מפגשים עם בוגרות ובוגרים מעוררי השראה

עם הקמת ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בחודש מאי 2015, הוחלט כי מטרתו תהיה חיזוק הקשר בין קהילת הבוגרות והבוגרים לבין האוניברסיטה, וכן בין הבוגרים לבין עצמם. קשר שכזה מיטיב עם שני הצדדים, שכן בוגרות ובוגרים משפיענים ומעוררי השראה מחזקים את ערך האוניברסיטה, בעוד שאוניברסיטה מובילה ומצוינת מחזקת את ערך התואר של כל אחד מבוגריה באשר הם.

 

בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב ממלאים תפקידים מרכזיים במשק ובכלכלה בכל תחומי העשייה בישראל. זהו נכס עצום אותו הארגון מבקש להדגיש, לחזק ולטפח, ולכן מייד עם תחילת פעילותו של הארגון הושקה סדרת מפגשים עם בוגרים מעוררי השראה – בוגרות ובוגרים מתחומים שונים אשר הצליחו בתחומם והסכימו לבוא ולשתף את חברות וחברי קהילת הבוגרים בסיפור המסע האישי שלהם אל הפסגה.

 

המפגשים בנויים לרוב משני חלקים – חלק אחד מתייחס לסיפור האישי של הבוגר/ת שהינו הדובר/ת המרכזי/ת במפגש. החלק השני מגוון ומלא חוויות והפתעות, החל מהרצאות העשרה בנושאים רלוונטיים וכלה במופעים מוזיקליים של אמנים מהשורה הראשונה. באירועים אחרים מתקיים פאנל של בוגרות ובוגרים מתחומים שונים בנושא מסויים, כאשר כל אחת ואחד מהם מביא את הזווית הייחודית לו/ה בנושא זה.

 

מפגשים אלו מספקים לבוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב מקום מפגש לצרכי נטוורקינג והעשרה, לצד חוויה מהנה, ומאפשרים לבוגרים לרכוש כלים למינוף עצמי באווירה נינוחה וחברתית.

 

כל בוגרת ובוגר מעורר השראה המצטרפים לסדרת המפגשים הזו מביאים עמם עולם ומלואו, כל אחת ואחד מגיע ממגוון של תחומים שונים, וסיפורם האישי מספק השראה מסוג אחר. המשותף לכולם הוא הרצון לתת בחזרה לקהילה ולאוניברסיטה, השמחה להירתם ולחזור אל כור מחצבתם בכדי לחזק ולתת השראה לבוגרות ובוגרים החפצים בכך.

 

אירועים חדשים מתפרסמים באופן שוטף בלוח האירועים באתר, כמו גם בדף הפייסבוק של ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב.

 

נשמח לראותכם שם! 

הרחב הכל

12 בינואר 2021: מדברים על תוצאות הבחירות בארה"ב: וובינר

הכל עניין של טיימינג:

על רקע ההכנות להשבעת נשיא ארצות הברית הנכנס, ובשעות בהן עסק הקונגרס בהליכי ההדחה של טראמפ, ערך ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשותה של סיגלית בן חיון אירוע שתוכנן עוד קודם לכן, שעסק בתוצאותיהן הדרמטיות של הבחירות לנשיאות, לסנאט ולקונגרס בארה"ב, והשלכותיהן על העולם ועל ישראל.

 

באירוע המקוון השתתפו בוגרות ובוגרים מעוררי השראה שבחרו באקדמיה כדרך חיים ונשארו באוניברסיטת תל אביב, גם אחרי שסיימו את ימי הדשא:

  • ד"ר אודי זומר - ראש המרכז לחקר ארה"ב באוניברסיטת תל אביב בשיתוף תוכנית פולברייט, בוגר ביה"ס למדעי הפסיכולוגיה - אוניברסיטת תל אביב,
  • פרופ' מירי שפר מוסנזון - ראשת ביה"ס להיסטוריה ע״ש צבי יעבץ באוניברסיטת תל אביב, בוגרת ביה"ס להיסטוריה ע״ש צבי יעבץ
  • ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור - ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, בוגרת הפקולטות למדעי החברה ולמדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

 

את האירוע הנחו שני אנשי תקשורת בולטים ובוגרי האוניברסיטה, העוסקים באקטואליה ובמתרחש בארצות הברית ביום-יום:

  • טל שניידר - כתבת פוליטית ומדינית, זמן ישראל, בוגרת הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
  • אורי פסובסקי - פרשן בכיר, גלובס, בוגר ביה"ס להיסטוריה וביה"ס למדעי התרבות בפקולטה למדעי הרוח, והפקולטה לניהול ע"ש קולר אוניברסיטת תל אביב.

 

 

 

הפאנל דן בשאלות מורכבות וגדולות:

איך תתאושש אמריקה מן המשבר שפקד את גבעת הקפיטול בסוף השבוע האחרון? 

מה מלמדים אירועי השבוע על הדמוקרטיה בארצות הברית ועל השבר הדמוקרטי בעולם? 

האם ביידן יהיה מסוגל לגשר על הפערים בחברה האמריקנית? 

מהן ההשלכות של הפגיעה בחופש הביטוי? ומהם גבולות חופש הביטוי? 

איך ישפיעו סיום הכהונה של טראמפ והנזק המטורף במעמדו על יחסי ארה"ב-ישראל? 

מה חושבת אירן?

והאם זו תקופה היסטורית?

 

 

פרופ' מירי שפר מוסנזון:

"מנהיגים במזרח התיכון ובראשם ארדואן אומרים לארצות הברית היום בציניות 'אמרנו לכם': התדמית שהקרנתם כלפי חוץ כשומרי הדמוקרטיה, אפילו אתם לא יכולים להגיד לנו עכשיו כיצד להתנהג. חיכוך ידיים דומה מתרחש גם במוסקבה. וגם הנשיא האירני.

 

כהיסטוריונית, אני יכולה לומר שכאשר ישנה תחושת כאוס של אובדן מצפן, אנשים עושים דברים שלא היו עושים בסיטואציות אחרות. ראינו דוגמאות לכך לאורך ההיסטוריה, בהן מגפות (כדוגמת הדבר) חוללו שינויים דרמטיים".

 

ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור:

"מנקודת המבט של איראן ומדינות נוספות במזה"ת, הממשל האמריקאי, שנוהג מזה שנים להטיף להן מוסר בנושאים של זכויות אדם, מצוי בשפל כאשר מתגלה היחס שלו כלפי אזרחים אמריקאים (כמו פרשת ג'ורג' פלויד). בעקבות תוצאות הבחירות בארה"ב, דומה שבאיראן התחושה הכללית היא של הקלה. לצד התבטאויות אנטי-אמריקניות שכבר הורגלנו בהן, יש ציפייה דרוכה לקראת הבאות. במיוחד למהלך שבמסגרתו יוסרו הסנקציות שהוטלו עליה מאז נסיגת טראמפ מההסכם ב-2018.

 

באיראן גם צפויות להתקיים בחירות לנשיאות בקיץ ויש לחץ גדול להביא את וושינגטון לביטול ההגבלות, או לפחות חלקן, עד אז.

מעבר לכך, קיימת מגמה עולמית שבה מאזן הכוחות משתנה ואתו גם הלכי רוח שמשוועים למנהיגים "חזקים" מסוג מסוים. ביידן הוא פוליטיקאי בעל וותק רב בקונגרס, ויש ממנו ציפיות רבות. רבים רואים בו מעין אביר על סוס לבן שיביא למעין תיקון עולם לאחר 4 שנות טראמפ".

 

ד"ר אודי זומר:

במידה וטראמפ יודח, זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקאית שנשיא יודח פעמיים.

 

הקריטריון האולטימטיבי לדמוקרטיה הוא העברת כוח בדרכי שלום. הרעיון שמפלגה שהפסידה בבחירות מעבירה את המושכות למפלגה המנצחת בדרכי שלום מהווה אבן יסוד במערכת דמוקרטית באשר היא. האירועים האלימים בגבעת הקפיטול בשבוע שעבר חותרים תחת היסודות הללו.

 

בנוסף לכך, אחד הקריטריונים הבסיסיים בחוקה האמריקאית הוא עיקרון הפרדת הרשויות שמטרתו למנוע ריכוז כוח יתר וניצול לרעה של אותו כוח. העובדה שראש הרשות המבצעת הביא להפסקת הליך חוקתי יסודי שעומד בליבת הפעילות של הרשות המחוקקת, ובאופן אלים, חותרת גם תחת העיקרון היסודי הזה.

 

ועם זאת, 74.2 מיליון בוחרות ובוחרים הצביעו לטראמפ. נשיא שרבים מהמסרים שלו במהלך כל שנות כהונתו היו ברוח דומה. ולא פחות מזה, גם רבים מהפוליטיקאים הרפובליקנים עד הרגע הזה לא ממהרים להרחיק את עצמם מטראמפ.

 

אחת ההשפעות הבולטות ביותר של הקורונה על הפוליטיקה האמריקאית נובעת מהיקפי ההצבעה חסרי התקדים במעטפות. זה אפשר, למרות הנסיבות הקשות של מגיפה עולמית, למספר חסר תקדים של בוחרות ובוחרים להצביע. מעבר לזה, רבים מאותם מצביעים היו דמוקרטים. וזה גם מה שנתן הרבה מהנופך הדרמטי של יום הבחירות והימים שלאחריו, כאשר הקולות הנספרים מהמעטפות היו מאזורים עירוניים שהם לרוב מעוזים דמוקרטים.

 

הסכמי אברהם הם שינוי פרדיגמטי במציאות המזרח תיכונית. שינוי שלאורו מדיניות החוץ האמריקאית במזרח התיכון תצטרך להתעדכן. ראשית, בניגוד לשנות ה-90 והמציאות הבילטרלית שמחלקת המדינה האמריקאית דגלה בה אז, מדובר במציאות מולטילטרלית, שמשפיעה על מערכת הבריתות האזוריות, צירי הכוח, וההתמודדות עם אירן.

 

שנית, הפלסטינאים, שהתפיסה הייתה שעד שלא תהיה התקדמות מולם לא תהיה התקדמות עם כל גורם אחר במזרח התיכון, כבר לא באותו סטטוס. מעמדם השתנה בצורה יסודית מרגע שהתבססה המגמה על פיה ישראל וגורמים אזוריים מתקרבים גם ללא התנאי המקדים של התקדמות להסדר עם הפלסטינאים".

 

בין מאות הבוגרות והבוגרים שצפו:

מנכ"ל איסטרוניקס מיקי קני, מנכ"ל אייקומד ערן אליצור, השופטת דניאלה שירזלי, יו"ר ומנכ"ל ACS זאב קירשנבוים, מנכ"ל ביתן- ספארק גדעון רייס, מנכ"ל גליל קפיטל מימון בע"מ ג'רי מנדל, נשיא האוניברסיטה לשעבר פרופ' יוסף קלפטר ורעייתו פרחיה, ועוד רבים.

6 בדצמבר 2020: תרבות האוכל בצל הקורונה: וובינר

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון, חוגג בימים אלה חמש שנים להיווסדו וממשיך במסורת מפגשי העשרה עם בוגרים ש"עשו את זה" . עם 85 אלף בוגרות ובוגרים חברים, בוגרים מעוררי השראה ניתן למצוא כמעט בכל אחד מתחומי ההשפעה והעשייה, אך הפעם היה זה מפגש מפתיע וטעים במיוחד.

הארגון הזמין את קהילת הבוגרים לאירוע קולינרי-זומי-מעשי עם ארבעה בוגרות ובוגרים, כולם ידועני התחום – 

  • יובל בן נריה, שף ובעלים של קבוצת טאיזו, שלמד בפקולטה למדעי הרוח
  • דושי (אנדראה) לייטרסדורף, הבעלים של House of Dallal בוגרת הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה
  • אסף אביר, מחבר "לא ספר בישול" העוסק במדע ואמנות הביס המושלם
  • ד"ר יסמין מרוז, ראש מעבדת המחקר בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב ובוגרת הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטה.

אסף, איש של מילים, דילג בין שלושת דוברי הפנל בקלילות כשהוא מנווט אותם בין זיכרונות מהקמפוס, טעמים, קופסאות ומשלוחים.

יובל בן נריה גילה שהוא בנם של שני רופאים בוגרי אוניברסיטת תל אביב. "הורי הסכימו שאהיה טבח, אבל התעקשו על תואר וזה היה קשה מאוד. תמיד הייתי מאחור, ועד היום לא סיימתי את התואר".

דושי לעומתו העידה על עצמה: "חננה מלידה, דילגתי על הטיול הגדול של אחרי הצבא, נרשמתי לאוניברסיטה ונשארתי על ספסל הלימודים 12 שנה ו-4 תארים". לעומתם יסמין בחרה באקדמיה ועם רקע בפיזיקה היא עוסקת כיום בהתנהגות צמחים, ותקשורת ביניהם, בגישות שמגיעות מעולם הפיסיקה.

 

דושי ויובל הסכימו בניהם על הרבה ממה שעשתה הקורונה למסעדות ולאן פני הענף. הם הודו שהתפתחה חוויה אחרת וחדשה של צריכת טייק אווי בקופסאות. "הטייקאווי החדש מאפשר לנו גם לשמר את כח האדם שלנו, הצוותים שלנו, וגם לשמור על המוניטין שלנו", הם אמרו.

 

משהו ישתנה אחרי שהכל יגמר? שאל אסף את המסעדנים, האם המגפה לימדה אנשים להבין מה תפקידן מסעדות?
יובל: "שני ז'אנרים יחזיקו בגדול- הפיין דיינינג בקצה אחד והסביח או פלאפל בקצה השני. אנשים שהתחילו לבשל בבית מבינים עכשיו כמה עולה דג ומעריכים יותר את התשלום הגבוה".

 

דושי: "הקורונה הביאה איתה הדגשים חדשים, ואם אתה אופטימי מספיק, ערני מספיק, אתה יכול לעשות מהלימון לא רק לימונדה אלא קפירינייה. להיענות לאתגר, להפיק מהמצב את המיטב, תוך תרגול יצירתיות, אחריות ויעילות".

 

"ממש כמו עצים", אמרה יסמין: "אם הם מרגישים איום מרוחות חזקות הם מפסיקים לצמוח לגובה ובמקום צומחים לרוחב, מה שמאפשר להם להיות יותר חזקים ולשרוד. באופן כללי צמחים מצטיינים בלהסתגל לסביבה קשה ובלתי צפויה, ויודעים לשרוד תקופות יובש, מגפות ושריפות. משהו הם עושים נכון - יש לנו מה ללמוד מהם״. ואגב - היא הודתה שהקורונה לימדה אותה לאפות לחמים לבד בבית ואם זה לא מצליח תמיד אפשר להזמין מדלאל.

 

בין הבוגרים הצופים :
עדי גורה, שותפה בגלריה ברוורמן, טדי קרטנשטיין דירקטור ב-Dell Technologies, מיכאל לבקוביץ מנכ"ל ובעלים תה ולימון בע"מ, אמיר פישלר מנכ"ל נתיבות יצירה, משב בלזם מייסד טקדאפ בע"מ, שרונה שגיא סמנכ"לית מוצר באקסליבריס, אמיר וגנר מנכ"ל Respect, ועוד.

 

במחצית השנייה של המפגש קיבל יובל בן נריה את המסך והעביר סדנא מעשית להכנת "מנת השף" - פילה דניס או לברק, עם קארי עגבניות ויוגורט.

 

לטובת מי שפספס את האירוע ומי שרוצה להנות שוב, הנה המתכון:
מרכיבים:

  • 100 גר חמאה
  • 4 יח פלפל שושקה יבש חתוך גס
  • חצי כף זרעי חרדל שחור (אפשרי להמיר בצהוב)
  • 2 כפות פפריקה חריפה
  • חצי כף כורכום
  • 8 שיני שום כתושות
  • 5 יח' תמר מגולען
  • כף מלח
  • כף וחצי סוכר לבן
  • 4 כוסות עגבניות מרוסקות
  • 1 כוס יוגורט
  • 1 כוס שמנת מתוקה 32%

 

להגשה:

  • 4 יח פילה לברק/דניס
  • שמנת חמוצה
  • עלי כוסברה

 

הוראות הכנה:

  1. מחמים חמאה בסיר קטן
  2. מוסיפים את השום, פלפלי השושקה ואת זרעי החרדל ומטגנים כמה דקות
  3. לאחר מכן מוסיפים את התבלינים הטחונים ומטגנים עוד כ-3 דקות על אש נמוכה (נזהרים לא לשרוף את התבלינים הטחונים כלומר מערבבים כל הזמן)
  4. מוסיפים את השום ומטגנים כ-5 דקות
  5. מוסיפים את התמרים ומבשלים עוד כמה דקות
  6. מוסיפים מלח סוכר ואת העגבניות ומבשלים לאט כחצי שעה
  7. מוסיפים את היוגורט ומבשלים עוד כ-20 דקות
  8. כשהטעם הטרי של העגבניות נעלם לגמריי מוסיפים את השמנת המתוקה, טוחנים ומתקנים תיבול (מלח/סוכר)
  9. במידת הצורך לאחר שהרוטב מוכן מחממים מחבת כבדה, מתבלים את הדג במלח פלפל, משמנים את המחבת במעט שמן ניטרלי (חמניות/סויה וכו') מניחים את פילה הדג על צד העור ומטגנים כ-4 דקות עד שהעור נהיה קריספי והדג מתנתק בקלות מהמחבת
  10. הופכים את הדג ומטגנים על הבשר כדקה וחצי עד שהוא מוכן
  11. מניחים את הפילה על צלחת, יוצקים מהרוטב על הדג, מקשטים בעלי כוסברה ומגישים לצד שמנת חמוצה ואורז מאודה.

8 בנובמבר 2020: אירוע לציון יום האורבניזם העולמי

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון, ממשיך במסורת אירועים עם בוגרות ובוגרים מעוררי השראה ולנוכח התקופה בחר להאיר את הזרקור על השינויים הצפויים לעיר הגדולה. התאריך נקבע, איך לא, ביום האורבניזם העולמי שנחוג על פני הגלובוס ב-8 בנובמבר.

 

במפגש זום אחד, נפגשו שלושה מומחים בעלי שם לדון בסוגיות הבוערות שמשבשות גם את החיים בעיר ומשנות את הדרך שבה אנו חיים.

 

השתתפו בפאנל:

  • אודי כרמלי – מהנדס העיר תל אביב-יפו, בוגר ביה"ס לאדריכלות ע"ש עזריאלי, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב
  • יערה גונר – מעצבת ראשית של חברת הנדל"ן הלונדונית לאבטק Labtech, בוגרת ביה"ס לאדריכלות ע"ש עזריאלי, הפקולטה לאמנויות, אוניברסיטת תל אביב
  • אבישי קימלדורף – סמנכ"ל תכנון ואדריכל ראשי ב'שיכון ובינוי נדל"ן', כיום גם סטודנט בתוכנית הExecutive MBA- של הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב
  • את הפאנל הנחתה פרופ' טלי חתוקה, מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. 

 

לשאלתה של חתוקה על משמעותה של הקורונה לגבי התכנון העירוני, ענו השלושה בהרחבה:

 

אודי כרמלי: "המשבר יעשה שינוי, השאלה מה עומקו מה אורכו ועל מה לשים את האצבע. הטיפולוגיה תשתנה. העיר כמושג של מכלול ההוויה האנושית של כל המאווים של הגזע האנושי לא תיעלם, עבור כל מי שיחפש את העיר. המשבר מעצים את כל החוזקות והחולשות של האורבניות. מוקדם לשפוט ולהניח הנחות תכנוניות על סמך כותרות בעיתונים. אנחנו מתכננים 10-20 שנה קדימה, אבל בקורונה נקטנו בעירונות טקטית - בעקבות הקורונה הוספנו 12 מדרחובים חדשים, קמות גינות קטנות, עוד מסלולי אופניים, שלולא הקורונה היה יכול לקחת לנו הרבה יותר זמן."

 

אבישי קימלדורף מודה "שנחוצה היום זמישות – זריזות וגמישות בתכנון, הגינה הקטנה על יד הבית הפכה למרחב פעילות משמעותי למשפחות, הבנין הרב קומות הפך למרחב בטוח, הביקוש לדירות עם מרפסות וגינות ולדירות עם חדר עבודה גדל. זה לדעת מה שהציבור רוצה וצריך עכשיו". כמו-כן הוא הדגיש "שהגמישות צריכה להגיע הן מהיזמים והן מהגופים המאשרים וביחד עלינו למצוא את הפתרונות הנכונים. מושג הקהילה גם הוא קיבל טוויסט והתכנון ביחד איתו משתנה לכיוון משתף יותר ומאפשר".

 

יערה גונר מלונדון: "גם בלונדון רווחת תחושת בלבול ואנחנו נדרשים לאמץ גמישות מחשבתית ותכנון פתרונות יצירתיים מהירים לאדפטציה של החללים שלנו למצב החדש.

לונדון הינה עיר מסחרית בינלאומית והקרבה למקור הפרנסה הפך לפקטור תיכנוני חשוב מאי פעם.

קמפוסים המבוססים על עירוב שימושים טהור, המאפשרים אקו סיסטם מלא, מקבלים משנה תוקף כעת. תושב המתחם יכול לגור, לעבוד, לרכוש, לאכול ולבלות באותו המתחם ללא צורך לצאת ממנו.

המתחמים אינם סגורים אלא מחוברים עם מספר מרחבים ציבורים ודרכי גישה לעיר, המעודדים הולכי רגל לעבור דרך הקמפוס וליהנות מהם ולא רק לתושבי המקום״

 

במחצית השנייה של השיח כיוונה פרופ' טלי חתוקה את הדיון לראיה העתידית – כיצד תיראה העיר על רקע שינויים כמו התחבורה החכמה והרכב האוטונומי.

 

אודי כרמלי: "אין פתרון תיכנוני אחד שעובד לכולם בכל מקום. אדריכלות אורבנית קשורה הדוק לאופי המקומי ותפורה לפי מידה. הכימיה בין אנשים תמשיך להניע את התכנון קדימה ולהשאיר אנשים בעיר ויהיו כאלה שירצו את ההיפך. אני מקווה שלא נגור רק בבועות. אני רוצה להמשיך לרדת לרחוב ולהיות מופתע כל פעם מחדש. העיר עוד לא מיצתה את עצמה בכלל ובעיקר בישראל שעדיין נחשבת למדינה בשלבי צמיחה. האתגר החינוכי הגדול הוא המעבר לשימוש בתחבורה הציבורית או השיתופית העתידית".

 

אבישי קימלדורף: "יש כמה מגמות שניתן לזהותן כיום. אני לא חושב שיש מגמה לעזוב את העיר ולחזור לכפר, זו תופעה שנמצאת בשוליים, והמגמה המסתמנת היא פחות פיתוח והפשרות קרקע חקלאית לבניית מגה שכונות מחוץ לעיר ומעבר לעבודה מתחמית בתוך הערים, שתביא לחידוש מתחמים ישנים. בפרויקטים המתחמיים היזמים יצטרכו להתאים את עצמם לאסטרטגיה העירונית ולפתח את המתחם לפיה.

נראה יותר שימוש במשאבים יזמיים למטרות חברתיות, ויותר שימוש בקרקעות ציבוריות למטרות מיזמים כלכליים. יהיה טיפול הרבה יותר מהותי בנושאים הרכים שפעם היזם לא נגע בהם, כמו בשיתוף הציבור ושיתוף בעלי עניין מגוונים וכן בחדשנות שמפעפעת לתוך הפרויקטים. אנחנו מייצרים גם גמישות בתוכניות תוך הסכמה עם הגופים העירוניים. נוצרים יותר שיתופי פעולה עם העיר וישנו היזון חוזר, שבו שני הצדדים יוכל להביא לפתרונות הרבה יותר טובים יחד. מפת הנדל"ן האמיתית היא מפת התחבורה הציבורית, התחבורה השיתופית, הסעת ההמונים וסביבם יקומו המרכזים העתידיים ולכאן מכוון עולם הנדל"ן".

 

יערה גונר: ״חוויית המשתמש במרחבי המשרדים יקבלו תמורות, הצפיפות בחללים תרד, יושם דגש על אוויר צח, אלמנט השולחן לכל עובד אינו רלוונטי יותר, אלא ריבוי מרחבי אינטראקציה וחיזוק קשרים בין אישיים שלא ניתן לייצר דרך העולם הוירטואלי.

בתכנון כל מבנה חדש יש לעמוד במספר רב של תקנים נוקשים אשר יאפשרו למתג את הבניין בשוק עם תעודה של מבנה ירוק. את כמויות החניות לרכבים תופסים כעת חניות אופניים, מקלחות ולוקרים״.

27 באוקטובר 2020: טהרן - מאחורי הקלעים

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשותה של סיגלית בן חיון, ממשיך במסורת המפגשים עם בוגרים מעוררי השראה, גם בימי קורונה. מאות בוגרות ובוגרים מכל רחבי העולם התכנסו למפגש זום בו שמעו את הבוגרים שמאחורי סדרת המופת עטורת השבחים, דרמת הריגול הישראלית "טהרן".

 

במרכז השיח, אותו ניהלה ד"ר ליאורה הנדלמן – ראשת מרכז אליאנס ללימודי איראנים ובוגרת הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, עמדו עמרי שנהר – תסריטאי ויוצר שותף של "טהרן", בוגר בית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב  ומשה זונדר – היוצר והכותב של "טהרן", שלמד בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב.

 

פתח את האירוע פרופ' ערן ניומן, דיקן הפקולטה לאמנויות על שם יולנדה ודויד כץ, שברך לשלום את המצטרפים בשלוש שפות, הבטיח שלא לעשות ספוילר בשביל מי שעוד לא ראה, חילק מחמאות לכוכבת הסדרה ניב סולטן והדגיש שהסיפור הוא לא על מלחמה גרעינית אלא הסיפורים האישיים המוצגים בסדרה.

 

עמרי ומשה אינם בני אותו דור והבוגר בחבורה, משה, היה הראשון לענות לגבי חווית הלימודים באוניברסיטה. "שנה א' בחוג לקולנוע באוניברסיטה הייתה מהשנים הכי משמעותיות בחיים שלי, למשל המפגש עם המורה לבימוי אמיל קנבל (מילק) ז"ל". "מי שהכירה בין עמרי לביני היתה יוצרת-שותפה ומפיקת "טהרן" דנה עדן".

 

לשאלתה של ד"ר הנדלמן מה אהבו השניים במיוחד ביצירת הסדרה, אמר עמרי – "מי הוא איש טוב ומיהו האיש הרע? עם מי אתה מזדהה? עם הצד שלך או עם היריב?" עבור משה: "אהבתי את כתיבת דמותו של פראז כמאלי". עמרי הוסיף על כך: "אנחנו מגלים את טהרן דרך העיניים של תמר, וזה היה מיוחד לעשות את זה דרך עיניים של אישה מודרנית".

 

משה: "זה היה אתגר לא לעשות שגיאות של בורות או התנשאות בהצגת הדמויות האיראניות, ולכן קדם לכתיבה תחקיר של שנתיים". עמרי: "פגשנו אנשים שמכירים את איראן מבפנים. אתה מוצא סיפורים מדהימים, אלה שלא מגיעים לתקשורת, את זה הבאנו למסך."

 

משה ציין: "הגיעו ומגיעות תגובות לסדרה מכל העולם, אבל המרגשות ביותר בעיניי הגיעו מבנות ובני הדור השני של משפחות יהודיות שהיגרו לארץ מאיראן, נשים וגברים בני 30-40, שהגיעו כילדים או נולדו בישראל והתביישו במבטא הפרסי של הוריהם ובמורשת המשפחתית. צפייה בסדרה הפכה אותם לגאים בהוריהם. אני מבין על מה הם מדברים. עברתי תהליך דומה עם המורשת המשפחתית שלי."  

 

עמרי: "פחדתי שאנשים לא יצפו בסדרה על בסיס דעות קדומות, אך לא היו כאלה. אנחנו מקבלים מאיראן מחמאות על כך שהראנו צד אחר של איראן, פחות מאיים, ושאנשים שם חיים את חייהם." משה הוסיף וציין כי "הסדרה עוסקת בשאלות של זהות, לאומיות, הגירה, אפשרות להתנתק משורשים משפחתיים והמחיר של צעד כזה. כל אחד בעולם שייך לשבט שמזין אותו בנרטיב מאז שהוא ילד. הודות לפלטפורמות הסטרימינג של אפל טיוי פלוס, צופים בכל העולם יכולים לראות את הסדרה והיא עשויה לדבר לכולם, לא משנה לאיזה לאום או דת הם משתייכים".

 

לסקרנים הם ענו: “יש לנו רעיונות רבים לעונה שנייה”, אך לא הסכימו לחלוק יותר.

 

משה, בטיפ לדור העתיד של היוצרים: "תכתבו רק על מה שמעניין ומרגש אתכם. אל תנסו לקלוע לרצון של אף אחד ואל תתייאשו אם ידחו את התסריטים שלכם. לא רצו בהתחלה את "פאודה", וגם לא את "טהרן", והכי חשוב לזכור, לכתוב זה בעצם לשכתב, שוב ושוב". עמרי הוסיף לגבי בניית הקריירה: "גם אם אתם עוסקים במשהו אחר, תמשיכו לכתוב, תנסו עד שתצליחו. זה לא כמו בסרטים, זו עבודה קשה".

 

​​

11 באוגוסט 2020: קרובים לצלחת - וובינר בנושא תעשיית המזון

ראש ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, סיגלית בן חיון, ממשיכה במסורת אירועים מקוונים במגוון רחב של תחומים עם בוגרות ובוגרים מעוררי השראה והפעם בחרה לשים על השולחן את סוגיית האוכל והשתייה שלנו בעידן פוסט-קורונה.

 

תחת הכותרת "קרובים לצלחת", נפגשו חמישה בוגרים מובילים העוסקים ביום-יום שלהם בעולם המזון על כל רבדיו - פתרונות למחסור של מזון בעולם או בארץ, סוגי מזון חדשים, קניות באונליין ועוד, אלה היו רק חלק מהנושאים שעלו על הפרק.

 

את האירוע פתח עמוס אלעד, סגן נשיא לקשרי חוץ, פיתוח משאבים ולענייני בוגרים באוניברסיטת תל אביב. הוא דיבר על האבטלה והמצוקה בקרב הסטודנטים בעת הזו, וקרא לבוגרים להצטרף למאמץ גיוס תרומות למלגות לימודים.

 

השתתפו:

  • אייל שוחט, מנכ"ל סודהסטרים, בוגר הפקולטות למשפטים וניהול
  • גיא רוזן, סגן יו"ר דירקטוריון תנובה ויו"ר מילניום פודטק, בוגר הפקולטה למשפטים
  • קרן מימרן, יזמת, סמנכ"לית פיתוח עסקי ושיווק בעידית טכנולוגיות, בוגרת הפקולטה לאמנויות
  • עו"ד גליה שגיא גזית, מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים, בוגרת הפקולטה למדעי החברה.
  • הנחתה את האירוע נטע-לי בינשטוק, עורכת מדור פרסום ושיווק של כלכליסט, בוגרת הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה.

 

 

אייל שוחט, מנכ"ל סודהסטרים, שיתף כיצד תקופת הקורונה האיצה את תהליכי האונליין של החברה ואמר: "הצרכנים הסתגרו בבתים, נמנעו מיציאה לחנויות מזון, ואנחנו חווינו זינוק של מאות אחוזים בקנייה מקוונת של מכשירי סודהסטרים.

‏אני מניח שהמגמה תתמתן אבל תישאר. בפעילות האון ליין יש עלויות משתנות גבוהות כמו ליקוט, אריזה, שילוח, ועוד אבל הצרכן בהחלט מעיד שזה ערוץ המועדף עליו בתקופות כאלו".
אייל חשף עוד טפח מהרעיון המבריק להסב את הטכנולוגיה של סודהסטרים לטובת יצור מכונות הנשמה – "הכל התחיל בטלפון שקיבלתי מבכיר בהדסה עין כרם, בבקשה לנסות לייצר מכונות זרימת חמצן בספיקה גבוהה. מסתבר שאין הרבה כאלה בעולם, ומסתבר שדווקא מכונות הסודה שמערבבות Co2 עם מים מתאימות לכך. על רקע הנבואות האפוקליפטיות של אלפי מונשמים לא חשבנו פעמיים ורצנו לפתח את המכשיר. יש לנו מכשיר עובד שנמצא בניסויים קליניים בהדסה, המקבל גם גיבוי ממשרד הבריאות. נחכה לתוצאות הניסוי ונקבל החלטות להמשך" .

 

גיא רוזן, סגן יו"ר דירקטוריון תנובה ויו״ר מילניום פודטק, אמר: ״הלקח העיקרי מתקופת הקורונה הוא שמדינת ישראל חייבת לטפח ולשמר תעשיית מזון עצמאית וחזקה וחקלאות חזקה על מנת להבטיח ביטחון תזונתי לאזרחיה גם בשעת משבר״.
כמו כן, ציין: ״הקורונה לא הביאה למהפכה בעולם המזון אבל היא בהחלט האיצה את הטרנדים החזקים של מעבר למזון בריא יותר ולתחליפי חלבון מן הצומח״.

 

קרן מימרן, יזמת, סמנכ״לית פיתוח עסקי ושיווק בעידית טכנולוגיות, דיברה על מזונות העתיד מהפן של המחקר והפיתוח והסבירה על ניסויי האבקה מלאכותית: "תהליך האבקה הוא בעצם יחסי המין וההפריה של הצמחים. הניסויים שלנו מארבע השנים האחרונות מראים תוצאות טובות של הגדלת יבולים חקלאיים ללא תלות במזג אויר. זהו תחום העוסק בפן של הבטחת אספקת מזון וצמצום סיכוני מחסור במזון״.

עו"ד גליה שגיא גזית, מנהלת איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים, שפכה אור על יחסי הגומלין בין רכישת מוצרי מזון כחול לבן ומוצרי יבוא: "משבר הקורונה העצים את חשיבותה של תעשיית מזון חזקה ועצמאית, שמהווה חוסן תזונתי כלכלי וחברתי. בה נוכל לסמוך רק על עצמינו, תוך התמודדות עם הביקושים והאספקות". כמו-כן, התייחסה לרפורמת הסימון של משרד הבריאות: ״חדשנות טכנולוגית תעזור ליצרניות המזון בהפיכת המזון לבריא יותר. החברות השקיעו משאבים רבים בפיתוח מוצרים חדשים ובריאים יותר ושותפים לאינטרס להצלחת הרפורמה״.

 

כולם הסכימו שהקשר הישיר בין היצרנים ללקוחות שבלט ותפס תאוצה בזמן הקורונה, הוא נושא שמאתגר את תעשיית המזון. שאלות כמו מה עושים עם המידע שאנחנו מקבלים מהגולשים או איך ממקסמים את הכל, עדיין פתוחות, והדרך עוד ארוכה.

20 ביולי 2020: Extreme Close Up

אוניברסיטת תל אביב וארגון בוגריה ממשיכים במסורת מפגשים מעוררי השראה עם בוגרות ובוגרים, המתנהלים בעת הזו באופן מקוון.

 

הפעם נבחר התסריטאי והבמאי זוכה פרס האמי גדעון (גידי) רף, בוגר בית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב, אשר נאות ללא היסוס לשתף מעשייתו רבת ההוקרה. 

 

רף, ששמו הולך לפניו בתעשיית הקולנוע העולמית, הוא יוצר סדרות הטלווזיה המצליחות ועטורות הפרסים "חטופים", "אלי" (סיפור חייו של המרגל אלי כהן) ו"הרודן" ומפיק הסדרה האמריקאית Homeland.

 

עמוס אלעד , סגן הנשיא לקשרי חוץ, פיתוח משאבים וענייני בוגרים של אוניברסיטת תל אביב פתח את הוובינר, שזכה לצפייה רחבה של בוגרים וידידים מרחבי העולם, והזכיר את פועלה של האוניברסיטה בעת הזו. 

 

כאשר ברקע מתיחות במזרח התיכון שיכולה לספק חומר רב לעוד סדרות אקסטרים רבות בסגנון שרף יודע לביים כל כך טוב, דיבר רף על אתגרי התעשיה בימי קורונה, על המקורות מהם שואב את יצירותיו. 

 

הנחה את האירוע התסריטאי אדם מירלס, מייסד חברת '141 Entertainment'. סרטיו של מירלס הוצגו בפסטיבל סאנדאנס וזכו בפרסים יקרי ערך כמו גם זכיה בפרס ספיריט. סרטו האחרון, 'Mona Lisa And the Blood Moon' של הבמאית האיראנית־אמריקאית אנה לילי אמירפור, יעלה לאקרנים בשנת 2021 בכיכובה של קייט האדסון.

14 ביוני 2020: Time Out - אירוע Webinar

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשות סיגלית בן חיון, לקח השבוע פסק זמן תרתי משמע, והזמין את בוגריו לאירוע שכולו על טהרת הספורט. 

תחת הכותרת Time Out – עולם הספורט לאן? שוחחו בוגרות ובוגרים מובילים של האוניברסיטה, כל אחת ואחד בתחומו, על הסוגיות החמות בעולם הספורט פוסט קורונה וההשלכות על אולימפיאדת טוקיו.

 

החמישייה הפותחת והסוגרת של השיחה כללה נציגויות מעולם השיפוט, התיירות, העיתונות והאקדמיה:

  • רונית תירוש, כיום יו"ר איגוד שופטי הכדורגל, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח, ובעברה מנכ"לית משרד החינוך התרבות והספורט
  • יואב ברוק בעלי איסתא ספורט, בוגר הפקולטה לניהול ובעברו שחיין, אלוף ישראל ושיאן ישראל בשחייה, שהשתתף בשלוש אולימפיאדות בשחייה
  • מגישת הספורט טליה סלנט בוגרת הפקולטה למשפטים
  • פרופ' מיקי שיינוביץ, מנהל מכון סילבן אדמס לספורט באוניברסיטה ובוגר הפקולטה לרפואה
  • ואוריאל דסקל שניהל את השיחה, עורך עסקי ספורט בכלכליסט, בעל הפודקאסט בכל יום נתון ושבעברו שימש כמרצה בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב.

 

בין הבוגרים שצפו והאזינו בזמן אמת: דרור לבנת נשיא אייס, ליאור בן פורת מנהל בכיר ב- PwC Israel ועוד

 

 

בראשית השיח העלה דסקל את הסוגייה החמה של היום – פרשת הכדורגלנים והקטינות ושאל: איפה הכדורגל נמצא כמעביר מסרים חינוכיים?

 

רונית תירוש קיבלה את זכות הראשונים : "צריך לבדוק את שני הצדדים ואני מצפה שכך יהיה. לידוענים יש השפעה אדירה על בני נוער, הם צריכים לדעת שהם מהווים מודל לחיקוי והם צריכים להתנהג משל הם תחת זכוכית מגדלת . מצד שני יש הורים ומורים שצריכים ללמד את בני הנוער לשים גבולות ולא להתפתות במהירות".

 

טליה סלנט ,שאומנם כבר הביעה את דעתה בפוסט שגרר אלפי תגובות ברשת, אמרה: "הרגשתי שבארוע מסוג כזה  שומעים פחות קולות של נשים, השוויון יורד, וזה מסר שאני רוצה להעביר". טליה גילתה שהחלה התמחות בליטיגציה אצל יגאל ארנון בדיוק כשפרצה המגפה ושיתפה במה שעבר עליה בתקופת הקורונה: "ערוץ הספורט עבר תקופת הזייה, התחושה היתה שהשמיים נפלו ואני מודה שהייתי בצד ה"ברבשי" הפסימי שהספורט לא יחזור כל כך מהר. הקהל חייב לחזור למגרשים אתמול".

 

במעבר חד לאוליפיאדת טוקיו 2021 אמרה רונית תירוש  שהיא אינה בטוחה שמדינות יסכימו לארח אולימפיאדה, לקחת סיכונים ולהישאר ביד השקעות עתק אם תגיע קורונה ב'. לדעתה יתכן ויצטרכו להיבחר מדינות שיש להן כבר מתקני ספורט, והכל יתבצע בהרבה יותר צניעות.

 

על פילנתרופיה בספורט הסכימו כולם שיהיה פחות כסף: תירוש שיתפה כי החשש הגדול הוא שיש הרבה כסף שחור שלא רוצים אותו בעולם הספורט כצינור להלבנת הון. "המשבר הכלכלי העולמי משפיע על פילנתרופים שצמצמו או ביטלו תמיכה וזה מפחיד אותי כי הענפים שיפגעו ראשונים הם הלא פופולריים, או הנשיים".

 

פרופ' מיקי שיינוביץ חושב שהפילנטרופיה תימשך, אבל יהיה פחות כסף. הוא גם  שרטט ציר זמן ואמר כי ההחלטות לגבי המשחקים האולימפיים יפלו בחורף. "אם תהיה קורונה בחורף יתכן והמשחקים יבוטלו".

 

כולם הסכימו כי נחווה עולם יותר שפוי וצנוע יותר של שכר שחקנים - היתה בועת תשלום לשחקנים והיא איננה עוד, וישנו גם החשש ששחקנים אולימפיים יצטרכו למצוא מקורות הכנסה נוספים כי מענקים מספונסרים לא יספיקו. כולם תמכו בצעד שעשתה אלונה ברקת, כי אם אין כסף בכיסים אין אפשרות לתחזק שכר כל כך גבוה של שחקנים.

 

בשלב השאלה הזהה נשאלו המשתתפים מה היו רוצים שיקרה לספורט ביום שאחרי הקורונה?

רונית –"כולנו שווים ושבירים וחברתית .הייתי רוצה לראות יותר שוויון הזדמנויות לאלה שלא באו לידי ביטוי שלא בצדק כמו נשים ונוער".

טליה – "שכל תומך ספורט ימשיך לקנות מנוי או כרטיס. לא להפסיק".

מיקי – "פעילות ספורטיבית, תחרות או משחקים צריכה להמשיך, לא רק שאיבדנו מסת שריר, אכלנו יותר ועלינו במסת השומן. זה יקח קצת זמן אבל צריכים לחזור למה שהיינו אחרת פציעות הספורט תגדלנה".

25 במאי 2020: Many Ways to Exit - אירוע Webinar

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשות סיגלית בן חיון, ממשיך במסורת מפגשים מעוררי השראה עם בוגרות ובוגרים מפורסמים, המתנהלים בעת הזו באופן מקוון. במפגש שהתקיים ב-25 במאי היו אלה שלושה הייטקיסטים מובילים ש"עשו את זה", שדיברו בגלוי על הדרכים הרבות לאקזיט בעת הזו.

תחת הכותרת Many Ways to Exit, נפגשו ושוחחו עם הצופים שלושה מבוגרי האוניברסיטה - ליעד אגמון, ציפי עוזר-ערמון ועומר כילף.

 

למפגש הוזמנה קהילת הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב מכל רחבי העולם, תורמים וידידים ועל אף שבארה"ב היה יום חופש (בשל יום זיכרון), ההיענות הייתה עצומה ובזמן השיא צפו באירוע מאות אנשים.

בפתיחת האירוע נשא דברים סגן הנשיא לקשרי חוץ ולענייני בוגרים באוניברסיטת תל אביב - עמוס אלעד.

 

היה מעניין לראות מה היה הרקע בגב המסך שבחר כל אחד מהמשתתפים. בעוד עוזר-ערמון וכילף בחרו ברקע מקצועי המשקף את פועלה של החברה שלהם, אגמון (שבאמצע השידור ביקרה אותו בתו הקטנה ודרשה נשיקה) בחר ברקע מרגיע של אגמים ונופים, ולא, לא של מקבורגר.

ליעד אגמון, יזם, מנכ"ל ומייסד הסטארטאפ הישראלי Dynamic Yield, בוגר הפקולטה למדעים מדויקים וביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש של הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ אמר:

"עוד מוקדם להגיד באיזה אופנים העולם העסקי ישתנה, הדבר היחיד הבטוח הוא ההאצה של תחום הדיגיטל, וספציפית - היכולת לעשות דברים מרחוק באופן דיגיטלי: פגישות עבודה, אבחנות רפואיות, קניות ואפילו בירוקרטיה. לפני שבוע חתמתי על מסמך בנוכחות נוטריון, רק שהנוטריון היה בניו יורק, אני בתל-אביב והמדיום היה Facetime. עד לפני חודשיים הסיכוי שמדינת ניו יורק הייתה מאשרת זאת היה אפסי״. בהתייחסו לתופעת העבודה מהבית הוא אמר: ״אני מאמין שרוב האנשים נהנים לבוא לעבוד במשרד. עבודה היא גם אירוע חברתי, ולא רק אירוע יצרני. ביום-יום, אני מנהל שיחות מסדרון קצרות עם קולגות, מחליף אינפורמציה ספונטנית עם עובדים. אני לא רואה מצב שבו אני עושה שיחת זום רנדומלית של 3 דקות לעובדת רק כדי לשאול אותה מה שלום הילדים שלה ואיך היה להם הטיול בסופ״ש. גם אחרי הקורונה, אנחנו נמשיך לאפשר עבודה מהבית, אך נגבש תוכנית על האיזון הנכון לטווח ארוך״

 

ציפי עוזר-ערמון, מנכ"לית Lumenis, בוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול ע"ש קולר אמרה:

"30 אחוז מהיקף העבודה שלנו הוא עם סין שם החלה הקורונה, והבנו מוקדם מאוד שיהיה משבר. את הרבעון הראשון של 2020  הקדשנו להיערכות לקראת המשבר. המשטר הדיקטטורי של סין כפה משמעת הדוקה ואפשר עבודה נוחה מול הסינים למרות התנאים המאתגרים". אחד הצופים ביקש לשמוע מציפי מה ההרגשה ומה שונה בכל פעם מחדש שהחברה נמכרת (החברה נמכרה פעמיים). תשובתה: בחיוך, גודל הצ'ק שונה, וברצינות, לכל בעל מניות חדש יש אג'נדה שונה, אסטרטגיה שונה וסגנון שונה, נדרשות התאמות מרובות".

 

עומר כילף, מנכ"ל ומייסד שותף של Innoviz Technologies, בוגר הפקולטה להנדסה והפקולטה לניהול ע"ש קולר, אמר:

"אני לא חושב שתקופת הקורונה משפיעה על תעשיית האוטומוטיב ,שמנהלת פרויקטים רבי שנים כמו רכב אוטונומי. הייתה האטה אך היא ביציאה. מבחינת השקעות אנחנו לא מגייסים כעת, אלא נמצאים בשלב  הוצאה לפועל בכדי לגדול, אבל אם נצטרך לגייס אני מאמין שנהיה בסדר". בהתייחסו לכוח העבודה הוא ציין: "לקוביד-19 יש כמה השפעות מעניינות כמו למשל עבודה יעילה יותר של מהנדסים, תוצאה ישירה של אוירה נטולת הסחות".

 

בין הבוגרים המאזינים והצופים בפאנל:

יעל פורת - מייסדת ומנכ"ל BioGenCell, אסף חמץ - מייסד Nanook, עדנה בר און - יו"ר CIF Israel, אבי שודין - מנכ"ל Electra Spc, זיוה פתיר - חברת בורד של Stratasys, ערן כץ - מנכ"ל SoulMedX ועוד רבים אחרים

 

 

3 במאי 2020: איכות הסביבה: היום שאחרי הסגר - אירוע Webinar

ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב, בראשות סיגלית בן חיון, ממשיך במסורת מפגשים מעוררי השראה עם בוגרות ובוגרים, המתנהלים, בעת הזו, כסדרת וובינרים.

 

הפעם בחרה בן חיון להעלות על סדר היום סוגיות של איכות סביבה ביחד עם מיטב המוחות, תחת הכותרת "איכות הסביבה - היום שאחרי הסגר".

 

השיח נערך בהנחיית אביב לביא – עיתונאי ובוגר הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב.

 

עו"ד עידית רייטר – ראש מחלקת דיני סביבה וקיימות, גולדפרב זליגמן, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב דברה על המשולש של תעשייה - עובדים - רגילציה וציינה כי רבים מהמפעלים בישראל עושים צעדים סביבתיים גם ללא רגולציה . לדבריה יש מתאם בין חולי קורונה קיימים להין העיר המזוהמת בהם הם מתגוררים.

 

שרון ברק – מייסדת ומנהלת תחום טכנולוגיות ב"סולוטום טכנולוגיות בע"מ", בוגרת הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב אמרה כי היא חוששת , שמהר מאוד נחזור להרגלי הצריכה המטורפים שלנו ולא ברור מה יקרה לתהליך הטוב שקרה לכלים החד פעמיים שאינם מפלסטיק או לשימוש בכלים חד פעמיים . כמו כן ציינה כי לא די ברגולציה , ההשפעה צריכה להגיע מלמטה ולא רק מלמעלה.

 

פרופ' דרור אבישר – ראש קבוצת המחקר ההידרוכימית וראש המרכז לחקר המים, ביה״ס לסביבה ומדעי כדור הארץ, הפקולטה למדעים מדויקים, בוגר הפקולטות למדעי הרוח ולמדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב ציין כי צרכיו של חולה קורונה מגיעים למכון השפכים ומחקרים שהחלו לפני שלושה שבועות מראים שנמצא שהנגיף פעיל בשפכים גולמיים . כך הם יכולים להגיע למי התהום , לים , לחקלאות ועוד . יש חשיבות רבה למחקרים ולזהירות שלנו בעת הזו . ישראל מטהרת את השפכים ומעבירה את המים לחקלאות ואנינו יודעים אם הטיהור מספיק טוב . האם הבקטריות במהלך טחפול מחסלת את הנגיף ? הכל מטריד ונמצא כעת במחקר.

 

ד״ר רם פישמן – חוקר בפקולטה למדעי החברה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מומחה לקיימות, בוגר הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב ציין כי יש ירידה של עד 8 אחוזים בגזי החממה , אבל המשבר האקולוגי דורש להפחית את הפליטה לאפס תוך 20 שנה . לכן זה זניח . מדיניות איכות הסביבה נדחקת בזמני מיתון וזו יכולה להיות מכה קריטית. לדבריו השאיפה היא להגיע לכלכלה משגשגת יותר עם חיים ירוקים יותר . אי אפשר לקבל שיפור סביבתי על חשבון רווחת בני האדם , זה לא מצב בר קיימא.

 

 

​​

19 בפברואר 2020: טכנולוגיה והשפעתה על החברה

אירוע משותף של ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשותה של סיגלית בן חיון והמכון לאמנויות המשפט בפקולטה למשפטים על שם בוכמן, בראשות ד"ר דפנה אבניאלי, שופטת בדימוס של בית המשפט המחוזי בתל אביב, המשיך את מסורת מפגשי בוגרים מעוררי השראה, והפעם במפגש של כוכבי-על מתחום החברה והטכנולוגיה שהיה עמוס בתכנים הנוגעים לקשר שבין חברה וטכנולוגיה.

 

האירוע נפתח בשיח בין איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, חבר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב, לבין בוגר הפקולטה למדעי החברה וכיום עורך מדור ההייטק של גלובס עמרי זרחוביץ'.

על רקע הפרסום בעליית המניה של מלאנוקס מחד והעיכוב בעסקת המכירה לאינבידיה בגלל הקורונה מאידך, ציין וולדמן כי הוא מקווה שימצא חיסון לקורונה עד יוני השנה בעזרת מחשבי על.

כמו כן, התייחס וולדמן לנושא כמו הכסף שחור ואמר: "ככל שנתקדם מבחינה טכנולוגית העולם יהיה יותר הוגן ועם פחות כסף שחור". על הגנת הפרטיות ברשת הוא אמר: "לאנשים שמודאגים מסוגיית הפרטיות יש מה להסתיר, לי אין מה להסתיר. אני יוצא מנקודת מוצא שכל מה שעל הסלולרי שלי הוא גלוי".

 

 

לאחר מכן, הנחה עמרי זרחוביץ' פאנל עם הבוגרים הבאים:

  • ד"ר גל ארליך – בוגר הפקולטה למשפטים, ד״ר בהנדסה גנטית, משפטן ועורך פטנטים, הבעלים והמנכ״ל של קבוצת ארליך המתמחה בתחום היצירה, האכיפה, והמכירה של קניין רוחני בכל העולם, ובכלל זה פטנטים בכל תחומי המדע והטכנולוגיה, סימני מסחר, ועיצובים.
  • ענבל אריאלי – בוגרת הפקולטות למשפטים, מדעי החברה וניהול, מייסדת וראש תכנית היזמות של עמותת בוגרי 8200, מייסדת ומנכ"לית משותפת של Synthesis, מחברת הספר "חוצפה" – ילדות ישראלית ויזמות גלובלית.
  • עו"ד דודי בלסר – בוגר הפקולטות למשפטים, מדעי החברה ומדעי הרוח, יזם ואיש עסקים, מנהל החדשנות בחברת מקורות

אריאלי אמרה "מבחינה רב תרבותית ובכדי ליצור מקסום יכולות של קבוצה, אני לא חושבת שליצור קבוצת כדורגל המורכבת מ-10 ליונל מסי משוכפל תהיה הקבוצה האולטימטיבית, כי היכולות יתנגשו ולא יפעלו כמקשה אחת".

כמו כן ציינה כי היזמים שלנו רגילים לעבוד בסביבה של אי וודאות, בגלל המציאות בה אנו חיים וזה יתרון עצום ליזמים באופן כללי.

 

 

סיגלית בן חיון, ראש ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב שפתחה את האירוע ציינה כי "משימת הארגון היא לגבש קהילה משפיעה, הפועלת למען עולם טוב יותר, ואנו מאוד גאים בבוגרות ובוגרי האוניברסיטה בפועלם זה ובתרומתם הרבה לקהילה בה הם חיים, המשנים את פני עתידנו. היום אנו שמחים להשיק קמפיין חדש בהשתתפות מקבץ קטן של בוגרות ובוגרים המשנים עולם...".

 

סיגלית הזמינה את בוגרות ובוגרי האוניברסיטה ליצור קשר עם ארגון הבוגרים ולשתף במיזמים וארגונים חברתיים או סביבתיים בהם הם לוקחים חלק.

18 בדצמבר 2019: סונטה של הצלחה עם ברק עילם וגיל שוחט

מנכ"ל NICE ברק עילם, בוגר הפקולטה להנדסה, המלחין, המנצח, הפסנתרן והמרצה גיל שוחט, בוגר בית הספר למוזיקה על שם בוכמן-מהטה, והסופרת והעיתונאית לילך סיגן, בוגרת הפקולטה לניהול, סיפקו לבוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב ערב מרגש שהדגים כיצד באות לידי ביטוי שיטות ניהול שונות בתחומי העשייה השונים, במסגרת סדרת המפגשים עם בוגרים מעוררי השראה של ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשותה של סיגלית בן-חיון.

 

סיגלית בן חיון פתחה עם משימת ארגון בוגרי האוניברסיטה, שהיא לייצר קהילה משפיעה, הפועלת למען עולם טוב יותר. "אנו מאוד גאים בבוגרי האוניברסיטה בפועלם זה ובתרומתם הרבה לקהילה בה הם חיים, המשנים את פני עתידנו". היא הזמינה את הבוגרים להצטרף לעשייה החברתית ולשתף את הארגון במיזמים וארגונים חברתיים או סביבתיים שהם לוקחים בהם חלק.

 

דקאן הפקולטה לאמנויות, פרופ' ערן נוימן, סקר את הנעשה בפקולטה וגילה טפח מכמה נושאי מחקר עדכניים כמו העיסוק בשאלה כיצד מגיב המח שלנו לקולנוע, או פיתוח טכנולוגיית קולנוע אינטראקטיבי בו הסיפור מתפתח תוך כדי ההקרנה על פי רצונותיו של הצופה.

 

במרכז הערב ערכה לילך סיגן שיחה אישית ומקצועית עם מנכ"ל NICE ברק עילם, מעמודי התווך של תעשיית הטכנולוגיות הישראליות שהגיע לארץ לכמה ימים. על הצלחתה של נייס הוא סיפר: "לאחרונה שלפתי שקף שהצגתי כאשר נכנסתי לתפקיד ב -2014, העוסק ביעדים שלנו ל-2020 והתוצאות התאימו לתכנון בצורה מדויקת. אנחנו עומדים ביעדים, רוכשים חברות בכל העולם, מתרחבים ויש לנו מסה קריטית בכל השווקים שרצינו להיות בהם".

 

על החלום שלו כילד סיפר: "כילד לא היו לי חלומות להיות מנכ"ל אבל עם ההתקדמות החלום התעצב. בכל צומת בה התלבטתי עמדו אנשים שעזרו לי בהחלטה להמשיך בחברה ולהתקדם". גדלתי בנייס במשך 20 שנה - מעולמות הפיתוח לעולמות השיווק והמכירות וניהלתי צוותים קטנים, וגדולים. אנחנו מגדלים אנשים מבפנים, כי יש עשרות מנהלים עם פוטנציאל להמשיך לצמוח איתנו".

על האיזון בין עבודה למשפחה: "אני מעדיף את המושג work life choices - יש לי שתי בנות, בנות 9 ו-12, ואני זמין לכל הודעה שלהן ומוודא שיש לי זמן איכות איתן. והטיפ שלי: תהיו בפוקוס ותהיו טוטאליים לנרטיב שקורה עכשיו ולא מה שיקרה מחר".

 

אחריהם עלה לבמה אמן הניצוח גיל שוחט עם הרצאה על אומנות הניצוח בה שילב קטעי נגינה שהצמיתו את הקהל למושבים. גם הוא העניק ללילך סיגן טיפ משלו, שהשלים את דבריו של עילם: "תחיו את החיים בכל רגע. התשוקה הזו היא סוד ההנאה וההצלחה". אמו של גיל, העיתונאית ציפי שוחט, גם היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב, נכחה באירוע והודתה כי התקרבה לעולם המוסיקה דרך גיל ובזכותו.

