קצת על יום איכות המים הבינלאומי עם פרופ׳ דרור אבישר

בוגר הפקולטה למדעי החיים פרופ׳ דרור אבישר, ראש המרכז לחקר המים וראש קבוצת המחקר ההידרוכימית בבית הספר למדעי כדור הארץ בפקולטה למדעים מדוייקים, נענה להזמנתנו לשפוך אור על יום איכות המים וכתב על טכנולוגית חימצון מתקדם במרכז האונקולוגי בבית החולים תל השומר אשר מפרקת חומרים כימותרפיים בשפכי בית החולים.

22 מרץ 2018
קצת על יום איכות המים הבינלאומי עם פרופ׳ דרור אבישר

הגידול המתמשך באוכלוסיית ישראל במהלך העשורים האחרונים, יוצר דרישה מוגברת למשאבי מים איכותיים בכדי לקיים מערך חיים בריא ונורמאלי. מכאן שההגנה על איכויות משאבי המים היא המשימה הסביבתית החשובה והחיונית ביותר במהלך המאה ה-21.  יותר ויותר גוברת הדאגה לגבי השפעתם הסביבתית והבריאותית של כימיקלים רבים המצויים בשימוש האדם, כמו למשל,  חומרים כימיים המשמשים בחקלאות, בתעשייה, בשרותי הרפואה ובצריכה ביתית.  מחקרים הראו כי חומרים אלו מתפזרים בסביבה ומאופיינים בכושר עמידות והישרדות רב מהמצופה.
 

עולם הרפואה עושה שימוש בכ-4,000 חומרים פעילים ולמעלה מ-10,000 מוצרים המשמשים לטיפול רפואי. 90% מהחומרים/תרופות הנצרכים על ידי החולים, לא נספגים בגוף,  אך נפלטים, דרך שתן, לסביבה באמצעות מערכות טיפול השפכים, אשר לא תוכננו לפירוק ולהרחקה של חומרים אלה.
 

בין השנים 2000-2007 גדלה ההוצאה הלאומית לתרופות ולחומרי רפואה ב-69.4%, שמשמעה גידול משמעותי בכמות התרופות המגיעות למערכות הטיפול ומשוחררות לסביבה.
 

להעדר תקן לחומרים רפואיים, כאמור,  חשיבות מיוחדת דווקא בישראל,  שכן כבר כיום כ-84% ממי השפכים בישראל , ממוחזרים ומשמשים להשקיית כ-115 מיליון דונם שטחים חקלאיים (על-פי הצפי עד 2020 ימוחזרו כל מי השפכים  לחקלאות). על זאת ניתן להוסיף את העובדה, שמדינת ישראל מספקת בעצמה את רוב התצרוכת החקלאית שלה, ולפיכך חומרים רפואיים אלו מגיעים בסבירות גבוהה יותר "חזרה" אל האוכלוסייה. יש לציין, כי גם תקנות ועדת ענבר, לשדרוג מי הקולחים, אינן כוללות תקנים למיקרו-מזהמים אורגניים, בטענה שתקן כזה טרם נקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי, במדינות אירופה או בארה"ב.
 

שפכי בתי חולים מכילים חומרים בעלי פוטנציאל רעילות גבוה כגון אנטיביוטיקות מסוג 3 המצויה רק בבתי החולים כטיפול אחרון ״לחיידק טורף״, חומרים רדיואקטיביים, חומרים כימותראפיים, תמיסות וחומרים לצרכי רפואה, מעבדה ומחקר. על פי הערכות, שפכים אלה תורמים בין 5% ל-20% מהחומרים הפרמצבטיים הנמצאים בשפכים עירוניים.
 

בקרב החוקרים קיימים חילוקי דעות לגבי יעילות הטיפול המוקדם בשפכי בתי חולים לאיתור מיקרו-מזהמים אורגניים, לפני שחרורם לטיפול במט"שים. המתנגדים טוענים ששיעור שפכי בתי החולים בשפכים העירוניים הוא כ20% ולכן אין צורך בקדם טיפול. המצדדים טוענים, שמדובר בשפכים מסוכנים המכילים חומרים רעילים במיוחד ומרוכזים בנפח שפכים יחסית קטן ולכן טיפול הקדם הוא הכרחי. לא רק זאת, שחרור לסביבה של שאריות אנטיביוטיקה לטיפול בזני חיידקים אלימים במיוחד (סוג 3) בה משתמשים רק בבתי החולים,  עשוי לגרום ליצירת עמידות לסוגי אנטיביוטיקות ייחודיות אלו ויפגע ביכולת המערכת הרפואית לטפל בחולים קשים (ונקומיצין כדוגמה).

בשנים האחרונות קבוצות מחקר שונות מנסות לפתח טכנולוגיות לפירוק של חומרים רפואיים ממקורות זיהום פוטנציאליים כשפכים עירוניים, חקלאיים ותעשייתיים. קבוצת המחקר של המרכז לחקר מים באוניברסיטת תל אביב פיתחה בשנים האחרונות טכנולוגיה ייחודית מבוססת על תהליך חימצון מתקדם (אוזון), אשר נמצאה יעילה בפירוק מלא של חומרים רפואיים הן בשפכים עירוניים ותעשייתיים ושפכי בתי חולים. קבוצת המחקר מבצעת לאחרונה יישום של טכנולוגיה זו בפיילוט שדה  אשר הוקם בסמוך לבניין האונקולוגיה של בית החולים תל השומר, על מנת לפרק חומרים כימותרפיים שמקורם בפעילות האינטנסיבית שבבניין, לפני הזרמתם לסביבה.

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive