יום האורבניזם העולמי

בפאנל לקחו חלק:

• אודי כרמלי - מהנדס העיר תל אביב-יפו, בוגר ביה"ס לאדריכלות בפקולטה לאמנויות
• יערה גונר - מעצבת ראשית של חברת הנדל"ן הלונדונית Labtech, בוגרת ביה"ס לאדריכלות בפקולטה לאמנויות
• אבישי קימלדורף - סמנכ"ל תכנון ואדריכל ראשי ב'שיכון ובינוי נדל"ן', כיום גם סטודנט בתוכנית ה-Executive MBA של הפקולטה לניהול

מנחת הפנאל:

• פרופ' טלי חתוקה - מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטה

בחלקו הראשון של השיח שאלה חתוקה על משמעותה של הקורונה לגבי התכנון העירוני.

אודי כרמלי אמר ש:

"המשבר יעשה שינוי, השאלה מה עומקו מה אורכו ועל מה לשים את האצבע. הטופולוגיה תשתנה. העיר כמושג של מכלול ההוויה האנושית של כל המאווים של הגזע האנושי לא תיעלם. המשבר מעצים את כל החוזקות והחולשות של האורבניות. מוקדם לשפוט ולהניח הנחות תכנוניות על סמך כותרות בעיתונים. אנחנו מתכננים 10-20 שנה קדימה, אבל בקורונה נקטנו בעירונות טקטית—הוספנו 12 מדרחובים חדשים, הקמנו גינות קטנות, מסלולי אופניים, שלולא הקורונה היה יכול לקחת לנו הרבה יותר זמן."

אבישי קימלדורף הודה ש:

"נחוצה היום זמישות—זריזות וגמישות בתכנון. הגינה הקטנה על יד הבית הפכה למרחב פעילות משמעותי למשפחות, הבנין הרב קומות הפך למרחב בטוח, הביקוש לדירות עם מרפסות וגינות ולדירות עם חדר עבודה גדל. זה לדעתי מה שהציבור רוצה וצריך עכשיו".

 

"הגמישות צריכה להגיע הן מהיזמים והן מהגופים המאשרים וביחד עלינו למצוא את הפתרונות הנכונים. מושג הקהילה גם הוא קיבל טוויסט והתכנון ביחד איתו משתנה לכיוון יותר משתף ומאפשר".

יערה גונר שיתפשה ש:

"גם בלונדון רווחת תחושת בלבול ואנחנו נדרשים לאמץ גמישות מחשבתית ותכנון פתרונות יצירתיים מהירים לאדפטציה של החללים שלנו למצב החדש.

 

לונדון הינה עיר מסחרית בינלאומית והקרבה למקור הפרנסה הפך לפקטור תיכנוני חשוב מאי פעם.

 

קמפוסים המבוססים על עירוב שימושים טהור, המאפשרים אקו סיסטם מלא, מקבלים משנה תוקף כעת. תושב המתחם יכול לגור, לעבוד, לרכוש, לאכול ולבלות באותו המתחם ללא צורך לצאת ממנו.

 

המתחמים אינם סגורים אלא מחוברים עם מספר מרחבים ציבורים ודרכי גישה לעיר, המעודדים הולכי רגל, לא רק תושבי המקום, לעבור דרך הקמפוס וליהנות מהם״.

במחצית השנייה של השיח כיוונה פרופ' טלי חתוקה את הדיון לעתיד—כיצד תיראה העיר על רקע שינויים כמו תחבורה חכמה ורכב אוטונומי.

אודי כרמלי טען ש:

"אין פתרון תיכנוני אחד שעובד לכולם בכל מקום. אדריכלות אורבנית קשורה קשר הדוק לאופי המקומי ותפורה לפי מידה. הכימיה בין אנשים תמשיך להניע את התכנון קדימה ולהשאיר חלק מהאנשים בעיר וגם כאלה שירצו את ההיפך. אני מקווה שלא נגור רק בבועות. אני רוצה להמשיך לרדת לרחוב ולהיות מופתע כל פעם מחדש. העיר עוד לא מיצתה את עצמה בכלל ובעיקר בישראל שעדיין נחשבת למדינה בשלבי צמיחה. האתגר החינוכי הגדול הוא המעבר לשימוש בתחבורה הציבורית או השיתופית העתידית".

אבישי קימלדורף חשב ש:

"יש כמה מגמות שניתן לזהותן כיום. אני לא חושב שיש מגמה לעזוב את העיר ולחזור לכפר, זו תופעה שנמצאת בשוליים, והמגמה המסתמנת היא פחות פיתוח והפשרות קרקע חקלאית לבניית מגה שכונות מחוץ לעיר ומעבר לעבודה מתחמית בתוך הערים, שתביא לחידוש מתחמים ישנים. בפרויקטים המתחמיים היזמים יצטרכו להתאים את עצמם לאסטרטגיה העירונית ולפתח את המתחם לפיה.

 

נראה יותר שימוש במשאבים יזמיים למטרות חברתיות, ויותר שימוש בקרקעות ציבוריות למטרות מיזמים כלכליים. יהיה טיפול הרבה יותר מהותי בנושאים הרכים שפעם היזם לא נגע בהם, כמו בשיתוף הציבור ושיתוף בעלי עניין מגוונים וכן בחדשנות שמפעפעת לתוך הפרויקטים. אנחנו מייצרים גם גמישות בתוכניות תוך הסכמה עם הגופים העירוניים. נוצרים יותר שיתופי פעולה עם העיר וישנו היזון חוזר, שבו שני הצדדים יוכלו להביא לפתרונות הרבה יותר טובים יחד. מפת הנדל"ן האמיתית היא מפת התחבורה הציבורית, התחבורה השיתופית, הסעת ההמונים, וסביבם יקומו המרכזים העתידיים ולכאן מכוון עולם הנדל"ן".

יערה גונר ציינה ש:

״חוויית המשתמש במרחבי המשרדים יקבלו תמורות, הצפיפות בחללים תרד, יושם דגש על אוויר צח, אלמנט השולחן לכל עובד אינו רלוונטי יותר, אלא ריבוי מרחבי אינטראקציה וחיזוק קשרים בין אישיים שלא ניתן לייצר דרך העולם הוירטואלי.

 

בתכנון כל מבנה חדש יש לעמוד במספר רב של תקנים נוקשים אשר יאפשרו למתג את הבניין בשוק עם תעודה של מבנה ירוק. את כמויות החניות לרכבים תופסים כעת חניות אופניים, מקלחות ולוקרים״.

קהילת בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב - קהילה שמשנה עולם