 

בין הבוגרות והבוגרים שלקחו חלק באירוע: היזם העסקי והחברתי עו"ד אביעד מיתר, מנכ"ל פוינטר אילן גולדשטיין, לשעבר מנכ״ל האופרה הישראלית חנה מוניץ, מנהל איכות סביבה של יונילוור שי אהרוני, מנכ"ל קרן רום ויו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר טל, פרקליטה ממונה ממשרד המשפטים חנה מי רז, מנכ"ל K logic מירב ספקטורובסקי ואחרים.

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

6 בנובמבר 2019: מקבלים מושג ירוק עם בוגרות ובוגרים מומחים מתחום הקנאביס

ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב משתלב היטב בסצנת הקנאביס המקומית הלוהטת, עם מספר רב של בוגרות ובוגרים העוסקים בנושא מהיבטיו השונים. ראש הארגון סיגלית בן חיון איתרה את הפוטנציאל והזמינה את הבולטים שבהם לפאנל מומחים, שמילא את האודיטוריום בבניין הקפסולה בביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב מפה לפה.

 

האירוע נשא את השם "מקבלים מושג ירוק", והדובר שהוא גם הבוגר הבכיר ביותר היה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, בוגר הפקולטה לרפואה. גרוטו נטש את המצגת שהכין מראש, העדיף לדבר מהלב, וסיפק מספר כותרות לחולים ולתעשייה.

 

פרופ' איתמר גרוטו עדכן כי משרד הבריאות שוקל יבוא והקלות רגולטוריות על קנאביס לשימוש רפואי, על מנת לענות הצרכים המידיים והחוסרים בשוק המקומי. מתוך דבריו:

  • "יש עדיין רופאים שצריכים לעבור את המהפך, לעבור מטיפול מבוסס מחקר ומדע לתפיסת עולם של טיפול רפואי בגישה אחרת. הנושא מייצר התנגדות מאופי הדברים. חלק מהגדול מהטיפול היום בישראל מבוסס על חוכמת המונים .
  • אני לא חושב שהיתרון של ישראל הוא לגדל מהר או טוב יותר אלא חזית המחקר והפיתוח הישראלית. זה הבסיס שלנו - לדעת יותר ויותר על הצמח והמרכיבים שלו ועל היעוד של כל מרכיב ומרכיב לכדי רפואה בהתאמה אישית.
  • למשרד יש מאגר מידע על כל המטופלים ועל סוגי השימוש, והמידע הזה מטרתו שיהיה נגיש לחוקרים.
  • הרגולציה בתחום משונה ביותר. ברמה העולמית קנאביס נחשב כסם מסוכן. בארה"ב אין היתר להכליל אותו בתרופות או בתוספים. אך בפועל יש הרבה תרופות שניתן להשיג און ליין. ישראל בחרה בדרך של התאמה לצרכי הציבור והשוק. ננסה לקדם את הקנאביס לשימוש רפואי בדרך של ניסוי ותעייה. השיטה היא רישיונות. מחוקרים ועד תעשיינים ומשתמשים. הממשלה דורשת אבטחת איכות ברמת תרופה ולכן המוצרים ימכרו בבתי המרקחת.
  • תמונת המצב כרגע: תוך זמן קצר קמו מגדלים ומפעלים רבים, זו תופעה שאפשר לראות רק בישראל. במקביל חל גידול במספר המטופלים מ-40 אלף ל-60 אלף ואין מספיק קנאביס לספק את הצרכים המקומיים. במשרד הבריאות אנחנו מתמודדים עם מציאת פתרונות. אנחנו מעוניינים שיכנסו עוד מגדלים ועוד מפעלים לשוק וזה יקרה בזמן הקרוב. לצורך זה אנחנו שוקלים הקלות רגולטוריות שיעבירו חלק מהאחריות ליצרנים, ועוד התאמות שלא אפרט עליהן.

פרופ' גרוטו סקר את האתגרים העומדים בפני משרד הבריאות ובהם מיפוי קווים גנטיים זהים של קנאביס בכדי ליצר אחידות מדויקת יותר, לשמור על איכות, לדאוג לאספקה רציפה כולל בחינה של יבוא זמני, לבסס את הקשר מטפל-מטופל ולבדוק את ההאחדה כיום שדומה במעט לעלות סבסוד צולב, ובכלל זה עירוב של ביטוחים וקופות חולים. לסיכום, הכריז כי קנאביס הוא כמו הסלוגן של אוניברסיטת תל אביב - מסע בעקבות הלא נודע".

 

בפאנל השתתפו מומחי הקנאביס הבוגרות והבוגרים הבאים: יו"ר ומנכ"ל נקסטר ויו"ר נקסטייג' ד"ר אורנה דריזין, יו"ר IBI קרנות נאמנות אלה אלקלעי, דירקטור בחברת קנביט ארז נבון, ראש מרכז חקר הביולוגיה של הסרטן וראש המרכז לרפואה תרגומית באוניברסיטת תל אביב פרופ' דן פאר, יו"ר קאנשור האלוף (במיל.) עידו נחושתן ומנכ"לית נישות ויועצת לקרן הנאמנות קנאביס שירי עדן.

 

 

 

מתוך דבריה של יו"ר IBI קרנות נאמנות אלה אלקלעי על הבאזז בשוק ההון:

"מי שיושב פה יודע שיש לשוק לאן להתפתח. קרנות הפנסיה לא נכנסו עדיין לתחום ורוב ההשקעות הן של פרטיים או של קרנות נאמנות שנסחרות בבורסה.לפני ההתכווצות, הגענו למצב ששליש מהמחזור היומי בבורסה היה ממניות קנאביס וזה היה נתון מדהים. הסיטואציה החדשה היא שהשווי נחתך בחצי מהשיא באפריל 2019. מה זה אומר? התשובה היא ניחוש, מחד אנו מסתכלים על שווקים עם פוטנציאל מכירות של מאות מיליארדי דולרים בשנה ומאידך מה שיקבע האם הם יתפתחו זה קצב השינוי הרגולטורי ומהירות המחקר והפיתוח. הרגולציה אצלנו נפתחת לאטה, בארה"ב ובמקסיקו צפויה התפתחות, כמו גם במדינות אירופאיות שונות. לא מעט מהכספים שגויסו בגאות בשווקים משמשים למחקר ופיתוח כך שיש סיבות טובות לאופטימיות. הרבה יותר קשה לחזות עתיד של חברה ספציפית ובהינתן שברגולציה עסקינן גם ציר הזמן לוטה בערפל. מה שברור היום כפי שהיה ברור גם לפני שנה שנתיים ושלוש זה שהפוטנציאל עצום והכסף שגויס בינתיים הושקע בפיתוח התעשייה וקידומה".

 

בין הבוגרים שנראו בקהל: מייסד קנאשור ניר פלס, מחלוצות הטיפול בקנאביס בישראל ד"ר ברקת שיף-קרן, ונשיא אוניברסיטת תל אביב הקודם פרופ' יוסף קלפטר.

 

 

לכתבתו של צלי גרינברג על האירוע באתרכלכליסט>

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

2 בספטמבר 2019: ממציאים מחדש הורות וחינוך עם ד"ר אייל דורון

לקראת ראש השנה וטרום תחילת שנת הלימודים החדשה, ערך ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב מפגש עם ד"ר אייל דורון, משורת הבוגרים המצליחים ומעוררי ההשראה, בעל תואר ראשון ושלישי באמנות התיאטרון מהפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ באוניברסיטת תל אביב.

 

את עבודת הדוקטורט שלו כתב בחקר החוויה האסתטית והפילוסופיה של האומנויות. משם המשיך לפוסט דוקטורט ולמחקר אמפירי בתחום החשיבה היצירתית וטיפוח גמישות מחשבתית.

במרוצת השנים הפך ד"ר אייל דורון למומחה בעל שם עולמי לחינוך, לחדשנות ויצירתיות, ועם הבוגרים הוא שוחח על 'להמציא מחדש הורות וחינוך במאה ה-21', כשם ספרו רב המכר.

 

 

סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים, עמוס אלעד, בירך את הבוגרים וציין את חשיבותה של קהילת הבוגרים, בארץ ובעולם, לאוניברסיטת תל אביב.

 

ראש החוג לאמנות התאטרון ומנהלת תאטרון האוניברסיטה, ד"ר שרון אהרונסון-להבי, הקדימה את הרצאתו של אייל דורון ואמרה: "אחד החוקים הבסיסיים ביותר של אמנות התאטרון זה ה-"Magic If" -  מה היה אילו. הקול של הדמיון, היצירה והחשיבה הדימויית הם בלב הדיסציפלינה הזו.

המילים המופיעות כסוג של כותרת משנה באתר האינטרנט של אייל דורון – Creativity in action – זה באמת מתמצת במידה רבה את לב העניין: יצירתיות בפעולה. כפעולה.

 

עוד לפני Creativity in action אייל דורון הוא מחזאי ותסריטאי, במאי ויוצר, ואני חושבת שהשאלות שאייל שואל וההזמנה שלו לצאת מהקופסה או להמציא אותה קצת מחדש, המוטיבציה שלו להעצים בני אדם והקשר בינינו ובין פדגוגיה קשורים במידה רבה לשאלות של חשיבה תאטרונית – חשיבה המבוססת על יצירתיות, מקוריות ויזמות".

 

ראש ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב, סיגלית בן חיון, עדכנה כי במסגרת הקמפיין הבינלאומי של האוניברסיטה לגיוס מיליארד דולר ב-10 שנים, גייס הארגון עד כה כ-1,300,000 ש"ח מקרב קהילת הבוגרות והבוגרים, שהם כ-110 מלגות מתוך 300 המלגות שבכוונת הארגון לגייס.

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

27 במרץ 2019: הספירה לאחור לקראת אירוויזיון 2019 עם יגאל רביד ויזהר כהן

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב חימם מנועים לקראת האירוויזיון עם אירוע שכולו "דוז פואה". 

בוגר הפקולטה למדעי החברה, השדרן העיתונאי והמומחה לתחרות האירוויזיון יגאל רביד נתן הרצאה שכותרתה "אירווזיון 2019 הספירה לאחור".

אליו הצטרף אחד שעשה לנו כבוד – הזמר, המלחין והישראלי הראשון שזכה באירוויזיון יזהר כהן, שביצע ממיטב שיריו, והנה טעימה: 

 

בין הדוברים באירוע היה גם יאיר סאקוב, ראש מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף פעולה עם מכללת שנקר, שבא להציג לבוגרות ובוגרי האוניברסיטה את המרכז החדש
 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

10 במרץ 2019: עדי סופר תאני, שרית פירון ולילך סיגן משנות את חוקי המשחק

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב ממשיך במסורת ההצדעה לבוגרותיו עם מפגשים באנרגיה נשית לציון יום האישה הבינלאומי, והשנה בחר את מועדון ה"איסט" התל אביבי לאירוע, אותו בחרנו לחגוג עם נשים שמשנות את חוקי המשחק.

 

 בתחילת האירוע עלתה מנכ"לית תנועת הנוער כנפיים של קרמבו טליה הראל בז'רנו, בוגרת הפקולטה לניהול, לשאת דברים על אקטיביזם חברתי ונשים. אחריה נשא דברים נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' יוסף קלפטר, הקול הגברי היחיד באירוע, ואמר: "אוניברסיטת תל אביב פועלת לקידום הוגנות מגדרית ולצמצום אי השוויון העיקש בין גברים ונשים בסגל האקדמי, ובאופן ספציפי לעולמנו - נשים חוקרות. במסגרת היעדים שהצבנו לעצמנו כאוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה בישראל, אנו המובילים מבין אוניברסיטאות המחקר בישראל בנושא הוגנות מגדרית. אני קורא לכל הבוגרות לפעול זו למען זו, בוגרות למען בוגרות ובוגרות למען סטודנטיות. אם כל אישה תסייע לרעותה הכוח הנשי יתחזק".

