קהילת בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב | מעוררי השראה

לרגל הקיץ ולאור התקופה המאתגרת שמלווה אותנו, ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשותה של סיגלית בן חיון יצא בפעילות של יום מיוחד שהיה מורכב משני חלקים -

1) יום בילוי במרכז הספורט של אוניברסיטת תל אביב - חוויה הכוללת 3 בריכות שחייה ומתחם סאונה וג'קוזי מפנק בהטבה מיוחדת.

2) וובינר לקהילת בוגרות ובוגרי האוניברסיטה מטעם הארגון בנושא "חוסן לאומי בעתות משבר".

הוובינר נערך בהשתתפות הבוגרים:

• ד"ר מורן בודס - מרצה בכיר ויועץ אקדמי, החוג למצבי חירום ואסון, ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת תל אביב, בוגר הפקולטה למדעי החיים והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
• אפרת שפרוט -מנכ"לית עמותת נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, עמותה העוסקת בטיפול בטראומה ובקידום החוסן בחברה הישראלית, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

בין יתר דבריו, אמר ד"ר מורן בודס כי:

"בני אדם הם יצור חברתי השואף לחיות בקבוצות. ואכן, לקהילה מלוכדת יש את היכולת להתמודד היטב במצבי חירום. בקרות משבר, קהילה מגובשת יכולה להתכופף, אך לא להישבר, וזוהי בדיוק ההגדרה של מושג החוסן. ללכידות הקהילתית חשיבות מכרעת ביכולת שלנו להתמודד עם הפחדים הכי בסיסיים שלנו ולייצר לנו קצת שלווה ונחת בים סוער של רגשות".

אפרת שפרוט ציינה כי:

"חוסן אישי וחברתי קשור ב-4 גורמים עיקריים: מנהיגות חזקה ומיטיבה, מחוברות בין האנשים, מוכנות לחירום ותפיסת המשמעות של האדם. חשוב לחזק החלקים האלה כדי להגביר את החוסן האישי והחברתי שלנו".

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב - קהילה שמשנה עולם

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של הגב' סיגלית בן-חיון, ערך מפגש בוגרים מרגש של כיתת אמן עם הבמאי, התסריטאי והמפיק המוערך ועטור הפרסים - ארי פולמן, בוגר ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.

למרות מזג האוויר הסוער, בוגרות ובוגרים רבים כיבדו אותנו בנוכחותם.

גב' בן חיון הודתה למשתתפים וציינה, כי ביום שישי שקדם לאירוע התקיים היום הפתוח בקמפוס אליו נהרו אלפי סטודנטים פוטנציאליים.

השנה ארגון הבוגרות והבוגרים בשיתוף עם אגף השיווק של האוניברסיטה העניק הטבות מיוחדות ביום הפתוח לבוגרות ולבוגרים ולבני משפחותיהם שמעוניינים לחזור לספסל הלימודים:

50% הנחה בדמי רישום לבוגרות ובוגרי 10 השנים האחרונות, סיור בחינם במוזיאון הטבע וכן במוזיאון "אנו" עם אפשרות לשובר חינם למימוש במהלך בחודש פברואר למי שלא הספיק לעשות כן ביום הפתוח, בנוסף להרצאות ולפאנלים שהתקיימו בקמפוס.

לאחר מכן נשא דברים דון ברק, הקולנוען, הכותב והעורך, בוגר ביה"ס לכלכלה ע"ש איתן ברגלס וביה"ס לקולנוע ע"ש טיש באוניברסיטה, וציין את תרומת הלימודים לפועלו וברך על פעילות ארגון הבוגרות והבוגרים הדומה לנעשה בארה"ב שם הוא מתגורר בימים אלה.

במהלך השיח המרתק ומעורר ההשראה סקר מר פולמן את קורות חייו מימיו באוניברסיטה, עליהם אמר שהיו שנים מופלאות, ועד להצלחתו האישית והמקצועית.

מנחה השיח היה בנימין טוביאס, מבקר הקולנוע של ידיעות אחרונות, אף הוא בוגר ביה"ס לקולנוע ע"ש טיש.

השיח לווה בהקרנת קטעים נבחרים מסרטיו עטורי השבחים והפרסים של מר פולמן.

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג, במסגרת יום אוריינטציה לסטודנטיות וסטודנטים שמתחילים שנה ראשונה בתואר ראשון, ערך ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון, פאנל לבוגרות ובוגרים מעוררי השראה, שסיפרו את סיפורם מעת סיום לימודיהם ועד להצלחתם המקצועית והאישית.

ואלה הבוגרות והבוגרים:

• אלון ארבץ, בוגר הפקולטה למשפטים, מייסד שותף של חברת IntSights.
  אינטסייטס עוסקת במתן התראות מודיעין לפני מתקפות סייבר ונמכרה לחברת Rapid7 ב-335 מיליון דולר.
• עדי אופק, בוגרת הפקולטה לניהול, CEO, Mercedes Benz Tech hub, TLV
• עומר כילף, בוגר הפקולטה להנדסה והפקולטה לניהול, מייסד ומנכ"ל Innoviz Technologies.
  אינווויז היא חברת הסטארט-אפ הישראלית הראשונה שנכנסה לוול סטריט באמצעות מיזוג עם ספאק, ובשנה האחרונה סגרה עסקה של 4 מיליארד דולר להטמעת הטכנולוגיה שפיתחה בכל רכבי חברת פוולקסואגן.
• קארן שווק, בוגרת הפקולטה לניהול, בעלים ומנכ"ל Lucid השקעות בע"מ
• תומר בלושטיין, בוגר הפקולטות למדעים מדויקים ולמדעי החיים, מייסד פינק פארק וסמנכ"ל פיתוח עסקי רשת בית בכפר
• מנחה הפאנל נועם פורר, בוגר תואר ראשון בתקשורת ומדע המדינה ותואר שני בחוג לתקשורת בפקולטה למדעי החברה, סמנכ"ל ניו-מדיה וחדשנות בחברת בן חורין אלכסנדרוביץ'.

במהלך הפאנל ציין אלון ארבץ שהוא חב רבות לאוניברסיטה: את שותפיו העסקיים הכיר באוניברסיטה והמשרדים ששמשו את הסטארטפ הראשון שלו היה חדר 
בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך ע"ש ברנדר-מוס באוניברסיטת תל אביב, לה חזר והעניק תרומה כאשר הצליח כלכלית ויכל להכיר תודה על ההשקעה בו. 

כאשר עלתה מהקהל שאלה לגבי הכדאיות להשקיע זמן בפעילות ציבורית בקמפוס למרות עומס הלימודים, סיפר אלון על התרומה הרבה של פעילותו באגודת הסטודנטים והסטודנטיות להצלחתו העסקית, שכן הפעילות הציבורית סייעה לו לפתח רשת של היכרויות והעניקה לו יכולות שתרמו רבות לחייו המקצועיים, ולכן אמר כטיפ לסטודנטים - למדו וקבלו השראה מסטודנטיות וסטודנטים שלומדים שנה או שנתיים מעליכם, שאלו שאלות רבות ועסקו בפעילות התנדבותית רלוונטית למה שתרצו לעסוק בו בעתיד – זו השקעה שתחזיר את עצמה.

כאשר נשאל מי המרצה שהשפיע עליך ביותר, ציין כי נשיא האוניברסיטה פרופ' אריאל פורת השפיע ומשפיע על דרך חשיבתו עד עצם היום הזה.

עדי אופק, שבמסגרת הקריירה הבינלאומית שלה חייתה ופעלה באסיה שנים רבות, ציינה כי הלימודים הכשירו אותה לשינויים ואפשרו לה להתקדם גם לתפקידים שלא האמינה מראש שתיבחר אליהם. הסבירה למשתתפים שאמנם יש בימינו טרנד של צעירות וצעירים טכנולוגיים שבוחרים שלא ללמוד ונכנסים ישירות לתעשיית ההייטק, אך היא, כמנכ"לית, כאשר היא רואה בקורות החיים שמועמד למד וסיים תואר אקדמי – היא מבינה שמדובר פה באדם שמשקיע בעצמו ובעתיד שלו ומבין כמה זה חשוב. 

כטיפ לסטודנטיות וסטודנטים הלומדים בתחומי מדעי הרוח, מדעי החברה והאמנויות בעולם טכנולוגי, הסבירה שבסל הכלים של כל אחת ואחד מאתנו יש כמה וכמה יתדות שאספנו במהלך לימודינו והניסיון המקצועי שלנו. כדי להיכנס לתחום חדש מספיק למצוא יתד אחד משיק, וסביבו ללמוד את התחום החדש. היא הדגימה זאת מהקריירה שלה וסיפרה שנכנסה לחברת 'מרצדס' בזכות היתד שסיפק לה הרקע האקדמי בתחום הניהול, אך כיום היא מנהלת מרכז מחקר בתחום הסייבר – תחום שהיה זר לה לחלוטין ואותו דאגה להכיר וללמוד לעומק בכדי להצליח בתפקיד. כיום – היא האישה היחידה בצוות ההנהלה הבכירה של מרצדס העולמית.  

גם עומר כילף הדגיש את חשיבות הלימודים באוניברסיטה ואת העובדה שרבים בחברה שלו הם בוגרות ובוגרי האוניברסיטה. 

כטיפ עודד את המשתתפות והמשתתפים ללמוד מה שהם באמת אוהבים, לעסוק בפעילות שמאתגרת אותם ותביא להם הנאה רבה. 

קארן שווק הזכירה את אתגריה הייחודיים כעולה חדשה ואת העובדה שהאוניברסיטה נתנה לה כלים לחשיבה ביקורתית, שאפשרו לה להתפתח, להעז ולשגשג.

תומר בלושטיין אמר לסטודנטים שהוא נרגש להיות במעמד זה ומקנא בתחושה שלהם והיה רוצה לעשות את הדוקטורט שלו. הוא ציין כי הלימודים בפקולטה למדעי החיים נתנו לו כלים ששימשו אותו בסטרטאפ שלו Pink Park, בו יישם שיטה ממדעי החיים על מצוקת החנייה בתל אביב, לאחר שהרצאה ששמע באוניברסיטה גרמה לו לנסות לחשוב על בעיה אותה יוכל לפתור.

כל ששת המשתתפים ציינו כמה הם גאים להיות בוגרות ובוגרי האוניברסיטה. בתום המפגש, נותרו וענו באופן אישי לסטודנטיות וסטודנטים טריים שפנו אליהם עם שאלות ועצות פרטניות.  
 

צילום אלון ארבץ: יעל צור | צילום עדי אופק: ענת קזולה | צילום נועם פורר: ענבל מרמרי | צילום תומר בלושטיין: אסף בריגה | צילום קארן שווק: יריב פיין וגיא כושי | צילום עומר כילף: דיויד גארב 

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשות סיגלית בן חיון, בשיתוף פעולה עם הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, ערכו אירוע לקראת השנה החדשה לקהילת הבוגרות והבוגרים המובילים של האוניברסיטה, בנושא יזמות, טכנולוגיה, אמנות ומה שביניהם.
 

את האירוע פתח עמוס אלעד, סגן הנשיא לקשרי חוץ, פיתוח משאבים וענייני בוגרים באוניברסיטת תל אביב ואמר:
"ברצוני להודות לכם שהצטרפתם ובאתם לאירוע ושאתם חלק מקהילת בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, שמאפשרת לאלפי התלמידים שלנו, הדור הבא של הבוגרים להמשיך להתפתח ולחקור ולהיות מי שהם".

פרופ' ערן נוימן, דקאן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, ערך סיור למוזמנים בגלריה האוניברסיטאית סביב התערוכה "מקורות ראשונים", שכלל מיצגים שונים מתחומי המחקר והעשייה של הפקולטה. בדברים שנשא לאחר מכן ציין כי "גם בעידן טכנולוגי מתקדם, אנחנו רואים שלא ניתן ללא האמנות המפתחת את החשיבה היצירתית של האדם.  
הפקולטה שלנו מקדמת חשיבה מחוץ לקופסא ויצירתיות המבוססת על ידע היסטורי ומחקר מעמיק. אנחנו גאים ושמחים להקים את מרכז אמנויות ישראל עם אוספי הארכיון של האמנים והאמניות המובילים שפעלו כאן".

 
במהלך האירוע התקיים פאנל, בו לקחו חלק: 

• גיגי לוי-וייס, General Partner, NFX, בוגר הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב
• סיגלית לנדאו, אמנית פיסול, וידאו ומיצב ישראלית
• רוני גילת-בהרב, מנחת הפאנל, International Senior Director & MD Christie's (Israel) Ltd. specialist 20th Century Art, בוגרת הפקולטה לאמנויות והפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב

גיגי לוי-וייס ציין כי:
"בראייתי, כל אמן הוא סוג של יזם, כי הוא לוקח משהו פנימי שבוער בו ומוציא אותו לפועל למרות כל הקשיים, ומצד שני כל יזם הוא סוג של אמן, כי הוא לוקח את מה שהוא רוצה לבנות, ומבצע אותו בדרך הייחודית שלו שפעמים רבות היא שונה מאד מהעצות שהיזם מקבל מהסביבה.

החיבור בין טכנולוגיה ליצירה האומנותית הוא אזור שמרתק אותי. סיגלית לנדאו משתמשת בטכנולוגיות שונות כבר שנים רבות, אבל אנחנו חווים כיום האצה בשימוש בלמידת מכונה (Machine Learning) בתהליך היצירתי, בטכנולוגיות ייצור שונות, באמנות הדיגיטלית ובייצוג הבעלות על האמנות באמצעות NFTs. כל אלו נמצאים בתנופה של התפתחות.״ 

״יש בעיה בצריכת אמנות על-ידי הדור הצעיר - אמנות אמורה לעורר רגש, לסקרן אינטלקטואלית ולהוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו בעוד שסרטוני טיקטוק הונדסו על ידי אלפי מהנדסים כדי לשחרר כמה שיותר דופמין במוח ולהוליך אותך לצפייה בסרטון הבא והבא. יהיה מעניין לראות איך הדור הצעיר שגדל כך מצליח לצרוך יצירות אמנות יותר מסובכות. 

