הכל עניין של טיימינג: בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב מדברים על תוצאות הבחירות בארה"ב

על רקע ההכנות להשבעת נשיא ארצות הברית הנכנס, ובשעות בהן עסק הקונגרס בהליכי ההדחה של טראמפ, ערך ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשותה של סיגלית בן חיון אירוע שתוכנן עוד קודם לכן, שעסק בתוצאותיהן הדרמטיות של הבחירות לנשיאות, לסנאט ולקונגרס בארה"ב, והשלכותיהן על העולם ועל ישראל

14 ינואר 2021

באירוע המקוון השתתפו בוגרות ובוגרים מעוררי השראה שבחרו באקדמיה כדרך חיים ונשארו באוניברסיטת תל אביב, גם אחרי שסיימו את ימי הדשא:

 

  • ד"ר אודי זומר - ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב בשיתוף תוכנית פולברייט, בוגר ביה"ס בית הספר למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב,
  • פרופ' מירי שפר מוסנזון - ראשת בית הספר להיסטוריה ע״ש צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב, בוגרת בית הספר להיסטוריה,
  • ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור - ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, בוגרת הפקולטות למדעי החברה ולמדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

 

את האירוע הנחו שני אנשי תקשורת בולטים ובוגרי האוניברסיטה, העוסקים באקטואליה ובמתרחש בארצות הברית ביום-יום:

  • טל שניידר - כתבת פוליטית ומדינית, זמן ישראל, בוגרת הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב
  • אורי פסובסקי - פרשן בכיר, גלובס, בוגר ביה"ס להיסטוריה וביה"ס למדעי התרבות בפקולטה למדעי הרוח, והפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

 

הפאנל דן בשאלות מורכבות וגדולות:

איך תתאושש אמריקה מן המשבר שפקד את גבעת הקפיטול בסוף השבוע האחרון? 

מה מלמדים אירועי השבוע על הדמוקרטיה בארצות הברית ועל השבר הדמוקרטי בעולם? 

האם ביידן יהיה מסוגל לגשר על הפערים בחברה האמריקנית? 

מהן ההשלכות של הפגיעה בחופש הביטוי? ומהם גבולות חופש הביטוי? 

איך ישפיעו סיום הכהונה של טראמפ והנזק המטורף במעמדו על יחסי ארה"ב-ישראל? 

מה חושבת אירן? 

והאם זו תקופה היסטורית?

 

פרופ' מירי שפר מוסנזון:

"מנהיגים במזרח התיכון ובראשם ארדואן אומרים לארצות הברית היום בציניות 'אמרנו לכם': התדמית שהקרנתם כלפי חוץ כשומרי הדמוקרטיה, אפילו אתם לא יכולים להגיד לנו עכשיו כיצד להתנהג. חיכוך ידיים דומה מתרחש גם במוסקבה. וגם הנשיא האירני.

 

כהיסטוריונית, אני יכולה לומר שכאשר ישנה תחושת כאוס של אובדן מצפן, אנשים עושים דברים שלא היו עושים בסיטואציות אחרות. ראינו דוגמאות לכך לאורך ההיסטוריה, בהן מגפות (כדוגמת הדבר) חוללו שינויים דרמטיים".

 

ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור:

"מנקודת המבט של איראן ומדינות נוספות במזה"ת, הממשל האמריקאי, שנוהג מזה שנים להטיף להן מוסר בנושאים של זכויות אדם, מצוי בשפל כאשר מתגלה היחס שלו כלפי אזרחים אמריקאים (כמו פרשת ג'ורג' פלויד). בעקבות תוצאות הבחירות בארה"ב, דומה שבאיראן התחושה הכללית היא של הקלה. לצד התבטאויות אנטי-אמריקניות שכבר הורגלנו בהן, יש ציפייה דרוכה לקראת הבאות. במיוחד למהלך שבמסגרתו יוסרו הסנקציות שהוטלו עליה מאז נסיגת טראמפ מההסכם ב-2018.

 

באיראן גם צפויות להתקיים בחירות לנשיאות בקיץ ויש לחץ גדול להביא את וושינגטון לביטול ההגבלות, או לפחות חלקן, עד אז.