 

במרכז הערב עמדה הופעה של הזמרת דיקלה, לא לפני ששלוש כוכבות-בוגרות ניהלו ביניהן על הבמה שיח על שינוי חוקי משחק כפי שחוו בעצמן: מנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר תאני, בוגרת הפקולטות למשפטים ולניהול, שותפה מנהלת בקרן הון סיכון סרקה פרטנרס שרית פירון, בוגרת הפקולטה למדעי החברה ולניהול והסופרת והעיתונאית לילך סיגן, בוגרת הפקולטה לניהול, שניהלה את השיחה.

 

בשיח, אותו ניהלה לילך סיגן, עלו האנקדוטות הבאות:

שרית פירון, שתרמה מלגה במסגרת קמפיין ארגון הבוגרים לגיוס 300 מלגות סיוע ל-300 סטודנטיות וסטודנטים, הסבירה את הרקע להחלטתה: "כשהתחלתי את הלימודים לא יכולתי ללכת אחרי הלב - רציתי ללמוד פיזיקה או רפואה, אך המצב הכלכלי לא אפשר לי. שבוע לפני תחילת הלימודים נרשמתי לראיית חשבון וכלכלה, אמרו לי שרואי חשבון עושים הרבה כסף וזה מה שהייתי צריכה. קיוויתי לחסוך – לפחות לסטודנט אחד – את מה שאני עברתי".

עוד סיפרה על תהליך קבלת ההחלטות אצל נשים: "החלטה נכונה באה גם מהבטן וגם מהשכל. זו הפילוסופיה שלי וזה מה שמייחד אותנו כנשים".

 

עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, דיברה על השוני בין המנהל של פעם למנהל של היום: "לפני 20 שנה צ'יף צריך היה להיות צ'יף, זה עם השיער הלבן, שיודע הכל ושיש לו הכי הרבה ניסיון. אותו הצ'יף, היום, לא אמור להיות האיש הכי חכם בחדר, ואם זה המצב אז או שצריך לפטר אותו או את הנוכחים בחדר. הוא אמור להיות זה שיודע לייצר דיון ולהביא לידי ביטוי את הכוח של האנשים שהוא גייס. זה תפקיד יותר חשוב ומשמעותי מבעבר"

 

מי שנתנו חסותם לאירוע היו מותג רכבי היוקרה היפני לקסוס, אשר חשף באירוע, לראשונה, את הקרוסאובר האורבני החדש Lexus UX - עוד בטרם הוצג לציבור הרחב. באירוע השתתף דרור גורלניק, מנכ"ל החברה, שהוא בעצמו בוגר הפקולטות למדעי החברה ולניהול.

בעלי ומנכ"ל מותג האופנה הישראלי דניאלה להבי, אורי להבי, גם הוא בוגר הפקולטה לניהול, נכח באירוע והמותג העניק שי לכל משתתפות האירוע. כמו-כן, תרם מלגה במסגרת קמפיין ארגון הבוגרות והבוגרים.

בנוסף, נהנו הבוגרות מטיפולים אלטרנטיביים מאת "קמפוס ברושים".

 

האירוע נחתם במופע אינטימי ומרגש של הזמרת דיקלה.

 

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

27 בינואר 2019: החלטה רציונלית לחיים טובים עם פרופ' דן אריאלי

בהחלטה רציונלית ובכלל לא במקרה, הוזמן פרופ' דן אריאלי להרצות במפגש בוגרי אוניברסיטת תל אביב. דן, בוגר הפקולטה למדעי החברה אוניברסיטת תל אביב בעצמו,  השוהה בישראל תקופות ארוכות מהקריירה שלו, משך לאודיטוריום בר-שירה מאות בוגרות ובוגרים שבאו לשמוע את גורו הכלכלה ההתנהגותית.

 

לפני שעלה אריאלי לתת את הרצאתו על התנהגות כלכלית שתאפשר לנו חיים טובים יותר, הכריזו נשיא האוניברסיטה פרופ' יוסף קלפטר וראש ארגון בוגרי האוניברסיטה סיגלית בן חיון על השקת קמפיין לגיוס 1 מיליון דולר למען 300 מלגות סיוע כלכלי עבור סטודנטים.  

תחת המסר "רוצה להשפיע ולשנות חיים"? קראה בן חיון לבוגרים לתרום מ-180 ₪ ויותר לטובת הקמפיין: "כל תרומה יכולה לעשות שינוי של ממש והיא דרך נפלאה להעניק חזרה לאוניברסיטה ולחברה. בזכות הבוגרים, נוכל להשפיע על עתידם של 300 סטודנטיות וסטודנטים מוכשרים ולאפשר להם להצמיח את הרעיון הגדול הבא שישנה את חיינו לטובה", אמרה.

קמפיין בוגרי האוניברסיטה  הוא חלק מהקמפיין הבינלאומי הנרחב של אוניברסיטת תל אביב, שמטרתו לגייס מיליארד דולר תוך עשר שנים ולהאיץ פריצות דרך ומצוינות במחקר. הודות לקמפיין, כבר עשתה אוניברסיטת תל אביב בשנים האחרונות קפיצת מדרגה של ממש בכל התחומים.

 

קרן שקד, בוגרת שתרמה מלגה והנה דור שני של בוגרי האוניברסיטה, דיברה על לדעת לומר כן, על תרומה והשפעה. שקד הינה בעלת תואר שני במנהל עסקים מהפקולטה לניהול ומוסמכת בינלאומית בחווית לקוח. היא מכהנת כמנכ"לית חברת היעוץ B-Pro וקמפוס B-Next להכשרת מנהלים בעידן הכלכלה החדשה. כמו כן היא סטרטאפיסטית ושותפה ב-Shoodoo, פלטפורמה חדשנית ל- Predictive analytics - חיזוי עסקי.

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

24 בדצמבר 2018: אחד על אחד: מפגש עם עורכת גלובס נעמה סיקולר ומנכ"ל יצרנית הצעצועים מאטל ינון קרייז

עורכת עיתון גלובס נעמה סיקולר, בוגרת הפקולטה למדעי החברה ערכה במסגרת אירוע סיום שנת 2018 שלנו ראיון אחד על אחד עם מנכ"ל חברת הצעצועים הגדולה בעולם Mattel ינון קרייז, בוגר ביה"ס לכלכלה והפקולטה לניהול ע"ש קולר, ולא חסכה בשאלות. 

 
כששאלה על האחריות של חברת הצעצועים לגבי חינוך דורות של ילדים ופעוטות בעידן החדש, סיפר ינון כי ברבי לבשה מאות דמויות במהלך השנים. היא היתה אסטרונאוטית לפני שנחתו על הירח ונשיאת ארצות הברית לפני שהילרי קלינטון התמודדה. היום היא לובשת גם מקצועות "גבריים" "אז כן, אנחנו משקיעים בכך הרבה מחשבה ויצירתיות ונוהגים באחריות, המשקפת את המגוון החברתי".
 
כשנשאל לגבי טראמפ, חבש ינון את כובעו הרשמי וסירב להתייחס, אך הסכים לומר שהוא בעד רגולציה לשמירה על הפרט ונגד רגולציה שמונעת תחרות.
 
בפן האישי גילה כי גם רעייתו ענת היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב (למרות 10 שנים הפרש ביניהם). לזוג ארבעה ילדים, הם מתגוררים בבירת הבידור לוס אנג'לס ומקפידים לדבר בבית בעברית, כולל ביטויי הסלנג.

לקרייז ניסיון רב בתחום הבידור. בתחילת דרכו הקים יחד עם המיליארדר חיים סבן את חברת Fox kids Europe שנרכשה ע"י תאגיד הענק דיסני. לאחר מכן שימש קרייז מנכ"ל חברת התוכן וההפקות ההולנדית אנדמול (יוצרת "האח הגדול", "אחד נגד מאה", "אל תפיל את המיליון" ועוד). בשנת 2014 כשעמד בראש אולפני מייקר, נרכשו האולפנים ע"י דיסני בסכום של כ-500 מיליון דולר. 

כיום, משמש קרייז כיו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל חברת מאטל, החברה שהביאה לעולם את בובות הברבי, אמריקן גירל, פולי פוקט ומוצרים מובילים רבים נוספים. 

סיגלית בן חיון, ראש ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב, פנתה אל הנוכחים וביקשה: "בימים הקרובים, אנו מתכננים להתחיל בקמפיין לגיוס תרומות מכלל הבוגרים בארץ ובעולם עבור 300 מלגות לסטודנטים, וכל תרומה נדיבה שלכם תקרב אותנו ליעד". מתוך כך הוזמן לשאת דברים אורי צרור, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בוליגו קפיטל, בוגר הפקולטות למשפטים ולניהול, שתרמה מלגה במסגרת הקמפיין. צרור אמר כי הוא חב לאוניברסיטה לא רק את התארים, אלא שכמו רבים אחרים, גם הוא הכיר את אשתו על ספסל הלימודים. עוד ציין: "אני מקווה כי פרויקט המלגות יאפשר לסטודנטים לעבוד פחות וללמוד יותר".

 

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

23 באוקטובר 2018: בין דמיון למציאות עם אבי יששכרוף, יוצר הסדרה 'פאודה'

באוקטובר 2018 התקיים מפגש עם איש הטלוויזיה גיא מרוז ועם יוצר פאודה אבי יששכרוף.

 

מרוז סיפר שסיים את התואר הראשון רק בגיל 56 ושהדוקטורט אותו הוא כותב כיום, על תאונות הדרכים בישראל, "הולך לאט" כי החיים שלו בכאוס (פאודה בערבית). עוד סיפר, כי הפוקוס בדוקטורט שלו הוא על השאלה כיצד ניתן להוריד את הרוגי התאונות ב-50% אבל, ציין, הנושא אינו באמת בעדיפות לאומית, לצערו. "130 קילומטר של גדר הפרדה בכביש 90, בעלות של 60 מיליון ש"ח, היו מונעים ממשפחה שלמה להיכחד בשבוע שעבר. זהו סכום שווה ערך לרכש של ארבעה טנקים או להקמה של ישוב יהודי אחד.

 

הדובר המרכזי של הערב, אבי יששכרוף, פתח וסיפר לבוגרים ש"ההצלחה של 'פאודה' היא תעלומה בעיניי, היא קרתה כמעט בטעות, הכוונה שלנו היתה בכלל לכתוב ספר על סיפור המסתערבים. ניסינו להביא את שני הצדדים -הישראלי והפלסטיני - ניגשנו לזכייניות, שמענו מכולן לא, לא , לא, עד ששמענו Yes".

 

בין לבין, הציג כמה קטעים נבחרים מהעונות שכבר שודרו, סיפר כי רובן צולמו בטירה ובכפר קאסם, בהן זכה הצוות (המונה מעל ל-100 איש) להכנסת אורחים מופתית, וסיפר גם על השחקנים שהפכו בין לילה לסלבריטאים בחברה הישראלית והערבית גם יחד ועל התגובות המגוונות שקיבל מהגדה המערבית וממדינות ערביות אחרות.
 

בהמשך הערב נהנו הבוגרים ממופע מוזיקלי משירי הביטלס בביצוע להקת אומהגומה.

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

28 במאי 2018: דרך אוטומטית עם פרופ' אמנון שעשוע

במפגש שנערך בחודש מאי 2018, בסימן '70 שנות חדשנות', היה זה פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף בחברת מובילאיי ובוגר תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מהאוניברסיטה, שהגיע לספר את סיפורה של מובילאיי.

 

בפתח דבריו הפתיע שעשוע בווידוי כנה ואמר: כל מה שאתם רואים ושומעים נמצא בשלב מדעי. השאלה היא איך הופכים את הכל לשימוש מאסיבי ובמחיר סביר, ורכבי הניסוי עדיין רחוקים מכל זה. בנוסף, לא ניתן לקיים תעשייה שלמה בלי הבטחת בטיחות.