ממש לפני 3 ימים זכה ביריד האמנות של קולורדו ציור בשם “Théâtre D’opéra Spatial” שלאחר זכייתו הסתבר שנוצר על ידי האמן ג'ייסון אלן שהשתמש בתוכנת לימוד מכונה בשם Midjourney. בעתיד, ככל שתוכנות יידעו לייצר דימויים ויזואליים, מה שיהווה את הייחודיות של אמן זה בחירת התכנה, ה-׳אימון׳ שלה והמשפט שאותו יזין האמן לתוכנה כדי ליצור את הדימוי הייחודי ביותר.

אני לא חושב שכניסת ה-AI תחליף את עולם היצירה, אבל היא בהחלט תעשיר אותו״.

תוך משחק לייב עם התוכנה Dall-E, ניסו גיגי לוי-וייס והאמנית סיגלית לנדאו לבנות יצירות אמנות מבוססות משפטים שהמציאו באותו רגע, וסיגלית ציינה כמה כבוד עושה הטכנולוגיה הזו למילים הנאמרות, באופן שיכול להפוך לשעתה הגדולה של השירה המדוברת. 

לשאלה מה עתיד עולם האמנות בעשור הקרוב ענה גיגי לוי- וייס: 

"בעבר, לפני המהפכה התעשייתית, האמנות הייתה נחלתם של העשירים בלבד. אחרי מהפכת האינטרנט הייתה ציפייה שהאמנות תהיה של כולם אבל להיפך, האמנות נהיתה מועדון יותר אליטיסטי ומסוגר שפונה רק לבעלי הכסף הגדול. אני חושב שזה לא יכול להיות העתיד של האמנות ומאמין שהצורה שילדינו יצרכו אמנות - דיגיטלית, אונליין, במטאוורס, מיוצרת על ידי או בסיוע למידת מכונה - תהיה שונה לחלוטין ממה שאנחנו מכירים היום, מה שעשוי להביא לדמוקרטיזציה אמיתית".

סיגלית לנדאו ביקשה להזכיר שמאחורי כל סקיצה בתערוכה המופלאה המוצגת עכשיו בגלריה היה/ישנו אמן ישראלי או מהגר שככל הנראה חווה מצב שאיננו פשוט ואינו תומך יצירה, וחשוב לזכור את זה. התרבות נאבקת ומאמן נדרשת לו עיקשות רבה לממש ולהמשיך ליצור בתנאים שהם בהרבה מקרים נדמים כבלתי אפשריים. 

״אני המצאתי מילה חדשה – זממות - זה בא ממה שאני זוממת ברצון ליזום, למרות שלפעמים יזמים יש להם יכולת להיות יותר יצירתיים מאמנים.

אמנים, או לפחות אני - לפעמים לא יודעת לבוא ולבקש. אני רגילה קודם כל לתת הכל כדי אולי לקבל משהו בחזרה מהחברה, במיוחד שלפעמים למוזיאונים אין אפילו תקציב בשביל מתלים לעבודות שלי. אבל אמנות, זה לאו דווקא אקט פוליטי, אלא פשוט רצון לעשות משהו כי הוא יהיה ממש מדליק ובוער בי אם יצליח להתממש, וצריך למצוא איך לממן את זה״.

בין הבוגרות והבוגרים המובילים שלקחו חלק:

• דפנה מיתר-נחמד, יו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב
• דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים 
• יוסי בן שלום, בעלים-שותף ומנהל חברת האחזקות  DBSI
• אביעד מיתר, איש עסקים, יזם חברתי ופילנתרופ. מייסד שותף ויו"ר "מוזיקה כאמצעי לדיאלוג" ורעייתו רוית מנהלת מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי באוניברסיטת תל אביב 
• תמר לנדסברג, סמנכ"לית פיתוח עסקי בקבוצת "סנו"
• עדי אופק, מנכ"לית מרכז הפיתוח "מרצדס" בישראל 
• עו"ד רן פורר, מייצג את בעל השליטה ב"בזק", חבר דירקטוריון. סמנכ"ל פיתוח עסקי ב"ניאופארם" 
  ורעייתו ד"ר אודליה פורר, מתמחה בכירורגית ילדים, בוגרת אף היא.
• ענת סטריק דהאן, משנה למנכ"ל רשת מלונות סטאי, הרברט סמואל ואורכידאה
• קארן שווק, מייסדת ומנכ"לית "לוסיד השקעות"
• דן כרמון, CRO, Temdrop
• קרן מימרן, מייסדת וסמנכ"ל פיתוח עסקי ב"עידית טכנולוגיות"
• סיגל נעים, מייסדת "חברים" (מכון פסיכולוגי לשיפור כישורים חברתיים)
• עמיר שור, יזם, מנהל, שותף ויועץ פיתוח עסקי
• גיא רוזן, סגן יו"ר "תנובה" 
• אורי ישראלי, מנכ"ל Magenta Venture Partners
• עודד אגם, מייסד ושותף מנהל NextLeap Ventures
• זיו בן ברוך, מייסד ומנכ"ל Pereg Ventures
• טל מניפז, מייסד ומנכ"ל Foriland Investments
• לינה רבין, משרד ראש הממשלה
• ליסה שילוח-עוזרד, מנכ"ל "שקד ודולב בע״מ"
• שמוליק לשם, מנכ"ל TBC Group    
• ארז בהט, מנכ"ל- שותף EquaWeb  
• אילן אביטל-זורמן, יו"ר Nu Tek Medical
• נורית רוזינסקי-לאופר, מנכ"ל Synergy Integration
• יואל פלדמן, מייסד–שותף בחברת AVIA
• ערן רון, בעל שליטה ב"רינסברג אחזקות"
• יריב מוזר, במאי ומפיק קולנוע, בעלי "מוזר פילמס בע"מ"
• אייל אסא, CBO Prisma Photonics 

ועוד רבים 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

האירוע התקיים באודיטוריום בר שירה באוניברסיטת תל אביב במעמד יוצר הסדרה יריב מוזר, בוגר ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש טיש בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, גדעון תדמור, המפיק האחראי של הסדרה, יו”ר נאוויטס פטרוליום, מייסד חברת Tadmor Entertainment ובוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עו"ד תמי האוזנר-רוה, יו"ר דירקטוריון חברת החדשות 12 ובתו של גדעון האוזנר, אשר כיהן כיועץ המשפטי לממשלה והיה התובע במשפט אייכמן ובעלה עו"ד יהודה רוה.

במהלך האירוע קיים פרופ' רוני שטאובר, היסטוריון של תולדות עם ישראל בעת החדשה בחוג להיסטוריה של עם ישראל בפקולטה למדעי הרוח, שיחה אישית עם יריב מוזר על התהליך הארוך והמורכב בדרך ליצירת הסדרה  ועל השפעתה על זיכרון השואה על רקע אירועים גלובליים. 

סיגלית בן חיון, ראש ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב נשאה דברים בפתח האירוע וציינה כי: "אחד ההישגים הגדולים שלנו כארגון בוגרים הוא היכולת להציף מעל לפני השטח את ההישגים הרב תחומיים של בוגרות ובוגרי האוניברסיטה החוברים יחדיו לעשייה פורצת דרך. החיבור בין יוצאי הפקולטות השונות עובר כחוט השני בין התעשייה הישראלית על שלל גווניה והיצירה יוצאת הדופן אשר באה לידי ביטוי בהפקה חובקת עולם זו, מעידה יותר מכל על הערך המוסף שאנו מעניקים לבוגרינו. זוהי ליבת פעילותו של ארגון הבוגרים וההישגים הרבים בהם זוכים בוגרות ובוגרי האוניברסיטה מעידים כי אנו פועלים בדרך הנכונה.  אנו גאים בכך שחיבור בין בוגר אוניברסיטת תל אביב מביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש טיש בפקולטה לאמנויות לבין בוגר הפקולטה למשפטים הוביל בסופו של תהליך ארוך ומורכב ליצירת מופת זו שאנו עומדים לצפות בה כעת לראשונה".

גדעון תדמור נשא דברי פתיחה: ״עיקר פעילותי העסקית בשנים האחרונות התרכזה באנרגיה, תגליות הגז הטבעי בישראל ובקפריסין והקמת משק הגז הטבעי, ולאחרונה בתחום הפקת נפט וגז בארה"ב, אך מאז ומתמיד בערה בי התשוקה לעולם הקולנוע והטלוויזיה – וכך הקמתי לפני שנים סטודיו לסרטי אינדי בניו יורק  ובמסגרת הזו הפקנו מספר סרטים. 

בעקבות פעילותי זו נחשפתי ליוצרים ישראלים כישרוניים, שהיו מתוסכלים מכך שאינם מוצאים את דרכם למימוש יצירתם והבאתה לקהל הצופים הבינלאומי,  למרות העובדה שישראל התקבעה בתודעה העולמית כמדינת מקור חשובה לתוכן איכותי. לאור זאת החלטתי לקום ולעשות מעשה - לבנות סטודיו מסחרי חדש וייחודי שיחרוט על דגלו בניית גשר בין היוצרים והיצירה לשוק הטלוויזיה והקולנוע הבינלאומי, כשהוא משוחרר ממוסרות הרגולציה והמסך בארץ, וכך יצאנו אמיליו ואני לפני שנתיים לדרך חדשה. לשמחתי, האריה השואג של MGM הצטרף אלינו והפך למכפיל כוח פיננסי ומקצועי ממדרגה ראשונה. 

אני גאה במיוחד בכך שהפרויקט הראשון של המיזם המשותף הוא הסדרה ״אייכמן - ההקלטות האבודות״, סדרת דוקו מושקעת, משמעותית וחד פעמית עם ערך היסטורי מתמשך, שתהא בעלת כוח משיכה בשוק הבינלאומי. הסדרה המטלטלת מהווה מסמך היסטורי, שעיקרו מדינה צעירה ומצולקת, שהתמודדה עם  אתגריה  ועם החלטות מכוננות וקריטיות להישרדותה ולהצלחתה בשנותיה הראשונות". 

עו״ד תמי האוזנר-רוה, יו"ר דירקטוריון חדשות 12 ובתו של גדעון האוזנר, התובע במשפט אייכמן: "נפשו של אבא נחרכה מול תא הזכוכית... אבא לא חווה בעצמו את השואה ושבועיים לפני שאייכמן נתפס הוא התמנה ליועמ״ש. הייתה לו התלבטות אם יוכל לעשות עבודה נאמנה ולייצג את ניצולי השואה כיוון שלא חווה את השואה על בשרו. אני זוכרת כיצד כינס אותנו במטבח המשפחתי הקטן ואמר לנו כי הוא מתכוון להיות בעצמו התובע. זו הייתה אחת ההחלטות הראשונות שקיבל והפעם הראשונה והאחרונה שיועמ"ש הופיע מדי יום כתובע בתיק המנוהל בבית המשפט. 

הוא החליט שיהיו עדים שיבואו להופיע בנוסף למסמכים, אך כשהחלו לפנות לניצולים, רבים סרבו לבוא ולהעיד. הוא היה מביא אותם אלינו הביתה, אמא הייתה מגישה להם תה ועוגיות והוא היה משכנע אותם להעיד. אבא מאוד רצה את ההקלטות של סאסן המוצגות בסרט אבל אין לי ספק שגם אם היו בידיו ההקלטות הוא לא היה מוותר על אף אחד מ-110 העדים. כשהעדים החלו להעיד פתאום היה סחף אדיר של אנשים שרצו להעיד ואי אפשר היה לצרף אותם. רק באותה נקודת זמן אנשים התחילו לספר למשפחות שלהם את החוויות שלהם מהשואה וזה ההישג האדיר. יש חשיבות גוברת ועולה להראות את היצירה הזו בכל העולם, להראות לעולם מי היה אייכמן וגם על רקע עליית האנטישמיות בעולם - מי הם ממשיכי דרכו."

יריב מוזר, במאי הסדרה, אמר: "תודה רבה לכולם - לכאן 11, לגדעון תדמור ולתמי רוה שמלווה אותי מתחילת הפרויקט ונתנה לי את הספר של אביה, שממנו רואים כמה מאמצים נעשו כדי להשיג את הקלטות סאסן. אני גאה לומר בראש ובראשונה כבוגר ביה״ס לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, שרשימה ארוכה של בוגרים נוספים מלווה את עשיית הסרט, בהם כמובן המפיק גדעון תדמור, אמיליו שנקר, קובי סיט ועוד רבים.

למדתי קולנוע וטלוויזיה בין השנים 2000-2004 בסמוך ליציאתו של סרט דוקומנטרי אחר, ״הספציאליסט״, המבוסס על ספרה של חנה ארנדט. סרט מגמתי שמציג את אייכמן כפקיד קטן שמבצע פקודות. תודעת משפט אייכמן שלי התבססה על הסרט הזה. בעולמנו, לצערי, לסרטים יש יותר השפעה מאשר לספרים. הקלטות סאסן נותנות קונטרה לתיאוריה של ארנדט ולכן יצאתי לעשיית הסדרה עם משימה להשיג אותן ואני שמח שעמדתי במשימה שלקחתי על עצמי וגאה בהצלחת הסדרה". 

פרופ' רוני שטאובר, היועץ אקדמי של הסדרה: "בראיה היסטורית, החלטתו של האוזנר לבסס את המשפט על מספר רב של עדים הראתה את גדולתו. האוזנר יישם את הקו שקבע בן-גוריון לפרוש באמצעות משפטו של אייכמן את סיפור השואה, לכן הובא אייכמן לארץ ולא חוסל בבואנוס איירס. בניגוד למשפטי נירנברג שלא עסקו בשואה כאירוע ייחודי ונמנעו בדרך כלל מלבסס את כתב התביעה על עדויות, האוזנר ביקש להשמיע את קולו של הקורבן. היו לו מטרות חינוכיות. הוא רצה להסביר באמצעות המשפט לנוער הגדל בארץ את המצבים הבלתי אפשריים שבפניהם נצבו יהודים נוכח מדיניות הרצח הנאצית. הוא ביקש לנפץ את תדמיתם של שורדי השואה כמי שהלכו כצאן לטבח. השמעת  קולו של הקורבן היא עיקר מורשתו של משפט אייכמן למשפט הפלילי הבין-לאומי העוסק ברציחות עמים ובפשעים נגד האנושות. בכך גדולתו של האוזנר כפי שמדגישים היום היסטוריונים של המשפט".

 
בין הבוגרות והבוגרים שלקחו חלק באירוע:

• פרופ' ערן נוימן, דקאן הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, באוניברסיטת תל אביב
• פרופ' מירי שפר מוסנזון, ראשת ביה"ס להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ, אוניברסיטת תל אביב
• יעל בלכר, שופטת בית המשפט המחוזי תל אביב
• דנה יגור, שותפה ב"מיתר ושות' "
• יורם בכלר, מנכ"ל Aio
• תמר טוניק כהן, ראש דסק חוץ בכלכליסט
• איילת השחר ביטון פרלה, שופטת בית המשפט שלום קריות
• עו"ד אבי מיליקובסקי, פרקליט בפרקליטות המדינה, משרד המשפטים
• מיכל בהדב, יועצת משפטית ראשית בחברת וובפאלס
• יונתן יוסטמן, מנהל מחלקת בנייה ציבורית בעיריית רעננה
• ליאורה וויס בנסקי, פרקליטה בפרקליטות המדינה, משרד המשפטים
• רועי גלעד, דיפלומט במשרד החוץ, ירושלים ורעייתו ניצה בוגרת אף היא
• ד"ר חוה נוימן, ראש מנהלת מדידה והערכה ב"מט"ח
• נתי שוחמי, יזם "היפרוויז וונצ'רס" 

ועוד רבים. 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

רוצים לשמוע עוד בנושא?

צפו בשיחתם של יריב מוזר ופרופ' רוני שטאובר במסגרת 'תל אביב 360', ערוץ הפודקאסטים של אוניברסיטת תל אביב:

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשות סיגלית בן חיון אירח את פרופ' מורן סרף, מדען ומומחה עולמי לחקר המוח, בוגר ביה"ס לפיזיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים וביה"ס למדעי התרבות והמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, להרצאה מקוונת לקהילת בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב.

עמוס אלעד, סגן נשיא לקשרי חוץ, פיתוח משאבים וענייני בוגרים באוניברסיטת תל אביב, סיפר בפתח האירוע כי האוניברסיטה נמצאת בעיצומו של מבצע סיוע לסטודנטים וסטודנטיות מאוקראינה ובזכות הירתמות של בוגרות ובוגרים מסביב לעולם נמצאים כיום בקמפוס עשרות צעירים מאזורי הקרבות באוקראינה, אשר זוכים להמשיך כאן את לימודיהם האקדמיים עד שיוכלו לשוב אל בתיהם.

פרופ' מורן סרף ציין כי בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בגיוס חוקרי מוח למגזר העסקי, כאשר כיום נפוצה המגמה בעיקר בקרב חברות ענק כמו גוגל, אמזון, טסלה ודומותיהן. בין הסיבות לכך ציין כי החברות מעוניינות לשכלל את הבנתן את האופן שבו אנשים חושבים, דרכים להשפיע על לקוחות, לבנות צוותים בצורה יעילה יותר, לגרום לאנשים למצוא עניין רב יותר בתוכן ומנגד להבין מה גורם להתמכרות, או לסלידה ממוצרים מסוימים.

 
פרופ' סרף הרחיב ואמר, כי חקר המוח מאפשר לתת הסבר ופרשנות רחבה יותר לתוצאות מחקרים פסיכולוגיים מן השנים האחרונות, בדגש על פסיכולוגיה התנהגותית. "היו הרבה מחקרים בפסיכולוגיה שהראו כי בני האדם מתנהגים באופן תכוף בצורה לא רציונלית, אך לא הציעו דרכים לשנות את המצב הקיים. כביכול אומרים לאנשים: ככה אנחנו. כאן הגיעו חוקרי המוח ואמרו "לא יכול להיות. הכל קורה במוח ואם אנחנו רוצים לשנות משהו, אז נצטרך להבין בדיוק איך הוא פועל, מה גורם לו ומה משפיע עליו. ובהתאם לשפר את אופן החשיבה שלנו".

 
בהרצאתו, סקר פרופ' סרף את מגוון האפשרויות לשימוש בחקר המוח בעולם העסקים. מתרומה לעולם השיווק, הניהול, קבלת ההחלטות, גיוס, בניית צוותים והתנהגות ארגונית, חשבונאות ומימון. בהתייחסו לתחום המימון, למשל, ציין כי: "אנשים מתקשים לתת הערכה ריאלית הנוגעת לשאלה ״כמה סיכון הם מוכנים לקחת בכל האמור לכסף. כמה הם מוכנים לסכן או להפסיד״. גם מומחים שעוסקים בתחום שנים ארוכות מתקשים לעיתים קרובות לקבל את העובדה שקנייה נכשלה או שהשקעה לא הצליחה על אף שידעו מראש מה הסיכונים. כאן נכנס חקר המוח ועוזר לתת לאותם משקיעים (מתחילים או מומחים) חיווי מאזורים עמוקים יותר במוח שמחזיקים מידע יותר אישי באשר לשאלת קבלת ההחלטות והסיכונים. שילוב של ידע על חווית הסיכון המודעת, אם זו שאליה יש לנו גישה מוגבלת במוח שלנו, יכול לעזור לאנשים להעריך סיכון בצורה מדויקת יותר. כלים מחקר המוח, המאפשרים גישה לאזורים עמוקים יותר במוחנו, מהווים דרך יעילה להבין את עצמינו ואת האופן שבו אנו מתנהלים בצורה טובה יותר".

לסיכום, ציין סרף שבעוד שחקר המוח כבר הראה כמה תרומות חשובות לעולם העסקים, ורבות מן החברות שהוא עובד עמן מוצאות שימושים רבים לעולם הזה, הוא עדיין אינו נגיש דיו לקהל הרחב, והצעתו לקהל השומעים הייתה למצוא דרך ליצור קשר עם חוקרי מוח שיוכלו לעזור לתווך את המחקרים החדשניים לעולם העסקים ולעזור להנגיש את היכולות הטכנולוגיות לעסקים, קטנים כגדולים.

בין הבוגרות והבוגרים שצפו בוובינר בשידור חי: 

• דפנה לנדאו, ראש מערך בנייה ונדל"ן בחטיבה העסקית בבנק לאומי
• איריס רונלי ריקליס, מנכ"לית פורום מוסדות תרבות ואמנות  
• שירה ביבס, מנהלת תחום דיגיטל בקבוצת שטראוס
• לילך דנין לביא, מייסדת ובעלים Speak Up 
• חיים רפלובסקי, DMC  מגן דוד אדום
• פרופ' שימל מיכאל, מנהל טיפול נמרץ בבי"ח שערי צדק 

ורבות ורבים אחרים. 
 

את יום הנשים הבינלאומי 2022 ציינו במפגש של מנכ"ליות משרדי הממשלה בוגרות האוניברסיטה: 

• נעמה שולץ, מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, בוגרת הפקולטה למדעי החברה
• לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת, בוגרת הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול
• והילה חדד חמלניק, מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול
• מנחת הפאנל היתה עמליה דואק, עיתונאית, כתבת כלכלה ומגישה בחברת החדשות, בוגרת הפקולטה למשפטים

את האירוע פתחה פרופ' נטע זיו, נציבת שוויון ומגוון באוניברסיטה: "מדי שנה מציינים בעולם ב-8 במרץ את יום הנשים הבינלאומי, מתוך הבנה שאין אישה אחת שיכולה לייצג את כל הנשים. נשים מתמודדות היום עם המלחמה באוקראינה, נשים באפגניסטן הודרו בגלל שלטון הטאליבן ויש כמובן גם נשים באקדמיה. יום הנשים הבינלאומי הוא היום בו אנו מנסים לייצר את המכנה המשותף לכל הנשים באשר הן. קודם כל החדשות הטובות: בשנת הלימודים הזו תשפ"ב יש רוב נשי של סטודנטיות בכל המוסדות ובכל התארים. גם שיעור חברות ההנהלה נמצא בעלייה.
עם זאת, לצערנו הרב, ככל שמתקדמים בסולם הדרגות מספר הנשים הולך ופוחת. בשלב מסוים, כשפוגשים את הנמ"ר (נשיא-מנכ"ל-רקטור) נעצר מספרן של הנשים בתפקידים הבכירים. נדרשות תוכניות לעידוד ותמיכה כדי לצמצם את הפער. מקומן של נשים נפקד לאורך השנים מתפקידי הניהול הבכירים ואת זה אי אפשר לתקן ביום אחד. אתגר גדול עומד בפני מוסדות ההשכלה הגבוהה. היום הזה הנו תזכורת לגברים ולנשים שהמאבק לשוויון טרם הסתיים".

סיגלית בן חיון, מייסדת-שותפה של ארגון בוגרות ובוגרי האוניברסיטה: "בתום שנתיים, במהלכן נאלצנו להימנע מקיום אירועים פרונטליים, אנו גאים כי האירוע הפרונטלי הראשון של ארגון הבוגרות והבוגרים עומד בסימן "בוגרות משנות עולם". כ-55% מסך 206,000 בוגרי האוניברסיטה הן בוגרות ורבות מהן - אם כי עדיין לא מספיק - מאיישות תפקידים בכירים בכל ענפי המשק ובכל המגזרים. 
אוניברסיטת תל אביב מקדמת ומעודדת לימודי STEM - לימודי המקצועות הטכנולוגיים – לנשים, ויצרה תכנית הכוללת מפגשים משותפים וסדנאות מעשירות של כלל הפקולטה למדעים מדויקים ושל כל בית ספר בפקולטה בנפרד, שיתנו כלים, שיעזרו לסטודנטית בהמשך המסע האקדמי שלה".

בוגרות משנות עולם 

בין הנושאים שנדונו בפאנל הייתה שאלת הלימודים האקדמיים באוניברסיטה והשפעתה על התפתחותן המקצועית והאישית. הבוגרות התייחסו גם לאמירה שנאמרה לאחרונה על ידי שר הבטחון בני גנץ לשרת התחבורה מרב מיכאלי: "אמירות כמו של גנץ למרב מיכאלי נאמרות הרבה פחות וגם אם יש, הן לא עוברות בנונשלנטיות. אולי יש כאלה שמתרגזים מסגנון הדיבור של מרב מיכאלי, אבל אין ספק שעשתה שינוי מהותי מאוד בשיח."

כרמלה אלדד, אמה של נעמה שולץ הגיעה לשמוע את בתה, אשר התייחסה בין היתר גם לתחילת דרכה בתפקיד:
"ההתחלה הייתה מאוד קשה. הרימו גבה כי אני לא רק אישה, אני אישה חליפית... היום אף אחד כבר לא מרים גבה. המשרד שלנו עוסק בתהליכים מורכבים שמצריכים שיתוף פעולה בין כמה משרדי ממשלה. מה שצריך בשביל התפקיד הזה, וגם בשביל הרבה תפקידים אחרים, זה ראש על הכתפיים, לב במקום הנכון והרבה רצון לעשות טוב. היום העברנו החלטה לפיתוח מפרץ חיפה שנוגעת ל-9 משרדי ממשלה. בממשלה הזו ספציפית יש תודעה ברורה מאוד לחשיבות של הנשים ובאמת יש הרבה נשים בממשלה וגם בתפקידי מפתח במשרדים אחרים, מקווה שרק נצמח מפה".

לירן אבישר בן חורין התייחסה להבדלים בין הגישה של גברים ונשים בהתמודדות על תפקידים בכירים: "אנחנו חסרות בחדר כשאנחנו לא נמצאות, וזה מפתח אצלנו את הנטייה לחשוב שאנחנו פחות מתאימות. נשים תמיד אומרות "אנחנו לא עומדות בתנאי הסף". משום מה גברים תמיד עומדים בתנאי הסף, להם אין את ההתלבטות הזו. 
אין שום דבר רע ביעדים אמביציוזיים, אבל השלב הראשון צריך להיות  הקצאה של מכסות לאיוש תפקידי מפתח על ידי נשים. זה תהליך שבונה את עצמו. אם ניעזר במכסות בשלבים המוקדמים לא נזדקק להן מאוחר יותר. צריך להתגבר על הפרפרים בבטן ולשחרר את הפחדים שמנהלים אותנו. ברגע שאנחנו מתיישבות על הכיסא ועושות את מה שאנחנו יודעות לעשות הכי טוב, הכל מסתדר."

הילה חדד חמלניק התייחסה לשאלה האם היעד שהציב המשרד בראשו היא עומדת, לפיו 15% מהשכירים במשק יעבדו בהיי טק, אינו מגלומני: 
"ללא מעורבות ממשלתית נגיע למספר נמוך מעט מהיעד ולכן 15% זה בהחלט חזון ראוי. אבל - בלי מעורבות ממשלתית עיקר האנשים שיצטרפו להיי טק יהיו קרוב לוודאי ברובם המכריע גברים מתל אביב. גם הרצליה מתחילה להיות מעבר להרי החושך עבור עובדי ההיי טק. אנחנו חייבים להתערב כדי שיהיו יותר אנשים מהפריפריה וממגוון מגזרים. לגבי הנשים – שיעור הנשים בהיי טק עומד כבר כמעט 10 שנים על 35 אחוז. בליבת ההיי טק זה בערך 25%. דווקא באקדמיה רואים את העלייה בהשתתפות בלימודי מקצועות ההיי טק. הצבנו לעצמנו יעד של 45% נשים בקרב התוספת. אי אפשר להמציא נשים שילמדו מדעי המחשב אבל צריך לשאוף לשלב יותר ממי שנמצאות במסלולי ההכשרה באקדמיה לתוך התעשייה הזו".
 
בהמשך, שיתפה הילה מתי בדיוק הבינה מהי תקרת הזכוכית לנשים:
"בעלי ואני היינו יחד עתודאים בטכניון ולמדנו הנדסת אווירונאוטיקה וחלל. היינו 4 סטודנטיות מתוך עשרות גברים. אמרו לי שהיום המצב הוא אחר ואני מאוד מקווה שזה אכן כך. לאחר מכן התגייסנו יחד כמהנדסי אווירונאוטיקה וחלל בחיל אוויר. בגיל 27, השלב שבצבא מתקדמים לשלב הבא, לדרגת רב סרן, החלטנו להתחתן. מהרגע שענדתי טבעת הרגשתי את תקרת הזכוכית. התמודדנו על אותם תפקידים אצל אותם אנשים אבל אותו אף אחד לא שאל על החתונה המתקרבת. הפער הזה הוא דרמטי ואז גם החלטתי לא להמשיך בקריירה צבאית. למדתי באוניברסיטת תל אביב תואר שני בדיפלומטיה, בשביל הנפש, אבל זה התואר שהכי עוזר לי בתפקיד שלי היום. תואר בהנדסה לא מכשיר אותך לנהל הליך קבלת החלטות או משא ומתן, בין אם גלוי ובין אם סמוי, ואי אפשר להתפתח במגזר הציבורי בלי יכולת לנהל משא ומתן״.

בחלקו האמנותי של הערב נערך המופע "הכל אודות חווה" מבית היוצר של ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה: מחווה מוזיקלית לחווה אלברשטיין, בניהולו האמנותי של מוטי פרלמן ובניהולו המוזיקלי וניצוחו של בוגר ביה"ס, ניתאי ראך. המופע היווה מסע מוזיקלי מרגש אל מיטב שיריה של איקונת המוזיקה העברית חווה אלברשטיין, בביצוען של הזמרות חן ויין, יערה אטיאס, מאיה סייג, מיקה כהן, נטע שמחון ורילי ווילו, אותן ליוו חמישיית מיתרים ופסנתר. 

בין הבוגרות והבוגרים שלקחו חלק באירוע:

• קרן שקד, Head of Experience Management  AKT Global  
• חנה רדו, יזמית עסקית וחברתית
• דפנה גזית וייס, מנכ"לית מריאטה אחזקות
• נועה דנאי, מנהלת ניהול ידע ומידע ואחראית חוק וחופש המידע בכללית
• חיים רפלובסקי, מנהל היערכות לאסונות בישראל במגן דוד אדום
• גבי ג'ופי, מנכ"לית DbMotion Allscripts  בישראל
• ד"ר דניה שפירא, חברת הנהלה באיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
• דינה ניראון, מנכ"לית ספרקס פרטנרס
• מירב שוורץ אלון, סגנית מחלקת הביקורת העסקית, בנק הפועלים,
• גו'אנה לנדאו, מייסדת ומנכ"לית  “Vibe  Israel”, חברת חבר נאמנים של אוניברסיטת תל אביב 

ועוד רבות ורבים אחרים. 

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב מודה ליקב ירושלים, נותני החסות לאירוע, ולמנכ"ל והיינן הראשי ליאור לקסר. 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשות סיגלית בן חיון אירח מאות משתתפים למפגש אישי עם אשת התקשורת והמרצה סיון רהב מאיר, בוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, לשיח על ניו מדיה, אולד מדיה, משפחה וקריירה.

את המפגש פתח עמוס אלעד, סגן נשיא האוניברסיטה לקשרי חוץ, פיתוח משאבים וענייני בוגרים אשר אמר: "אוניברסיטת תל אביב רואה את בוגריה כקטר המניע של משק הישראלי והכלכלה העולמית. ואכן, רק לאחרונה נבחרה אוניברסיטת תל אביב במקום ראשון מחוץ לארצות הברית (והשמיני בעולם כולו) במספר היזמים שגייסו הון בשנת 2021 לפי מדד פיצ׳בוק. זכייה זו הינה כמובן מקור גאווה גדול מבחינתנו והוכחה כי אנו עומדים בהצלחה ביעד שהצבנו לעצמנו להיות היצואנים הגדולים ביותר של מובילי השוק והכלכלה הגלובלית, אך יותר מכל זוהי תוצאה של ההשקעה הבלתי מתפשרת שלנו בארגון הבוגרות והבוגרים של האוניברסיטה בהובלתה של סיגלית בן חיון, אשר רואה לנגד עיניה בראש ובראשונה את המטרה לייצר קהילה משנת עולם המורכבת כולה מבוגרינו ומהבוגרות והבוגרים לעתיד."

סיון רהב מאיר, אשר החלה את לימודיה באוניברסיטת תל אביב בגיל 16, היא בוגרת הפקולטות למדעי החברה ולניהול. בדבריה התייחסה להתפתחות המקצועית שלה ולמספר נושאים אקטואליים העומדים על סדר יומה של התקשורת בעידן הקורונה:

"בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ המגיפה, כולנו הפכנו לצרכני תקשורת כבדים דרך המסכים. גם מי שלא היה מכור קודם לכן 'איבד את הנוגדנים' והתמכר, כי זו הייתה הדרך היחידה שלנו לתקשר אחד עם השני. אמנם עדיין יש דבר שנקרא תעודת עיתונאי של לע״מ אבל בעידן הרשתות החברתיות, כל מכשיר טלפון חכם הוא שווה ערך לתעודת עיתונאי וכל מי שמחזיק פה בסלולרי הוא מומחה, פרשן, אפידמיולוג ואפילו רמטכ"ל. אנחנו העיתונאים עוקבים אחרי העמודים שלכם ברשתות, משם מגיע רוב התוכן, הקליל וגם הרציני."

"מהאמירה שפעם הטיחו בנו 'אתם שם בתקשורת!' במעין טענה, בביקורת בסגנון אתם שמאלנים מדי, אתם ימנים מדי - אני רוצה להפנות את האצבע בחזרה אליכם, הקהל: 'אתם שם בתקשורת!'. כי באמת אתם התקשורת היום. הסלולרי שלכם מייצר את התכנים."

"האמון בתקשורת על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא 33 אחוז בלבד. אנחנו לא מצליחים לעשות לכם סדר בבלגן, לתת פשר והקשר, להחכים. לא סתם המילה שנבחרה למילת השנה על ידי האקדמיה היא 'טרלול', רק שכל אחד אומר את זה על השני."

"יש הרבה יותר פייק ניוז כי הכל עובר יותר מהר ובלי סינון, אבל זה חלק מהמשחק החדש. עד שאוציא מהמערכת צלם לשטח, אתם כבר תשדרו בלייב. זה הופך את השיח לשטחי מצד אחד אבל מצד שני פעם היה צריך ללכת לספריה כדי לדעת מי עיר הבירה של איזו מדינה והיום מספיקה בדיקה זריזה ברשת. הכללים משתנים, נקודה, ושורש הדברים הוא כאמור שכולנו עיתונאים. ואם כולנו עיתונאים - אז כדאי שנתחיל לקחת על זה אחריות."

באשר לאלימות הגואה ברשתות החברתיות, אמרה סיון רהב מאיר, שחוותה לא פעם מתקפות בעצמה: "היום אדם צריך לעבור סדנת התמודדות עם שיימינג, ממש קורס הכנה. יש לזה המון השלכות, כל אחד בתקופה כלשהי בחייו יכול לעבור שיימינג, בקבוצת הווטסאפ של הכיתה או מול כל הפיד בפייסבוק. אם כולנו עיתונאים, אז צריך להיות ערוכים לכך. היו כמה גלים של מתנגדי חיסונים ש'התיישבו' לי על הדף השנה, לאחרונה 'הצל' פרסם נגדי פוסטים וזה הביא עוד גל. אדם צריך לברך גם על ביקורת כלפיו, השאלה איך וכמה. העיקר זה לבנות חוסן נפשי, בעיקר אצל צעירים שנתקלים בתופעה. איך לשמור על עצמך כשחמשת אלפים איש בשעה כותבים נגדך?"

"אחת הידיעות החשובות בעיניי השנה היא הידיעה שהדומיין המרכזי של השנה הוא 'טיקטוק' ולא גוגל, לראשונה. מה שאומר שהאנושות פחות ופחות עוסקת בחיפוש אחר תוכן בגוגל ויותר ויותר מחפשת סרטונים של טיקטוק. זה מעיד על משהו".

בין הבוגרות והבוגרים שצפו בוובינר בשידור חי:

• ד״ר אלון נבט, סגן מנהל בי"ח בלינסון
• ורד אורן, מנהלת היחידה לתקשורת וקשרי חוץ במכון התקנים
• חיים רפלובסקי, מנהל הערכות לאסונות במגן דוד אדום
• ד״ר גיא קורלנד, CTO Of Incubations בחברת הטכנולוגיה רדיס לאבס
• יהודה אילן, מנהל הגנת סייבר בתעשייה, קבוצת מפטגון
• אריאל רובשקין, מנכ״ל AllMeD Solutions

ועוד רבים אחרים...

אודות ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב:

לאוניברסיטת תל אביב מעל ל-200,000 בוגרות ובוגרים, בהם רבים הנמנים על מובילי העשייה במדינת ישראל ,אשר מכהנים תפקידי מפתח בעולם המשפט, בתעשיית ההיי-טק, בבתי החולים, בכלי התקשורת, במערכת החינוך והתרבות וכמובן באקדמיה. מטרת ארגון הבוגרות והבוגרים היא מינוף יכולת ההשפעה של בוגרות ובוגרי האוניברסיטה ככוח תורם לחברה הישראלית, מתוך רצון לשרת את הבוגרות והבוגרים באשר הם על ידי שיתוף בידע ויצירת נטוורקינג מקצועי, כמו גם באמצעות יצירת הזדמנויות מעוררות השראה לבוגרות והבוגרים בארץ ובעולם. משימת ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב לטפח קהילה שמשנה עולם.

לקראת היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, ערך ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשות סיגלית בן חיון וובינר בנושא מוגבלות, שוויון והנגשה.

במסגרת זו התקיים פאנל מיוחד בהנחיית פרופ' נטע זיו, נציבת שוויון ומגוון באוניברסיטת תל אביב ובהשתתפות בוגרות ובוגרי האוניברסיטה הפועלים בנושא:

• יובל וגנר, פעיל חברתי למען אנשים עם מוגבלויות, מייסד ויו"ר עמותת נגישות ישראל וקצין לשעבר בחיל האוויר הישראלי, לימודי תואר שני בפקולטה לניהול 
• רויטל לן כהן, מנהלת תחום שילוב בחינוך בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, בוגרת הפקולטה למדעי החברה
• ארז פרלמוטר, מייסד, שותף ויו"ר דירקטוריון כל זכות, בוגר הפקולטות למדעים מדויקים, לניהול ולמדעי הרוח
• גיא בן דור, מייסד ארגון 180° מעלות - קידום והעצמת אנשים עם מוגבלויות באמצעות פעילויות חינוך וספורט, בוגר הפקולטות למשפטים ולניהול

אוניברסיטת תל אביב רואה חשיבות עליונה בהנגשת הסביבה ושילובם של אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי הפעילות הן במהלך לימודיהם והן כבוגרות ובוגרים. במסגרת זו הוחלט לקיים השנה את הדיון החשוב לקראת היום הבינלאומי החל ב-3 בדצמבר וזאת במטרה לחזק את המודעות לנושא בכל ימות השנה. 

 בין הבוגרות והבוגרים שצפו בוובינר: 

 אבי לרמן, מנכ"לי ארגון נכי צה"ל; עדנה בר און, יו"ר העמותה הישראלית לאחווה מקצועית בינלאומית; שוקי שטאובר, חוקר וסופר; איה דויטשר, מנהלת המחלקה למשפט עבודה בפרקליטות מחוז תל אביב; שמעון חציר, סמנכ"ל בכיר מגזר החשמל באורמת; מיכאל לבקוביץ, בעלים ומנכ"ל חברת תה ולימון ועוד רבים.    

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשות סיגלית בן חיון, בשיתוף עם אגודת הידידים האמריקאית של אוניברסיטת תל אביב בראשות ג'ניפר גרוס, ערך וובינר נשי בין-יבשתי ובמרכזו שיחה אישית עם אילנה דיין, בוגרת הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב, על עיתונות חוקרת, תקשורת, פוליטיקה ומה שביניהם.

באירוע השתתפו כ-600 בוגרות ובוגרים מכל רחבי העולם.

פרופ' שירה דביר-גבירצמן מהחוג לתקשורת ע"ש דן הנחתה את האירוע המקוון מלונדון ומרי שגיא-מידן - אדריכלית ועיתונאית, מייסדת Maydan Architects, Inc, בוגרת הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון והפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, קיימה את הריאיון מעמק הסיליקון.

