ינואר אנחנו אמורים להשלים את כל המהלך. במקביל, התחלנו את חלוקת הטלפונים הניידים הכשרים בחברה החרדית. אנחנו פועלים להניח ב-4,650 בתי הספר תשתיות טכנולוגיות חדשניות ולשדרג תשתיות טכנולוגיות ישנות לחדשות ומתקדמות. אנחנו מצויים בתנופה גם בהכשרות המורים בתחום הלימוד מרחוק בהיבט הטכנולוגי, הפדגוגי והרגשי. בד בבד אנחנו שוקדים על העשרת מאגר התוכן הדיגיטלי, בין היתר, גם עם המשרד לישראל דיגיטלית.

לסוגיית צמצום הפערים עוד פנים. גם להם אנחנו ערים. הם מלווים במשרד על ידי צוות מקצועי. בזמן הקרוב ניתן פומביות לתכנית העבודה של הצוות ולמהלכים המרכזיים שאנו מובילים בתחום זה. 

הקורונה אילצה את מערכות החינוך בעולם לעשות שינויים מידיים. היא העבירה את כולם למתכונת של למידה משולבת. למידה שתלווה אותנו גם עם חלוף הנגיף. גם על זה אנחנו נותנים את הדעת ונערכים לשלב מתכונות שונות של למידה, שיוצאות מהמסגרת שהכרנו עד עתה. אתגרי המערכת גדולים ורחבים הם ממשיכים לתוך עולם הערכה שדרוש גם בו שינוי, ובהוראה המותאמת לצרכי התלמיד .

אך לא רק האתגרים עומדים למערכת. גם החסמים. התייחסתי לאחד מהם - חסם הריכוזיות. חסם נוסף הוא הקושי לקדם מטרות ארוכות טווח. הם נדרשים במיוחד במערכת החינוך שתהליכי המדידה והשינויים בה דורשים אורח רוח והבשלה. הקורונה פתחה בפנינו הזדמנויות גדולות וחשובות לעשות שינויים שהמערכת שאפה לקדם. היא כפתה עלינו מציאות שדורשת התאמות. במהלך השנה האחרונה התחלנו להניח תשתית טכנולוגית ופדגוגית חשובה ומשמעותית; למידה משולבת, הוראה פרטנית וקבוצתית. הוראה במרחבים שונים, הנשענת על חומרי לימוד מקוונים וחדשניים. התאמנו את הבגרויות לצורכי השעה ולכן צמצמנו את הבחינות החיצוניות ל-5 בלבד. מתווה זה יחול גם בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ב). המערכת חייבת לשמר את השינויים האלה ולהרחיב אותם גם בשנים הבאות. הם כורח המציאות וחץ מכוון למאה ה-21. יותר מכל, הם יבטיחו את הצלחתם של תלמידי ישראל להתמודד עם האתגרים המתחוללים במאה הזו.