 

בהתייחסו לשיעורי נהיגה אמר: יש פה אניגמה - הרי כולנו לוקחים שיעורי נהיגה, עשרות שיעורים, כלומר נהיגה היא דבר מסובך, אבל מצד כל שני כל אחד יכול לנהוג. לכן חייבים בינה מלאכותית. שעשוע התעכב גם על סוגיית המפות המאוד מדויקות הנדרשות לרכב אוטונומי, הרבה מעבר לרמה של ווייז, ואמר שגם כאן המשימה טרם הושלמה. לנהגים, אגב, הוא קורא "סוכני רכב".

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

11 במרץ 2018: אירוע ליום האישה הבינלאומי עם אלונה בר און וטלי מורנו

לכבוד יום האישה הבינלאומי בחודש מרץ 2018, קיים ארגון הבוגרות והבוגרים אירוע באנרגיה נשית בגן האורבני של תל אביב (האומן 17 אירועים). האירע התקיים בחסות החברות פיאט, ויסוצקי, סטודיו סי וגלידות נסטלה. בנוסף, נהנו הבוגרות מטיפולים אלטרנטיביים בחסות קמפוס ברושים. במרכז הערב עמד שיח בין שתי כוכבות-בוגרות: בוגרת הפקולטה למדעי הרוח טלי מורנו, עיתונאית ומגישת המהדורה המרכזית של חדשות 10, ובוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה לניהול ע"ש קולר אלונה בר און, יו"ר ובעלים משותפת של גלובס. לאחר מכן התקיימה הופעת סטנד אפ של אורנה בנאי.

 

בשיחה בין מורנו לבר און עלו האנקדוטות הבאות:

אלונה בר און סיפרה סודות מחדר דירקטוריון בנק לאומי בהנהגתה דאז של גליה מאור ושיבחה את האנרגיה הניהולית הנשית של מאור, שהעבירה ויטמין סי למי שמצונן והעירה באופן מתחשב לגברים שאיחרו לישיבה. "נשים פחות בשיטת ה"מגיע לי", וגם לא בטוח שהן אלה שהכי מודרות מהשיח. עסקים קטנים מודרים יותר לעומת הקהילה הלהט"בית, שמחובקת יותר".

טלי מורנו התעכבה על שיטות ויכולות הניהול הנשיות השונות לטעמה מאלה של הגברים. "אנחנו לא צריכות להתאים את עצמינו לעולם הקיים אלא להתייחס לאנשים כפי שהיינו רוצות שיתייחסו אלינו. שדרה ניהולית נשית מאפשרת לעובדות שתחתינו לפתוח ולשוחח על הדברים שמפריעים ולתפור אותם ביחד. אני נפגעתי לא מעט מהתנהגות שובניסטית והבטחתי לעצמי שלא אהיה כזאת. אני אעטוף ואחבק כשאזהה את מי שזקוקה לתמיכה. כל אישה שמגיעה לעמדת השפעה צריכה להעניק תמיכה לנשים שמתחתיה, כך יעשה השינוי".

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

21 בדצמבר 2017: ערב של השראה, מוזיקה ורוח

לסיומה של שנת 2017, השתתפו ארבעה בוגרים בולטים של הפקולטה למדעי הרוח בערב של השראה ומוזיקה, במהלכו סיפרו בזה אחר זה על הרוח שלקחה אותם לכיווני ההצלחה המרתקים שלהם: ח"כ יעקב פרי ממפלגת יש עתיד, קרן אלעזרי, אנליסטית וחוקרת סייבר באוניברסיטת תל אביב, מוטי אלמליח, מנכ"ל בזק בינלאומי וד"ר עמיר ירוחם, זמר והיסטוריון, חבר בלהקת שב"ק ס'.

 

ח"כ יעקב פרי היה הדובר הראשון, ואמר: "לימודיי לתואר במזרח תיכון ריתקו אותי. בעקבות כך ובהיותי עוד סטודנט, בחרתי להתגייס לשירות הביטחון הכללי. מדעי הרוח, ביחד עם עולם המוזיקה, הם שהעניקו לי את הכלים לבחירות שעשיתי במהלך חיי. מהם שאבתי את יכולות האלתור, עבודת צוות לצד ניצוח ומשמעת. בכל צומת קבלת החלטת הבנתי כי איננו צריכים לשים גבולות בין עולמות התוכן השונים המרכיבים אותנו... כלים ממקום אחד יתחברו למקום אחר, כפי שעולם התוכן ממנו באתי שירת אותי בכל תפניות חיי".

 

אחריו עלה מנכ"ל בזק בינלאומי מוטי אלמליח שסיפר: "במבט לאחור, לימודי מדעי הרוח נתנו לי פרספקטיבה וחשיבה רחבה של תפיסת עולם יצירתית, חדשנית ולא שגרתית, שסייעה לי להצלחה כמנהל עסקים. מקצועות העתיד בעידן החדש יחייבו שילוב בין מדעי החיים והטכנולוגיה וחשיבה פילוסופית אמנותית, שהכרחית להבנת תהליכים לפיתוחים ולמימוש רצונות בני האדם".

קרן אלעזרי חיזקה את דבריו בהרצאתה ואמרה: "הלימודים במסגרת מדעי הרוח עזרו לי לפתח חשיבה ביקורתית ואנליטית ביחס לעולם ולמהלך ההיסטוריה. באופן דומה מאוד לקהילת ההאקרים , בוגרי ובוגרות מדעי הרוח הם אלו מאתנו שלא מקבלים את המציאות כמות שהיא כנתון ללא דיון. הם אלו ששואפים לשנות את העולם, לפרוץ את המוסכמות, לאתגר תפיסות קיימות, להצביע על כשלים מערכתיים. הם אלו שמציעים פרדיגמות חדשות שיעצבו את עתידנו".

אחרון עלה ד"ר עמיר ירוחם ושיתף: "לא הגעתי לאוניברסיטה משיקולי קריירה ומה שהשאיר אותי בלימודים היה רק הרצון לדעת והשאיפה להרחיב את אופקי. הלימודים היו חוויה מכוננת ששינתה את נקודת מבטי על העולם ועיצבה, במודע או שלא, גם את פעילותי כאומן וכיוצר".

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

4 באפריל 2017: ערב של בירות וחלליות עם יהונתן ויינטראוב, ממייסדי SpaceIL

ב-4 באפריל 2017 התקיים מפגש שישי בסדרה - ערב בראש צעיר עם יהונתן ויינטראוב, מייסד שותף ב-SpaceIL אשר נכלל ב-Forbes30Under30, רשימת הצעירים המבטיחים לשנת 2017 של מגזין פורבס, ועם הופעה של המוזיקאי חנן בן ארי.

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

2 בינואר 2017: פותחים שנה עם יובל טל, מייסד ונשיא חברת Payoneer

את שנת 2017 פתח ארגון בוגרי אוניברסיטת תל אביב במפגש עם הבוגר מעורר ההשראה יובל טל, בוגר הפקולטה להנדסה, מייסד ונשיא חברת הפינטק הישראלית המצליחה Payoneer. 

 

החברה עלתה לכותרות כמי שגייסה בשנת 2016 למעלה מ-90 מיליון דולר. היא עוסקת בהנגשת שירותים פיננסים לשווקי העולם, בעיקר מדינות מתפתחות, באמצעות טכנולוגיה אמינה ובטוחה להעברת כספים. במסגרת הרצאתו 'בדרך למכה', אמר כי "כיזם, יש לך את האחריות והפריבילגיה לבנות תרבות חברה שתאפשר לאנשים לפרוח, לעבוד יחד וליצור ערך כקבוצה. התרבות נשארת שנים רבות". 

 

בנוסף, התקיים מופע מיוחד של הזמר, המוזיקאי והמלחין דויד ברוזה.

 

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

8 במרץ 2016: מפגש עם השחקנית לימור גולדשטיין לכבוד יום האשה הבינלאומי

בחודש מרץ 2016 התקיים מפגש בסימן יום האשה הבינלאומי, ובו סיפרה שחקנית התאטרון, הטלוויזיה והקולנוע, בוגרת הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, לימור גולדשטיין את סיפורה האישי. בין השאר סיפרה על משפטי מפתח מבית הוריה שליוו אותה בדרכה ועיצבו את אישיותה, כמו למשל שלא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד. עם זאת, סיפרה איך אהבת המשחק שלה ניצחה וגרמה לכך שלא נשמעה לכלל הזהב ושמה בסופו של דבר את כל הביצים שלה בסל המשחק.

 

את האירוע חתמה הופעה של הרכב 'השלושרות': איה כורםרז שמואלי ומיכל גבע עם מופע מיוחד של שירי להקות ישראליות מכל הזמנים.

 

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

23 בדצמבר 2015: חפשו אותו בגוגל: מפגש עם מאיר ברנד, מנכ"ל Google רוסיה, המזרח התיכון ואפריקה

לקראת סוף השנה האזרחית התקיים בדצמבר מפגש שלישי בזאפה בהרצליה. מפגש זה התקיים בפורמט של ראיון אותו ערכה בוגרת הפקולטה לאמנויות רויטל הנדלר, מייסדת AllJobs ושותפה מייסדת BreezoMeter, עם בוגר הפקולטה למדעי החברה מאיר ברנד, מנכ"ל Google ישראל, רוסיה, המזה"ת ואפריקה. ברנד שיתף את הקהל ב"אני מאמין" שלו - ללכת בעקבות הלב, הסקרנות והתשוקה, לעבוד קשה ולא לחפש קיצורי דרך. ליזמים שבקהל הציע שלא לפחד להכשל, בכדי להתרגל אל החווייה וללמוד להתגבר עליה בדרך אל ההצלחה.

 

עם סיום הראיון התקיימה הופעה של אגדת הגיטרה סינגולדה והרכבו ששלהבו את קהל הבוגרים.

 

 

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

8 בספטמבר 2015: בוגר נולד! מפגש עם צביקה הדר, שחקן, קומיקאי ומנחה טלוויזיה מוביל

בספטמבר 2015 התקיים מפגש שני, עם צביקה הדר – שחקן, קומיקאי ומנחה טלוויזיה מוביל, גם הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב שהרצה על המעבר מהאוניברסיטה אל האוניברסיטה של החיים.

 

כמו-כן, התקיימה ההרצאה 'Its not what you know, but who you know'.

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

​​

31 במאי 2015: מחשבים מסלול מחדש עם אורי לוין, ממייסדי WAZE, מייסד ויו"ר FeeX

הראשון בסדרת המפגשים התקיים בחודש מאי 2015 ובו התארח הבוגר אורי לוין, ממייסדי WAZE, מייסד ויו"ר FeeX. בין הדברים שאמר לוין: "היזם הולך אחרי החלום שלו. מה שמניע אותו זה חלום ותשוקה – זה משהו שהוא רוצה לשנות בעולם... אם תשאלו יזם אמיתי מה הסטארט-אפ הבא שלו, תמיד תהיה לו תשובה מוכנה, כי לכל יזם יש תמיד במקביל כמה רעיונות". לוין הקביל את תהליך הקמת הסטארט-אפ להתאהבות ואמר שאחרי שלב התשוקה, כשכבר מתחילים בפרוייקט, מגיע שלב ההקרבה המאופיין בעליות ובעיקר בהרבה ירידות, ולכן "אם אתם לא אוהבים את מה שאתם עושים – תעשו משהו אחר, תעשו משהו שאתם אוהבים ותיהנו מהחיים".  

 

בנוסף להרצאתו של לוין התקיימה הרצאה להקניית כלים – 'מסמול טוק לביג Success'.

 

 

לצפייה באלבום התמונות מהאירוע בפייסבוק>

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive