המגוון הביולוגי ואנחנו

ב-22 במאי מתקיים יום המגוון הביולוגי הבינלאומי שנקבע על ידי ארגון האומות המאוחדות. יום זה מציין את המגוון הביולוגי – השונות העצומה הקיימת בטבע – מיליוני מינים שונים מקטן ועד גדול ומערכות אקולוגיות מורכבות ומגוונות על פני כדור הארץ – ומטרתו להעלות מודעות לחשיבות העצומה של המגוון הביולוגי לקיימות.

היום הזה נקבע לפני קרוב לשלושים שנה במקביל לכתיבת האמנה הבינלאומית לשימור המגוון הביולוגי  שנחתמה בריו דה ז'נרו ב-1992 על ידי 150 ממשלות ותכליתה קידום פיתוח בר-קיימא. האמנה מתייחסת להבנה שבעלי חיים, צמחים ומיקרואורגניזמים הם רשת הביטחון לקיומנו עלי אדמות. המין האנושי התפתח במערכת האקולוגית הטבעית על פני כדור הארץ והוא תלוי בתפקודיה תלות מוחלטת לקיומו – החל בחמצן שאנחנו נושמים וכלה במזון שאנחנו אוכלים. 

משבר המגוון הביולוגי, מונח שנטבע בשנות ה-80 של המאה הקודמת, מתייחס לפגיעה העצומה במערכות אקולוגיות עקב פעילות אדם. הפגיעה מתבטאת בהכחדה של מינים, בהצטמצמות המערכות האקולוגיות, לעתים כדי אחוזים בודדים, לירידה גדולה בטווח התפוצה של מינים רבים ולירידה חדה בגודל האוכלוסייה ובביומסה של מינים רבים, באופן שמסכן את תפקודן של מערכות אקולוגיות. 

בעת חתימת האמנה היו פחות מ-5.5 מיליארד איש על פני כדור הארץ. מקץ 30 השנים שחלפו אוכלוסיית העולם גדלה בלמעלה מ-40% ובהתאמה השפעתה על הסביבה גדלה באופן דרמטי. אין היום צל של ספק שהאתגר הגדול ביותר הניצב בפני האנושות הוא איך לקיים בכבוד אוכלוסיית אדם שגדלה פי 4 בתוך פחות ממאה שנה ויחד עם זאת לא להשמיד את המערכת תומכת החיים שלנו – המערכת האקולוגית. 

משבר המגוון הביולוגי שלוב היום במשבר גדול נוסף – משבר האקלים. שינויי האקלים פוגעים ויפגעו במערכות אקולוגיות אך מאידך גיסא – המערכות האקולוגיות מהוות רכיב חשוב וחיוני בהתמודדות עם משבר האקלים – קליטת ואגירת פחמן דו-חמצני ומתאן, מניעת סחף קרקע, מיתון שינויים מיקרואקלימיים ועוד – העולם צועד היום לכיוון של פתרונות מבוססי טבע למשבר האקלים ולכלל האתגרים הסביבתיים. על כן אין מנוס כיום מבחינת כלל הפעילות שלנו – הביתית, התעשייתית והמסחרית – לאור טביעת הרגל האקולוגית והפחמנית שלה. 

ומה אנחנו באוניברסיטת תל אביב עושים לטובת העניין? 

שמירת הטבע בישראל נוסדה באוניברסיטת תל אביב על ידי ראשוני המדענים במוסד, חברי סגל המחלקה לזואולוגיה. זו מסורת ומורשת מדעית וציבורית ייחודית בישראל. בשנים האחרונות האוניברסיטה הקימה את מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי, במאמץ אקדמי, פילנתרופי ולאומי, לתת מענה לצורך בתיעוד דינמי של המגוון הביולוגי, מעקב אחר שינויי סביבה, ניטור המגוון הביולוגי לצורך קבלת החלטות על שימושי שטח וניהול נחלים, סקרי טבע ונוף כבסיס לתכנון, מחקרי רקע לניהול ותכנון שטחים פתוחים ובכלל זה שטחים חקלאיים, מניעת נזקי מינים פולשים, פיתוח כלים מדעיים לשיקום אקולוגי ולא פחות חשוב – השכלת הציבור בתחומי הטבע והסביבה ויצירת קשר תודעתי ורגשי לעולם המגוון והמופלא שלנו. 

מעטפת החיים על פני כדור הארץ מדהימה ביופייה, עשירה בגווניה והיא מקור ידע, השראה והנאה לכולנו – האחריות שלנו היום היא ללמוד להבין אותה על כל מורכבותה ולהגן עליה עבורנו ולמען הדורות הבאים.