באופן טבעי, האירוע משך את תשומת לב התקשורת, ודווח במדור TMI הלאונג' של מעריב וכן במדור אירועים ומינויים של גלובס:

לידיעה במדור TMI - הלאונג' של מעריב>

לידיעה במדור אירועים ומינויים של גלובס>

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב מזמין אותך לצפות בראיון המלא:

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון, ממשיך בסדרת מפגשי העשרה לבוגריו והפעם שם זרקור על תעשיית התיירות, הנמנית כיום עם הסקטורים הרגישים ביותר במשק.

בפאנל שהתמקד במגמות, באתגרים ובהזדמנויות בעת הזו, בעיקר לאור הרלוונטיות לכך בימים האחרונים, השתתפו ארבעה בוגרים הנמנים עם מובילי עולם התיירות הישראלי:

• אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל ויו"ר אל"ה תאגיד המיחזור, בוגר הפקולטה לניהול והפקולטה למדעי החברה,
• אסף זמיר, שר התיירות לשעבר, אשר מונה בימים אלה לתפקיד הקונסול הכללי בניו יורק, בוגר הפקולטה למשפטים
• ענת סטריק דהאן, משנה למנכ"ל מלונות ישראל קנדה, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח
• רוני פיבקו, יו"ר, נשיא ומנכ"ל קבוצת קלאב הוטל וסגן נשיא התאחדות המלונות בישראל, בוגר הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול

להנחיית האירוע נבחרה בוגרת שמכירה מקרוב את תעשיית התיירות ומלווה אותה שנים - לי אברמוביץ, חברת מערכת חברת החדשות N12  של קשת 12, בוגרת הפקולטה למדעי החברה.

בין הדברים שעלו בוובינר:

אמיר חייק: "לדעתי צריך לשים יעד של 10 מיליון תיירים וזה יעד שצריך להיות מלווה בתשתיות, אטרקציות, שדה תעופה. ענף התיירות הוא ענף כלכלי מאוד ומעסיק עובדים בכל הארץ ובעיקר בפריפריה שם המוביליות גבוהה, בה פקיד קבלה יכול להפוך למנכ"ל ואפילו מנכ"ל הרשת. זה ענף מרתק ושמח. ענף שקשור ליחסי חוץ, ככל שיש יותר תיירים אנשים יראו שכדאי לבקר פה שוב. הענף הוא הכל: הוא תחום התעופה, הסוכנים, מורי הדרך, המסעדות והוא קשור להרבה גורמים שמרכיבים את ענף התיירות הישראלית".

ענת סטריק דהאן: "יש תהליך של מעבר לאוטומציה בענף שלנו. אפשר להגיע למלון לעשות צ'ק אין, להזמין את החדר דרך האינטרנט, להגיע למלון ואח"כ גם לפתוח את הדלת של החדר בעזרת אפליקציה בלי לעבור דרך הקבלה. זו רק דוגמא אחת מיני רבות על איך הענף הזה ממציא את עצמו מחדש, מתאים את עצמו לעולם של היום כל הזמן".

רוני פיבקו: "כיום ברחבי העולם, שבוע העבודה מתקצר מששה לחמישה ומחמישה לארבעה ימים בשבוע וכך יותר אנשים יצאו לחופש. ארצות המזרח ומדינות ברה"מ לשעבר נפתחו וגם אלו מחפשים לראות ולתור בעולם שהיה סגור להם ולכן יש כיום יותר תיירים ונופשים ממה שיש מלונות. יש צורך דחוף בבניית הרבה מאוד מלונות. זה אינטרס מובהק של משקיעים ושל המדינות ולכן יותר ויותר מלונות מכל הסוגים ייבנו בעידוד המדינות תוך מתן מענקי השקעה ליזמים״.

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון, ממשיך בעוצמה במסורת  המפגשים עם בוגרות ובוגרים מעוררי השראה והפעם קיים אירוע שעסק בעולם ההייטק של מחר – תחת הכותרת From Startup Nation to Scale up Nation.

באירוע נפגשו ארבעה בוגרים ש"עשו את זה" כל אחד בתחומו:

• קובי מרנקו, מנכ"ל ומייסד שותף Arbe Robotics, בוגר הפקולטה למדעי הרוח  
• יפעת אורון, Incoming Senior Managing Director at Blackstone and Head of the Firm's Tel Aviv Office, בוגרת הפקולטה לניהול 
• עומר כילף, מנכ"ל ומייסד שותף של Innoviz Technologies, בוגר הפקולטות להנדסה ולניהול 
• קרן מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, בוגרת הפקולטות למדעי החברה, לניהול ולמשפטים 

את האירוע הנחתה ענבל אורפז, חוקרת בתוכנית ליפקין שחק במכון למחקרי ביטחון לאומי, יועצת אסטרטגית בתחומי החדשנות והסטארטאפים, דוברת ומרצה, בוגרת הפקולטות לאמנויות, לניהול ולמדעי החברה. 

בין הדברים שנאמרו בפאנל:

קרין מאיר רובינשטיין:

"הקורונה יצרה שינוי פרדיגמה עם שינוי משמעותי בתרבות האירגונית ודרכי עבודה. תקופה דיכוטומית של צמיחה משמעותית בהיי טק מלווה במאבק אינטנסיבי בין החברות על כוח עבודה איכותי לצד פיטורי עובדים, ושנת שיא בגיוס הון לצד ירידה בכמות העסקאות".

 יפעת אורון:

"העובדים מהותיים מאוד להצלחת והשא הערך בחברות. כמעט היחידים שצריך אותם זה העובדים. קרנות מבינות שאם אין לעובדים מספיק נתח הן אמורות להגדיל את נתח האופציות שלהם. מי שעלול להיפגע זה האנג'לים שהשקיעו בתחילת הדרך. היום יש לזה פתרון בתצורת סקנדרי, שבהם הם נקנים החוצה ע"י משקיעים שמגיעים בשלבים מאוחרים יותר. אבל את העובדים הכי צריך פה, הם כל הסיפור".

קובי מרנקו:

"אני חושב ששוק ההייטק הישראלי לא צריך להיות מוטרד משוק ההון ומהכסף. הוא צריך להיות מוטרד  ממה שקורה ביפו, ממה שקרה בבת ים ומאום אל פחם. אין ממשלה והמדינה איבדה את יכולתה לשלוט בנעשה. גם אם הנסד״ק יפול בשלושים אחוז יהיה מספיק כסף לסטראטפים בישראל״...

"בשנים הבאות תעשיית ההייטק תסבול מהסיטואציה הפוליטית בישראל ומהמצב שבו אנחנו נמצאים״....

״זו התקופה הכי טובה בתולדות העולם להיות יזם. אפשר באמת להשפיע על חיים של אנשים ויש הרבה דברים טובים שאפשר לעשות. אם בעבר ההייטק התעסק בהימורים ודברים פחות נחמדים היום התעשייה באמת משנה את העולם ויזמים ישראלים נמצאים כמעט בכל תחום שהוא חיוני לקיום העולם בדור הבא".

עומר כילף:

״אם יש מקום אחד שישראל יכולה להיות גאה בו וצריך להמשיך להשתמש בו, זה ביכולת שלה לייצר חדשנות ולהביא להישגים. זאת התדמית שבנתה אותה עשרות שנים, אבל אפשר להשתמש בזה כדי לתקן את הנראות של המדינה. אנחנו לא נוכל להסביר למה אנחנו המסכנים, כי אנחנו גדולים וחזקים, אבל אנחנו כן יכולים להיות האומה שמייצרת חדשנות ולהמשיך לפתח את הצד הזה וכך לתקן את איך ישראל נתפסת כלפי חוץ״.

לקראת סיום המפגש, שאלה אורפז את המשתתפים אם למישהו יש משהו להוסיף. על כך ענה עומר כילף: "תלמדו באוניברסיטת תל אביב!".

קובי מרנקו מיהר לחזק ואמר "לגמרי! סטטיסטית - זו בוודאי דרך נכונה להיות יזם".

למדינת ישראל יש כיום 108 נציגויות בעולם מתוכן 81 שגרירויות, 21 קונסוליות ועוד 6 משלחות / משרד כלכלי. על רקע חגיגות יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל, הזמין ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון, את ארבעה מראשיהם, כולם בוגרות ובוגרי האוניברסיטה, לאירוע מקוון שעסק באתגרים הייחודיים של שגרירי ישראל בזירה הבינלאומית בכלל ובמשבר הקורונה בפרט.

נענו להזמנה:

• יפה בן ארי, שגרירת ישראל ביפן, בוגרת הפקולטה למדעי החברה  
• שני קופר-זוביידה, שגרירת ישראל בגאנה, ליבריה וסיירה לאון, בוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה למדעי הרוח
• סנדרה סימוביץ, קונסולית כללית במינכן, בוגרת הפקולטה למשפטים
• ורן פלג, קונסול כללי של ישראל למערב סין, בוגר הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול

את האירוע הנחתה פרופ' חנה לרנר, ראשת ביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

יפה בן-ארי, שגרירת ישראל ביפן אמרה: "מיתוג ישראל ביפן זכה לעדנה בימי המשבר. לא רק הצלחת מבצע החיסונים זיכתה את ישראל בתדמית חיובית בתקשורת היפנית, אלא אף החשיפה של מבצע הטיפול והחילוץ של הנוסעים הישראליים שהיו על ספינת הקורונה בראשית ימי המשבר. הפעילות המוגברת של השגרירות ביצירת תוכן ברשתות החברתיות – כאשר מרבית האוכלוסייה עברה לעבודה מרחוק - משך אף הוא תשומת לב רבה בשנה האחרונה.

מבצע הטיפול בתיירים הישראלים על ספינת הקורונה, הן בתקופת ההסגר על הספינה והן בתהליך השחרור וההעברה ארצה היה קשה ומורכב במיוחד בראשית התפשטות המגיפה, כאשר החרדה וחוסר הידיעה על אופי המגיפה הקשו על ההתנהלות מול הגורמים השונים. הטיפול בחילוץ ישראלים רבים אחרים מרחבי תבל באותם חודשים ראשונים הוכיח עד כמה מדינת ישראל, באמצעות משרד החוץ ושליחיו, מטפלת באזרחיה במסירות יוצאת דופן.

משבר הקורונה יצר אתגרים רבים. מעבר לאתגר הרפואי והכלכלי עלה הצורך להסתגל למציאות חדשה של אי וודאות, ולמציאת פתרונות יצירתיים להמשך התפקוד והשגת היעדים.

עולמות התרבות והאמנות כמו גם תעשיית התיירות ספגו גם כאן מכה קשה. הדיפלומטיה הישראלית גילתה יכולת הסתגלות מהירה. בהתאמה לנורמל החדש יצרנו פלטפורמות חדשות. גייסנו תכנים רלוונטים ועיצבנו אותם למדיות ציבוריות: סיפור קצר של אתגר קרת "בחוץ" הופק כסרטון קצר ביפנית בהפקה ייחודית משותפת עם אמנים יפנים. יצירה שזכתה לתפוצה רחבה כולל הקרנה על שלטי חוצות בו זמנית בכיכר המרכזית בשיבוייה בטוקיו, בטיימס סקוור בניו יורק ועל בנין "הבימה" בתל אביב. היצירה תורגמה ל-20 שפות."

רן פלג קונסול כללי של ישראל למערב סין ציין כי: "דווקא בסין, בה הכל פתוח מצד אחד, אך סגור לעולם ולטיסות מצד שני, אני מרגיש שתפקידו של הדיפלומט חוזר להגדרה המסורתית של נציגות בשטח שמהווה ראש גשר לגורמים הישראלים, המסחריים והאחרים, אל שיתופי פעולה עם הסינים. זאת דרך יצירת קשר אישי, בלתי אמצעי אל מקבלי ההחלטות, דברים שלא ניתן לייצר דרך הזום. כשרק פרצה הקורונה בסין, נשארנו רק אנשי משרד החוץ בקונסוליה עם אי ודאות גדולה ובתחושה אפוקליפטית משהו. המשימה הייתה, בראש ובראשונה, לדאוג לשלומם ולפינויים של הישראלים שהיו כאן ובנוסף לכך להעביר ולשקף את המציאות בסין, באופן מהימן. היום הקורונה כמעט ולא נוכחת בסין והמקרים הבודדים שמתגלים מנוטרים ומבודדים היטב באופן שעד כה מנע גל שני".

שני קופר-זוביידה, שגרירת ישראל בגאנה, ליבריה וסיירה לאון אמרה: "המלריה יותר נוכחת כאן מהקורונה. אני מודה, שביקשתי מבנותיי להשתדל לא להיפצע בתקופה הזו... הקורונה הגיעה אלינו מאוחר ולמרות ששיעור הבדיקות באפריקה נמוך מדרישות ארגון הבריאות העולמי, בכל היבשת כולה כ-4.5 מיליון איש חלו בקורונה, והם המהווים כ-3% מסך המקרים באוכלוסיית העולם. בהקשר זה אפשר להגיד שהתמזל מזלה של אפריקה".

סנדרה סימוביץ, קונסולית כללית במינכן התייחסה לתפקידו של הדיפלומט בעת הזו: "בטווח הקצר יש לדיפלומטים דרך לייצר היום פלטפורמות דוברותיות רבות יותר באמצעות המסכים. אבל השמחה לשוב להיפגש קיימת ולא נועדנו לייצר דיפלומטיה במרחב הוירטואלי. הכימיה והאינטראקציה הבינאישית חשובה מאוד לדיפלומטיה ולזה אין תחליף".

בין הבוגרות והבוגרים שצפו בוובינר:

אהוד איטם, ראש נציגות במשרד החוץ, לשעבר שגריר ישראל בטורקיה ובקוסטה ריקה, אדוה רוגלין, מנכ"לית קיבוץ געש, אלון נבט, סגן מנהל המרכז הרפואי הלל יפה, אירית סביון, מנהלת מחלקת מש"ב הדרכה במשרד החוץ ועוד רבים אחרים.

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב ממשיך במסורת המפגשים המקוונים עם בוגרות ובוגרים מעוררי השראה, והפעם עם נושא מפתיע וצבעוני העוסק בקורונה, תצוגות אופנה, טרנינגים, נעליים, אריגים נוחים וכל מה שביניהם.

ביוזמתה של ראש ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב סיגלית בן חיון, ותחת הכותרת "בחזרה למסלול", דברו ארבעה בוגרות ובוגרים על השינויים בענף האופנה והעיצוב בצל הקורונה:

• טל גרנובסקי אמית, היסטוריונית אופנה, מרצה ומנהלת ארכיון האופנה והטקסטיל ע"ש רוז, שנקר, בוגרת הפקולטה לאמנויות
• אורי להבי, בעלים מנכ"ל ומנהל הקריאייטיב של "דניאלה להבי", בוגר הפקולטה לניהול
• יוסי הררי, מעצב תכשיטים בינלאומי, בוגר הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי החברה
• ואלינור דביר, עיתונאית ועורכת תכנים בתחום האופנה וסגנון חיים ב"וואלה", בוגרת הפקולטה להנדסה שהנחתה את האירוע.

טל גרנובסקי אמית אמרה בין שאר הדברים כי:

״המתח בין המציאותי לדיגיטלי, שלא היה מספיק נוכח בעולם האופנה, נאלץ להיכנס אליה בתקופת הקורונה".

״עולם האופנה מצליח לעשות אדפטציה מאוד יצירתית בימים האלה - ויצירתיות היא שם המשחק״.

״אני חושבת שלא נחזור כל כך מהר לצאת החוצה עם טרנינג שלא למטרות של להוציא את הכלב״.

יוסי הררי אמר:

"בשנה האחרונה כולם למדו ש-Less is more. היה 'אובר' של כל דבר. יותר מדי מוצרים על המדפים... בכמויות. וזה יצר בלבול בכל ענף״.

״האונליין נתן את הסטירה לעולם הקמעונאות כבר לפני כמה שנים... השנה האונליין היה מקור מאוד טוב בשונה משנים אחרות, בגלל שהחנויות היו סגורות ואנשים היו בבית והתחילו לקנות לעצמם דברים״.

״האינסטגרם יוצר את הדיאלוג בין המעצב לקהל שלו״.

 אורי להבי אמר, בין היתר:

״הכל באופנה הופך להיות הרבה יותר קז׳ואל כי אין אירועים. גם בנעליים הקו יותר קז׳ואל - והמכירות של נעליים מאוד גדלו״.

״לקוחות פיתחו השנה הרגלים חדשים״.

״הלקוחות הפרטיות שלנו עברו לאונליין - האתר הפך בין לילה לחנות הכי חזקה שלנו. חלון הראווה הכי גדול ובעל השפעה״.

"כשאין תערוכות, יותר קשה להגיע ללקוחות סיטונאים חדשים בחו"ל , ועבור מעצבים שאין להם דאטה בייס זה אפילו יותר מאתגר ". 

בין הבוגרות והבוגרים שהצטרפו וצפו בוובינר בשידור חי:

נדב פלטי, יו"ר חברת מפל תקשורת ומנכ"ל מדיה גרופ; כרמלה אבנר, סמנכ"לית תפעול ו- IT, שטראוס מים; חוה כץ, אוצרת ראשית ברשות העתיקות; חזי הימלפרב, יזם, מנכ"ל O2Cure Ltd; תמר אריאב, לשעבר נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ועוד רבים אחרים.

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון, חוגג בימים אלה חמש שנים להיווסדו וממשיך במסורת מפגשי העשרה עם בוגרים ש"עשו את זה" . עם 85 אלף בוגרות ובוגרים חברים, בוגרים מעוררי השראה ניתן למצוא כמעט בכל אחד מתחומי ההשפעה והעשייה, אך הפעם היה זה מפגש מפתיע וטעים במיוחד.

הארגון הזמין את קהילת הבוגרים לאירוע קולינרי-זומי-מעשי עם ארבעה בוגרות ובוגרים, כולם ידועני התחום – 

• יובל בן נריה, שף ובעלים של קבוצת טאיזו, שלמד בפקולטה למדעי הרוח
• דושי (אנדראה) לייטרסדורף, הבעלים של House of Dallal בוגרת הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה
• אסף אביר, מחבר "לא ספר בישול" העוסק במדע ואמנות הביס המושלם
• ד"ר יסמין מרוז, ראש מעבדת המחקר בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב ובוגרת הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטה.

אסף, איש של מילים, דילג בין שלושת דוברי הפנל בקלילות כשהוא מנווט אותם בין זיכרונות מהקמפוס, טעמים, קופסאות ומשלוחים.

יובל בן נריה גילה שהוא בנם של שני רופאים בוגרי אוניברסיטת תל אביב. "הורי הסכימו שאהיה טבח, אבל התעקשו על תואר וזה היה קשה מאוד. תמיד הייתי מאחור, ועד היום לא סיימתי את התואר".

דושי לעומתו העידה על עצמה: "חננה מלידה, דילגתי על הטיול הגדול של אחרי הצבא, נרשמתי לאוניברסיטה ונשארתי על ספסל הלימודים 12 שנה ו-4 תארים". לעומתם יסמין בחרה באקדמיה ועם רקע בפיזיקה היא עוסקת כיום בהתנהגות צמחים, ותקשורת ביניהם, בגישות שמגיעות מעולם הפיסיקה.

דושי ויובל הסכימו בניהם על הרבה ממה שעשתה הקורונה למסעדות ולאן פני הענף. הם הודו שהתפתחה חוויה אחרת וחדשה של צריכת טייק אווי בקופסאות. "הטייקאווי החדש מאפשר לנו גם לשמר את כח האדם שלנו, הצוותים שלנו, וגם לשמור על המוניטין שלנו", הם אמרו.

משהו ישתנה אחרי שהכל יגמר? שאל אסף את המסעדנים, האם המגפה לימדה אנשים להבין מה תפקידן מסעדות?
יובל: "שני ז'אנרים יחזיקו בגדול- הפיין דיינינג בקצה אחד והסביח או פלאפל בקצה השני. אנשים שהתחילו לבשל בבית מבינים עכשיו כמה עולה דג ומעריכים יותר את התשלום הגבוה".

דושי: "הקורונה הביאה איתה הדגשים חדשים, ואם אתה אופטימי מספיק, ערני מספיק, אתה יכול לעשות מהלימון לא רק לימונדה אלא קפירינייה. להיענות לאתגר, להפיק מהמצב את המיטב, תוך תרגול יצירתיות, אחריות ויעילות".

"ממש כמו עצים", אמרה יסמין: "אם הם מרגישים איום מרוחות חזקות הם מפסיקים לצמוח לגובה ובמקום צומחים לרוחב, מה שמאפשר להם להיות יותר חזקים ולשרוד. באופן כללי צמחים מצטיינים בלהסתגל לסביבה קשה ובלתי צפויה, ויודעים לשרוד תקופות יובש, מגפות ושריפות. משהו הם עושים נכון - יש לנו מה ללמוד מהם״. ואגב - היא הודתה שהקורונה לימדה אותה לאפות לחמים לבד בבית ואם זה לא מצליח תמיד אפשר להזמין מדלאל.

בין הבוגרים הצופים :
עדי גורה, שותפה בגלריה ברוורמן, טדי קרטנשטיין דירקטור ב-Dell Technologies, מיכאל לבקוביץ מנכ"ל ובעלים תה ולימון בע"מ, אמיר פישלר מנכ"ל נתיבות יצירה, משב בלזם מייסד טקדאפ בע"מ, שרונה שגיא סמנכ"לית מוצר באקסליבריס, אמיר וגנר מנכ"ל Respect, ועוד.

במחצית השנייה של המפגש קיבל יובל בן נריה את המסך והעביר סדנא מעשית להכנת "מנת השף" - פילה דניס או לברק, עם קארי עגבניות ויוגורט.

לטובת מי שפספס את האירוע ומי שרוצה להנות שוב, הנה המתכון:
מרכיבים:

• 100 גר חמאה
• 4 יח פלפל שושקה יבש חתוך גס
• חצי כף זרעי חרדל שחור (אפשרי להמיר בצהוב)
• 2 כפות פפריקה חריפה
• חצי כף כורכום
• 8 שיני שום כתושות
• 5 יח' תמר מגולען
• כף מלח
• כף וחצי סוכר לבן
• 4 כוסות עגבניות מרוסקות
• 1 כוס יוגורט
• 1 כוס שמנת מתוקה 32%

להגשה:

• 4 יח פילה לברק/דניס
• שמנת חמוצה
• עלי כוסברה

הוראות הכנה:

1. מחמים חמאה בסיר קטן
2. מוסיפים את השום, פלפלי השושקה ואת זרעי החרדל ומטגנים כמה דקות
3. לאחר מכן מוסיפים את התבלינים הטחונים ומטגנים עוד כ-3 דקות על אש נמוכה (נזהרים לא לשרוף את התבלינים הטחונים כלומר מערבבים כל הזמן)
4. מוסיפים את השום ומטגנים כ-5 דקות
5. מוסיפים את התמרים ומבשלים עוד כמה דקות
6. מוסיפים מלח סוכר ואת העגבניות ומבשלים לאט כחצי שעה
7. מוסיפים את היוגורט ומבשלים עוד כ-20 דקות
8. כשהטעם הטרי של העגבניות נעלם לגמריי מוסיפים את השמנת המתוקה, טוחנים ומתקנים תיבול (מלח/סוכר)
9. במידת הצורך לאחר שהרוטב מוכן מחממים מחבת כבדה, מתבלים את הדג במלח פלפל, משמנים את המחבת במעט שמן ניטרלי (חמניות/סויה וכו') מניחים את פילה הדג על צד העור ומטגנים כ-4 דקות עד שהעור נהיה קריספי והדג מתנתק בקלות מהמחבת
10. הופכים את הדג ומטגנים על הבשר כדקה וחצי עד שהוא מוכן
11. מניחים את הפילה על צלחת, יוצקים מהרוטב על הדג, מקשטים בעלי כוסברה ומגישים לצד שמנת חמוצה ואורז מאודה.

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון, ממשיך במסורת המפגשים עם בוגרים מעוררי השראה, גם בימי קורונה. מאות בוגרות ובוגרים מכל רחבי העולם התכנסו למפגש זום בו שמעו את הבוגרים שמאחורי סדרת המופת עטורת השבחים, דרמת הריגול הישראלית "טהרן".

במרכז השיח, אותו ניהלה ד"ר ליאורה הנדלמן – ראשת מרכז אליאנס ללימודי איראנים ובוגרת הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, עמדו עמרי שנהר – תסריטאי ויוצר שותף של "טהרן", בוגר בית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב  ומשה זונדר – היוצר והכותב של "טהרן", שלמד בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב.

פתח את האירוע פרופ' ערן ניומן, דיקן הפקולטה לאמנויות על שם יולנדה ודויד כץ, שברך לשלום את המצטרפים בשלוש שפות, הבטיח שלא לעשות ספוילר בשביל מי שעוד לא ראה, חילק מחמאות לכוכבת הסדרה ניב סולטן והדגיש שהסיפור הוא לא על מלחמה גרעינית אלא הסיפורים האישיים המוצגים בסדרה.

עמרי ומשה אינם בני אותו דור והבוגר בחבורה, משה, היה הראשון לענות לגבי חווית הלימודים באוניברסיטה. "שנה א' בחוג לקולנוע באוניברסיטה הייתה מהשנים הכי משמעותיות בחיים שלי, למשל המפגש עם המורה לבימוי אמיל קנבל (מילק) ז"ל". "מי שהכירה בין עמרי לביני היתה יוצרת-שותפה ומפיקת "טהרן" דנה עדן".

לשאלתה של ד"ר הנדלמן מה אהבו השניים במיוחד ביצירת הסדרה, אמר עמרי – "מי הוא איש טוב ומיהו האיש הרע? עם מי אתה מזדהה? עם הצד שלך או עם היריב?" עבור משה: "אהבתי את כתיבת דמותו של פראז כמאלי". עמרי הוסיף על כך: "אנחנו מגלים את טהרן דרך העיניים של תמר, וזה היה מיוחד לעשות את זה דרך עיניים של אישה מודרנית".

משה: "זה היה אתגר לא לעשות שגיאות של בורות או התנשאות בהצגת הדמויות האיראניות, ולכן קדם לכתיבה תחקיר של שנתיים". עמרי: "פגשנו אנשים שמכירים את איראן מבפנים. אתה מוצא סיפורים מדהימים, אלה שלא מגיעים לתקשורת, את זה הבאנו למסך."

משה ציין: "הגיעו ומגיעות תגובות לסדרה מכל העולם, אבל המרגשות ביותר בעיניי הגיעו מבנות ובני הדור השני של משפחות יהודיות שהיגרו לארץ מאיראן, נשים וגברים בני 30-40, שהגיעו כילדים או נולדו בישראל והתביישו במבטא הפרסי של הוריהם ובמורשת המשפחתית. צפייה בסדרה הפכה אותם לגאים בהוריהם. אני מבין על מה הם מדברים. עברתי תהליך דומה עם המורשת המשפחתית שלי."  