מעבר לכך, קיימת מגמה עולמית שבה מאזן הכוחות משתנה ואתו גם הלכי רוח שמשוועים למנהיגים "חזקים" מסוג מסוים. ביידן הוא פוליטיקאי בעל וותק רב בקונגרס, ויש ממנו ציפיות רבות. רבים רואים בו מעין אביר על סוס לבן שיביא למעין תיקון עולם לאחר 4 שנות טראמפ".

 

ד"ר אודי זומר:

במידה וטראמפ יודח, זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקאית שנשיא יודח פעמיים.

 

הקריטריון האולטימטיבי לדמוקרטיה הוא העברת כוח בדרכי שלום. הרעיון שמפלגה שהפסידה בבחירות מעבירה את המושכות למפלגה המנצחת בדרכי שלום מהווה אבן יסוד במערכת דמוקרטית באשר היא. האירועים האלימים בגבעת הקפיטול בשבוע שעבר חותרים תחת היסודות הללו.

 

בנוסף לכך, אחד הקריטריונים הבסיסיים בחוקה האמריקאית הוא עיקרון הפרדת הרשויות שמטרתו למנוע ריכוז כוח יתר וניצול לרעה של אותו כוח. העובדה שראש הרשות המבצעת הביא להפסקת הליך חוקתי יסודי שעומד בליבת הפעילות של הרשות המחוקקת, ובאופן אלים, חותרת גם תחת העיקרון היסודי הזה.

 

ועם זאת, 74.2 מיליון בוחרות ובוחרים הצביעו לטראמפ. נשיא שרבים מהמסרים שלו במהלך כל שנות כהונתו היו ברוח דומה. ולא פחות מזה, גם רבים מהפוליטיקאים הרפובליקנים עד הרגע הזה לא ממהרים להרחיק את עצמם מטראמפ.

 

אחת ההשפעות הבולטות ביותר של הקורונה על הפוליטיקה האמריקאית נובעת מהיקפי ההצבעה חסרי התקדים במעטפות. זה אפשר, למרות הנסיבות הקשות של מגיפה עולמית, למספר חסר תקדים של בוחרות ובוחרים להצביע. מעבר לזה, רבים מאותם מצביעים היו דמוקרטים. וזה גם מה שנתן הרבה מהנופך הדרמטי של יום הבחירות והימים שלאחריו, כאשר הקולות הנספרים מהמעטפות היו מאזורים עירוניים שהם לרוב מעוזים דמוקרטים.

 

הסכמי אברהם הם שינוי פרדיגמטי במציאות המזרח תיכונית. שינוי שלאורו מדיניות החוץ האמריקאית במזרח התיכון תצטרך להתעדכן. ראשית, בניגוד לשנות ה-90 והמציאות הבילטרלית שמחלקת המדינה האמריקאית דגלה בה אז, מדובר במציאות מולטילטרלית, שמשפיעה על מערכת הבריתות האזוריות, צירי הכוח, וההתמודדות עם אירן.

 

שנית, הפלסטינאים, שהתפיסה הייתה שעד שלא תהיה התקדמות מולם לא תהיה התקדמות עם כל גורם אחר במזרח התיכון, כבר לא באותו סטטוס. מעמדם השתנה בצורה יסודית מרגע שהתבססה המגמה על פיה ישראל וגורמים אזוריים מתקרבים גם ללא התנאי המקדים של התקדמות להסדר עם הפלסטינאים".

 

בין מאות הבוגרות והבוגרים שצפו:

מנכ"ל איסטרוניקס מיקי קני, מנכ"ל אייקומד ערן אליצור, השופטת דניאלה שירזלי, יו"ר ומנכ"ל ACS זאב קירשנבוים, מנכ"ל ביתן- ספארק גדעון רייס, מנכ"ל גליל קפיטל מימון בע"מ ג'רי מנדל, נשיא האוניברסיטה לשעבר פרופ' יוסף קלפטר ורעייתו פרחיה, ועוד רבים.

 

מחדשים קשר

לצורך איתור וזיהוי במערכת
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>