עמרי: "פחדתי שאנשים לא יצפו בסדרה על בסיס דעות קדומות, אך לא היו כאלה. אנחנו מקבלים מאיראן מחמאות על כך שהראנו צד אחר של איראן, פחות מאיים, ושאנשים שם חיים את חייהם." משה הוסיף וציין כי "הסדרה עוסקת בשאלות של זהות, לאומיות, הגירה, אפשרות להתנתק משורשים משפחתיים והמחיר של צעד כזה. כל אחד בעולם שייך לשבט שמזין אותו בנרטיב מאז שהוא ילד. הודות לפלטפורמות הסטרימינג של אפל טיוי פלוס, צופים בכל העולם יכולים לראות את הסדרה והיא עשויה לדבר לכולם, לא משנה לאיזה לאום או דת הם משתייכים".

לסקרנים הם ענו: “יש לנו רעיונות רבים לעונה שנייה”, אך לא הסכימו לחלוק יותר.

משה, בטיפ לדור העתיד של היוצרים: "תכתבו רק על מה שמעניין ומרגש אתכם. אל תנסו לקלוע לרצון של אף אחד ואל תתייאשו אם ידחו את התסריטים שלכם. לא רצו בהתחלה את "פאודה", וגם לא את "טהרן", והכי חשוב לזכור, לכתוב זה בעצם לשכתב, שוב ושוב". עמרי הוסיף לגבי בניית הקריירה: "גם אם אתם עוסקים במשהו אחר, תמשיכו לכתוב, תנסו עד שתצליחו. זה לא כמו בסרטים, זו עבודה קשה".

אוניברסיטת תל אביב וארגון בוגריה ממשיכים במסורת מפגשים מעוררי השראה עם בוגרות ובוגרים, המתנהלים בעת הזו באופן מקוון.

הפעם נבחר התסריטאי והבמאי זוכה פרס האמי גדעון (גידי) רף, בוגר בית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, אשר נאות ללא היסוס לשתף מעשייתו רבת ההוקרה. 

רף, ששמו הולך לפניו בתעשיית הקולנוע העולמית, הוא יוצר סדרות הטלווזיה המצליחות ועטורות הפרסים "חטופים", "אלי" (סיפור חייו של המרגל אלי כהן) ו"הרודן" ומפיק הסדרה האמריקאית Homeland.

עמוס אלעד , סגן הנשיא לקשרי חוץ, פיתוח משאבים וענייני בוגרים של אוניברסיטת תל אביב פתח את הוובינר, שזכה לצפייה רחבה של בוגרים וידידים מרחבי העולם, והזכיר את פועלה של האוניברסיטה בעת הזו. 

כאשר ברקע מתיחות במזרח התיכון שיכולה לספק חומר רב לעוד סדרות אקסטרים רבות בסגנון שרף יודע לביים כל כך טוב, דיבר רף על אתגרי התעשיה בימי קורונה, על המקורות מהם שואב את יצירותיו. 

הנחה את האירוע התסריטאי אדם מירלס, מייסד חברת '141 Entertainment'. סרטיו של מירלס הוצגו בפסטיבל סאנדאנס וזכו בפרסים יקרי ערך כמו גם זכיה בפרס ספיריט. סרטו האחרון, 'Mona Lisa And the Blood Moon' של הבמאית האיראנית־אמריקאית אנה לילי אמירפור, יעלה לאקרנים בשנת 2021 בכיכובה של קייט האדסון.

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשות סיגלית בן חיון, ממשיך במסורת מפגשים מעוררי השראה עם בוגרות ובוגרים מפורסמים, המתנהלים בעת הזו באופן מקוון. במפגש שהתקיים ב-25 במאי היו אלה שלושה הייטקיסטים מובילים ש"עשו את זה", שדיברו בגלוי על הדרכים הרבות לאקזיט בעת הזו.

תחת הכותרת Many Ways to Exit, נפגשו ושוחחו עם הצופים שלושה מבוגרי האוניברסיטה - ליעד אגמון, ציפי עוזר-ערמון ועומר כילף.

למפגש הוזמנה קהילת הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב מכל רחבי העולם, תורמים וידידים ועל אף שבארה"ב היה יום חופש (בשל יום זיכרון), ההיענות הייתה עצומה ובזמן השיא צפו באירוע מאות אנשים.

בפתיחת האירוע נשא דברים סגן הנשיא לקשרי חוץ ולענייני בוגרים באוניברסיטת תל אביב - עמוס אלעד.

היה מעניין לראות מה היה הרקע בגב המסך שבחר כל אחד מהמשתתפים. בעוד עוזר-ערמון וכילף בחרו ברקע מקצועי המשקף את פועלה של החברה שלהם, אגמון (שבאמצע השידור ביקרה אותו בתו הקטנה ודרשה נשיקה) בחר ברקע מרגיע של אגמים ונופים, ולא, לא של מקבורגר.

ליעד אגמון, יזם, מנכ"ל ומייסד הסטארטאפ הישראלי Dynamic Yield, בוגר הפקולטה למדעים מדויקים וביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש של הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ אמר:

"עוד מוקדם להגיד באיזה אופנים העולם העסקי ישתנה, הדבר היחיד הבטוח הוא ההאצה של תחום הדיגיטל, וספציפית - היכולת לעשות דברים מרחוק באופן דיגיטלי: פגישות עבודה, אבחנות רפואיות, קניות ואפילו בירוקרטיה. לפני שבוע חתמתי על מסמך בנוכחות נוטריון, רק שהנוטריון היה בניו יורק, אני בתל-אביב והמדיום היה Facetime. עד לפני חודשיים הסיכוי שמדינת ניו יורק הייתה מאשרת זאת היה אפסי״. בהתייחסו לתופעת העבודה מהבית הוא אמר: ״אני מאמין שרוב האנשים נהנים לבוא לעבוד במשרד. עבודה היא גם אירוע חברתי, ולא רק אירוע יצרני. ביום-יום, אני מנהל שיחות מסדרון קצרות עם קולגות, מחליף אינפורמציה ספונטנית עם עובדים. אני לא רואה מצב שבו אני עושה שיחת זום רנדומלית של 3 דקות לעובדת רק כדי לשאול אותה מה שלום הילדים שלה ואיך היה להם הטיול בסופ״ש. גם אחרי הקורונה, אנחנו נמשיך לאפשר עבודה מהבית, אך נגבש תוכנית על האיזון הנכון לטווח ארוך״

ציפי עוזר-ערמון, מנכ"לית Lumenis, בוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול ע"ש קולר אמרה:

"30 אחוז מהיקף העבודה שלנו הוא עם סין שם החלה הקורונה, והבנו מוקדם מאוד שיהיה משבר. את הרבעון הראשון של 2020  הקדשנו להיערכות לקראת המשבר. המשטר הדיקטטורי של סין כפה משמעת הדוקה ואפשר עבודה נוחה מול הסינים למרות התנאים המאתגרים". אחד הצופים ביקש לשמוע מציפי מה ההרגשה ומה שונה בכל פעם מחדש שהחברה נמכרת (החברה נמכרה פעמיים). תשובתה: בחיוך, גודל הצ'ק שונה, וברצינות, לכל בעל מניות חדש יש אג'נדה שונה, אסטרטגיה שונה וסגנון שונה, נדרשות התאמות מרובות".

עומר כילף, מנכ"ל ומייסד שותף של Innoviz Technologies, בוגר הפקולטה להנדסה והפקולטה לניהול ע"ש קולר, אמר:

"אני לא חושב שתקופת הקורונה משפיעה על תעשיית האוטומוטיב ,שמנהלת פרויקטים רבי שנים כמו רכב אוטונומי. הייתה האטה אך היא ביציאה. מבחינת השקעות אנחנו לא מגייסים כעת, אלא נמצאים בשלב  הוצאה לפועל בכדי לגדול, אבל אם נצטרך לגייס אני מאמין שנהיה בסדר". בהתייחסו לכוח העבודה הוא ציין: "לקוביד-19 יש כמה השפעות מעניינות כמו למשל עבודה יעילה יותר של מהנדסים, תוצאה ישירה של אוירה נטולת הסחות".

בין הבוגרים המאזינים והצופים בפאנל:

יעל פורת - מייסדת ומנכ"ל BioGenCell, אסף חמץ - מייסד Nanook, עדנה בר און - יו"ר CIF Israel, אבי שודין - מנכ"ל Electra Spc, זיוה פתיר - חברת בורד של Stratasys, ערן כץ - מנכ"ל SoulMedX ועוד רבים אחרים

אירוע משותף של ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשותה של סיגלית בן חיון והמכון לאמנויות המשפט בפקולטה למשפטים על שם בוכמן, בראשות ד"ר דפנה אבניאלי, שופטת בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב, המשיך את מסורת מפגשי בוגרים מעוררי השראה, והפעם במפגש של כוכבי-על מתחום החברה והטכנולוגיה שהיה עמוס בתכנים הנוגעים לקשר שבין חברה וטכנולוגיה.

האירוע נפתח בשיח בין איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, חבר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב, לבין בוגר הפקולטה למדעי החברה וכיום עורך מדור ההייטק של גלובס עמרי זרחוביץ'.

על רקע הפרסום בעליית המניה של מלאנוקס מחד והעיכוב בעסקת המכירה לאינבידיה בגלל הקורונה מאידך, ציין וולדמן כי הוא מקווה שימצא חיסון לקורונה עד יוני השנה בעזרת מחשבי על.

כמו כן, התייחס וולדמן לנושא כמו הכסף שחור ואמר: "ככל שנתקדם מבחינה טכנולוגית העולם יהיה יותר הוגן ועם פחות כסף שחור". על הגנת הפרטיות ברשת הוא אמר: "לאנשים שמודאגים מסוגיית הפרטיות יש מה להסתיר, לי אין מה להסתיר. אני יוצא מנקודת מוצא שכל מה שעל הסלולרי שלי הוא גלוי".

לאחר מכן, הנחה עמרי זרחוביץ' פאנל עם הבוגרים הבאים:

• ד"ר גל ארליך – בוגר הפקולטה למשפטים, ד״ר בהנדסה גנטית, משפטן ועורך פטנטים, הבעלים והמנכ״ל של קבוצת ארליך המתמחה בתחום היצירה, האכיפה, והמכירה של קניין רוחני בכל העולם, ובכלל זה פטנטים בכל תחומי המדע והטכנולוגיה, סימני מסחר, ועיצובים.
• ענבל אריאלי – בוגרת הפקולטות למשפטים, מדעי החברה וניהול, מייסדת וראש תכנית היזמות של עמותת בוגרי 8200, מייסדת ומנכ"לית משותפת של Synthesis, מחברת הספר "חוצפה" – ילדות ישראלית ויזמות גלובלית.
• עו"ד דודי בלסר – בוגר הפקולטות למשפטים, מדעי החברה ומדעי הרוח, יזם ואיש עסקים, מנהל החדשנות בחברת מקורות

אריאלי אמרה "מבחינה רב תרבותית ובכדי ליצור מקסום יכולות של קבוצה, אני לא חושבת שליצור קבוצת כדורגל המורכבת מ-10 ליונל מסי משוכפל תהיה הקבוצה האולטימטיבית, כי היכולות יתנגשו ולא יפעלו כמקשה אחת".

כמו כן ציינה כי היזמים שלנו רגילים לעבוד בסביבה של אי וודאות, בגלל המציאות בה אנו חיים וזה יתרון עצום ליזמים באופן כללי.

סיגלית בן חיון, ראש ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב שפתחה את האירוע ציינה כי "משימת הארגון היא לגבש קהילה משפיעה, הפועלת למען עולם טוב יותר, ואנו מאוד גאים בבוגרות ובוגרי האוניברסיטה בפועלם זה ובתרומתם הרבה לקהילה בה הם חיים, המשנים את פני עתידנו. היום אנו שמחים להשיק קמפיין חדש בהשתתפות מקבץ קטן של בוגרות ובוגרים המשנים עולם...".

סיגלית הזמינה את בוגרות ובוגרי האוניברסיטה ליצור קשר עם ארגון הבוגרים ולשתף במיזמים וארגונים חברתיים או סביבתיים בהם הם לוקחים חלק.

ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב משתלב היטב בסצנת הקנאביס המקומית הלוהטת, עם מספר רב של בוגרות ובוגרים העוסקים בנושא מהיבטיו השונים. ראש הארגון סיגלית בן חיון איתרה את הפוטנציאל והזמינה את הבולטים שבהם לפאנל מומחים, שמילא את האודיטוריום בבניין הקפסולה בביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב מפה לפה.

האירוע נשא את השם "מקבלים מושג ירוק", והדובר שהוא גם הבוגר הבכיר ביותר היה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, בוגר הפקולטה לרפואה. גרוטו נטש את המצגת שהכין מראש, העדיף לדבר מהלב, וסיפק מספר כותרות לחולים ולתעשייה.

פרופ' איתמר גרוטו עדכן כי משרד הבריאות שוקל יבוא והקלות רגולטוריות על קנאביס לשימוש רפואי, על מנת לענות הצרכים המידיים והחוסרים בשוק המקומי. מתוך דבריו:

• "יש עדיין רופאים שצריכים לעבור את המהפך, לעבור מטיפול מבוסס מחקר ומדע לתפיסת עולם של טיפול רפואי בגישה אחרת. הנושא מייצר התנגדות מאופי הדברים. חלק מהגדול מהטיפול היום בישראל מבוסס על חוכמת המונים .
• אני לא חושב שהיתרון של ישראל הוא לגדל מהר או טוב יותר אלא חזית המחקר והפיתוח הישראלית. זה הבסיס שלנו - לדעת יותר ויותר על הצמח והמרכיבים שלו ועל היעוד של כל מרכיב ומרכיב לכדי רפואה בהתאמה אישית.
• למשרד יש מאגר מידע על כל המטופלים ועל סוגי השימוש, והמידע הזה מטרתו שיהיה נגיש לחוקרים.
• הרגולציה בתחום משונה ביותר. ברמה העולמית קנאביס נחשב כסם מסוכן. בארה"ב אין היתר להכליל אותו בתרופות או בתוספים. אך בפועל יש הרבה תרופות שניתן להשיג און ליין. ישראל בחרה בדרך של התאמה לצרכי הציבור והשוק. ננסה לקדם את הקנאביס לשימוש רפואי בדרך של ניסוי ותעייה. השיטה היא רישיונות. מחוקרים ועד תעשיינים ומשתמשים. הממשלה דורשת אבטחת איכות ברמת תרופה ולכן המוצרים ימכרו בבתי המרקחת.
• תמונת המצב כרגע: תוך זמן קצר קמו מגדלים ומפעלים רבים, זו תופעה שאפשר לראות רק בישראל. במקביל חל גידול במספר המטופלים מ-40 אלף ל-60 אלף ואין מספיק קנאביס לספק את הצרכים המקומיים. במשרד הבריאות אנחנו מתמודדים עם מציאת פתרונות. אנחנו מעוניינים שיכנסו עוד מגדלים ועוד מפעלים לשוק וזה יקרה בזמן הקרוב. לצורך זה אנחנו שוקלים הקלות רגולטוריות שיעבירו חלק מהאחריות ליצרנים, ועוד התאמות שלא אפרט עליהן.

פרופ' גרוטו סקר את האתגרים העומדים בפני משרד הבריאות ובהם מיפוי קווים גנטיים זהים של קנאביס בכדי ליצר אחידות מדויקת יותר, לשמור על איכות, לדאוג לאספקה רציפה כולל בחינה של יבוא זמני, לבסס את הקשר מטפל-מטופל ולבדוק את ההאחדה כיום שדומה במעט לעלות סבסוד צולב, ובכלל זה עירוב של ביטוחים וקופות חולים. לסיכום, הכריז כי קנאביס הוא כמו הסלוגן של אוניברסיטת תל אביב - מסע בעקבות הלא נודע".

בפאנל השתתפו מומחי הקנאביס הבוגרות והבוגרים הבאים: יו"ר ומנכ"ל נקסטר ויו"ר נקסטייג' ד"ר אורנה דריזין, יו"ר IBI קרנות נאמנות אלה אלקלעי, דירקטור בחברת קנביט ארז נבון, ראש מרכז חקר הביולוגיה של הסרטן וראש המרכז לרפואה תרגומית באוניברסיטת תל אביב פרופ' דן פאר, יו"ר קאנשור האלוף (במיל.) עידו נחושתן ומנכ"לית נישות ויועצת לקרן הנאמנות קנאביס שירי עדן.

מתוך דבריה של יו"ר IBI קרנות נאמנות אלה אלקלעי על הבאזז בשוק ההון:

"מי שיושב פה יודע שיש לשוק לאן להתפתח. קרנות הפנסיה לא נכנסו עדיין לתחום ורוב ההשקעות הן של פרטיים או של קרנות נאמנות שנסחרות בבורסה.לפני ההתכווצות, הגענו למצב ששליש מהמחזור היומי בבורסה היה ממניות קנאביס וזה היה נתון מדהים. הסיטואציה החדשה היא שהשווי נחתך בחצי מהשיא באפריל 2019. מה זה אומר? התשובה היא ניחוש, מחד אנו מסתכלים על שווקים עם פוטנציאל מכירות של מאות מיליארדי דולרים בשנה ומאידך מה שיקבע האם הם יתפתחו זה קצב השינוי הרגולטורי ומהירות המחקר והפיתוח. הרגולציה אצלנו נפתחת לאטה, בארה"ב ובמקסיקו צפויה התפתחות, כמו גם במדינות אירופאיות שונות. לא מעט מהכספים שגויסו בגאות בשווקים משמשים למחקר ופיתוח כך שיש סיבות טובות לאופטימיות. הרבה יותר קשה לחזות עתיד של חברה ספציפית ובהינתן שברגולציה עסקינן גם ציר הזמן לוטה בערפל. מה שברור היום כפי שהיה ברור גם לפני שנה שנתיים ושלוש זה שהפוטנציאל עצום והכסף שגויס בינתיים הושקע בפיתוח התעשייה וקידומה".

בין הבוגרים שנראו בקהל: מייסד קנאשור ניר פלס, מחלוצות הטיפול בקנאביס בישראל ד"ר ברקת שיף-קרן, ונשיא אוניברסיטת תל אביב הקודם פרופ' יוסף קלפטר.

לכתבתו של צלי גרינברג על האירוע באתרכלכליסט>

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב חימם מנועים לקראת האירוויזיון עם אירוע שכולו "דוז פואה". 

בוגר הפקולטה למדעי החברה, השדרן העיתונאי והמומחה לתחרות האירוויזיון יגאל רביד נתן הרצאה שכותרתה "אירווזיון 2019 הספירה לאחור".

אליו הצטרף אחד שעשה לנו כבוד – הזמר, המלחין והישראלי הראשון שזכה באירוויזיון יזהר כהן, שביצע ממיטב שיריו, והנה טעימה: 

בין הדוברים באירוע היה גם יאיר סאקוב, ראש מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף פעולה עם מכללת שנקר, שבא להציג לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה את המרכז החדש
 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

בהחלטה רציונלית ובכלל לא במקרה, הוזמן פרופ' דן אריאלי להרצות במפגש בוגרי אוניברסיטת תל אביב. דן, בוגר הפקולטה למדעי החברה אוניברסיטת תל אביב בעצמו,  השוהה בישראל תקופות ארוכות מהקריירה שלו, משך לאודיטוריום בר-שירה מאות בוגרות ובוגרים שבאו לשמוע את גורו הכלכלה ההתנהגותית.

לפני שעלה אריאלי לתת את הרצאתו על התנהגות כלכלית שתאפשר לנו חיים טובים יותר, הכריזו נשיא האוניברסיטה פרופ' יוסף קלפטר וראש ארגון בוגרי האוניברסיטה סיגלית בן חיון על השקת קמפיין לגיוס 1 מיליון דולר למען 300 מלגות סיוע כלכלי עבור סטודנטים.  

תחת המסר "רוצה להשפיע ולשנות חיים"? קראה בן חיון לבוגרים לתרום מ-180 ₪ ויותר לטובת הקמפיין: "כל תרומה יכולה לעשות שינוי של ממש והיא דרך נפלאה להעניק חזרה לאוניברסיטה ולחברה. בזכות הבוגרים, נוכל להשפיע על עתידם של 300 סטודנטיות וסטודנטים מוכשרים ולאפשר להם להצמיח את הרעיון הגדול הבא שישנה את חיינו לטובה", אמרה.

קמפיין בוגרי האוניברסיטה  הוא חלק מהקמפיין הבינלאומי הנרחב של אוניברסיטת תל אביב, שמטרתו לגייס מיליארד דולר תוך עשר שנים ולהאיץ פריצות דרך ומצוינות במחקר. הודות לקמפיין, כבר עשתה אוניברסיטת תל אביב בשנים האחרונות קפיצת מדרגה של ממש בכל התחומים.

קרן שקד, בוגרת שתרמה מלגה והנה דור שני של בוגרי האוניברסיטה, דיברה על לדעת לומר כן, על תרומה והשפעה. שקד הינה בעלת תואר שני במנהל עסקים מהפקולטה לניהול ומוסמכת בינלאומית בחווית לקוח. היא מכהנת כמנכ"לית חברת היעוץ B-Pro וקמפוס B-Next להכשרת מנהלים בעידן הכלכלה החדשה. כמו כן היא סטרטאפיסטית ושותפה ב-Shoodoo, פלטפורמה חדשנית ל- Predictive analytics - חיזוי עסקי.

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

באוקטובר 2018 התקיים מפגש עם איש הטלוויזיה גיא מרוז ועם יוצר פאודה אבי יששכרוף.

מרוז סיפר שסיים את התואר הראשון רק בגיל 56 ושהדוקטורט אותו הוא כותב כיום, על תאונות הדרכים בישראל, "הולך לאט" כי החיים שלו בכאוס (פאודה בערבית). עוד סיפר, כי הפוקוס בדוקטורט שלו הוא על השאלה כיצד ניתן להוריד את הרוגי התאונות ב-50% אבל, ציין, הנושא אינו באמת בעדיפות לאומית, לצערו. "130 קילומטר של גדר הפרדה בכביש 90, בעלות של 60 מיליון ש"ח, היו מונעים ממשפחה שלמה להיכחד בשבוע שעבר. זהו סכום שווה ערך לרכש של ארבעה טנקים או להקמה של ישוב יהודי אחד.

הדובר המרכזי של הערב, אבי יששכרוף, פתח וסיפר לבוגרים ש"ההצלחה של 'פאודה' היא תעלומה בעיניי, היא קרתה כמעט בטעות, הכוונה שלנו היתה בכלל לכתוב ספר על סיפור המסתערבים. ניסינו להביא את שני הצדדים -הישראלי והפלסטיני - ניגשנו לזכייניות, שמענו מכולן לא, לא , לא, עד ששמענו Yes".

בין לבין, הציג כמה קטעים נבחרים מהעונות שכבר שודרו, סיפר כי רובן צולמו בטירה ובכפר קאסם, בהן זכה הצוות (המונה מעל ל-100 איש) להכנסת אורחים מופתית, וסיפר גם על השחקנים שהפכו בין לילה לסלבריטאים בחברה הישראלית והערבית גם יחד ועל התגובות המגוונות שקיבל מהגדה המערבית וממדינות ערביות אחרות.
 

בהמשך הערב נהנו הבוגרים ממופע מוזיקלי משירי הביטלס בביצוע להקת אומהגומה.

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

לכבוד יום האישה הבינלאומי בחודש מרץ 2018, קיים ארגון הבוגרות והבוגרים אירוע באנרגיה נשית בגן האורבני של תל אביב (האומן 17 אירועים). האירע התקיים בחסות החברות פיאט, ויסוצקי, סטודיו סי וגלידות נסטלה. בנוסף, נהנו הבוגרות מטיפולים אלטרנטיביים בחסות קמפוס ברושים. במרכז הערב עמד שיח בין שתי כוכבות-בוגרות: בוגרת הפקולטה למדעי הרוח טלי מורנו, עיתונאית ומגישת המהדורה המרכזית של חדשות 10, ובוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול ע"ש קולר אלונה בר און, יו"ר ובעלים משותפת של גלובס. לאחר מכן התקיימה הופעת סטנד אפ של אורנה בנאי.

בשיחה בין מורנו לבר און עלו האנקדוטות הבאות:

אלונה בר און סיפרה סודות מחדר דירקטוריון בנק לאומי בהנהגתה דאז של גליה מאור ושיבחה את האנרגיה הניהולית הנשית של מאור, שהעבירה ויטמין סי למי שמצונן והעירה באופן מתחשב לגברים שאיחרו לישיבה. "נשים פחות בשיטת ה"מגיע לי", וגם לא בטוח שהן אלה שהכי מודרות מהשיח. עסקים קטנים מודרים יותר לעומת הקהילה הלהט"בית, שמחובקת יותר".

טלי מורנו התעכבה על שיטות ויכולות הניהול הנשיות השונות לטעמה מאלה של הגברים. "אנחנו לא צריכות להתאים את עצמינו לעולם הקיים אלא להתייחס לאנשים כפי שהיינו רוצות שיתייחסו אלינו. שדרה ניהולית נשית מאפשרת לעובדות שתחתינו לפתוח ולשוחח על הדברים שמפריעים ולתפור אותם ביחד. אני נפגעתי לא מעט מהתנהגות שובניסטית והבטחתי לעצמי שלא אהיה כזאת. אני אעטוף ואחבק כשאזהה את מי שזקוקה לתמיכה. כל אישה שמגיעה לעמדת השפעה צריכה להעניק תמיכה לנשים שמתחתיה, כך יעשה השינוי".

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

ב-4 באפריל 2017 התקיים מפגש שישי בסדרה - ערב בראש צעיר עם יהונתן ויינטראוב, מייסד שותף ב-SpaceIL אשר נכלל ב-Forbes30Under30, רשימת הצעירים המבטיחים לשנת 2017 של מגזין פורבס, ועם הופעה של המוזיקאי חנן בן ארי.

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

בחודש מרץ 2016 התקיים מפגש בסימן יום האשה הבינלאומי, ובו סיפרה שחקנית התאטרון, הטלוויזיה והקולנוע, בוגרת הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, לימור גולדשטיין את סיפורה האישי. בין השאר סיפרה על משפטי מפתח מבית הוריה שליוו אותה בדרכה ועיצבו את אישיותה, כמו למשל שלא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד. עם זאת, סיפרה איך אהבת המשחק שלה ניצחה וגרמה לכך שלא נשמעה לכלל הזהב ושמה בסופו של דבר את כל הביצים שלה בסל המשחק.

את האירוע חתמה הופעה של הרכב 'השלושרות': איה כורם, רז שמואלי ומיכל גבע עם מופע מיוחד של שירי להקות ישראליות מכל הזמנים.

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

בספטמבר 2015 התקיים מפגש שני, עם צביקה הדר – שחקן, קומיקאי ומנחה טלוויזיה מוביל, גם הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב שהרצה על המעבר מהאוניברסיטה אל האוניברסיטה של החיים.

כמו-כן, התקיימה ההרצאה 'Its not what you know, but who you know'.

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>