הפנים שלנו בעולם: וובינר עם בוגרות ובוגרים בתפקידי שגרירים וקונסולים ברחבי העולם

נענו להזמנה:

• יפה בן ארי, שגרירת ישראל ביפן, בוגרת הפקולטה למדעי החברה  
• שני קופר-זוביידה, שגרירת ישראל בגאנה, ליבריה וסיירה לאון, בוגרת הפקולטה למדעי החברה והפקולטה למדעי הרוח
• סנדרה סימוביץ, קונסולית כללית במינכן, בוגרת הפקולטה למשפטים
• ורן פלג, קונסול כללי של ישראל למערב סין, בוגר הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול

את האירוע הנחתה פרופ' חנה לרנר, ראשת ביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.

יפה בן-ארי, שגרירת ישראל ביפן אמרה: "מיתוג ישראל ביפן זכה לעדנה בימי המשבר. לא רק הצלחת מבצע החיסונים זיכתה את ישראל בתדמית חיובית בתקשורת היפנית, אלא אף החשיפה של מבצע הטיפול והחילוץ של הנוסעים הישראליים שהיו על ספינת הקורונה בראשית ימי המשבר. הפעילות המוגברת של השגרירות ביצירת תוכן ברשתות החברתיות – כאשר מרבית האוכלוסייה עברה לעבודה מרחוק - משך אף הוא תשומת לב רבה בשנה האחרונה.

מבצע הטיפול בתיירים הישראלים על ספינת הקורונה, הן בתקופת ההסגר על הספינה והן בתהליך השחרור וההעברה ארצה היה קשה ומורכב במיוחד בראשית התפשטות המגיפה, כאשר החרדה וחוסר הידיעה על אופי המגיפה הקשו על ההתנהלות מול הגורמים השונים. הטיפול בחילוץ ישראלים רבים אחרים מרחבי תבל באותם חודשים ראשונים הוכיח עד כמה מדינת ישראל, באמצעות משרד החוץ ושליחיו, מטפלת באזרחיה במסירות יוצאת דופן.

משבר הקורונה יצר אתגרים רבים. מעבר לאתגר הרפואי והכלכלי עלה הצורך להסתגל למציאות חדשה של אי וודאות, ולמציאת פתרונות יצירתיים להמשך התפקוד והשגת היעדים.

עולמות התרבות והאמנות כמו גם תעשיית התיירות ספגו גם כאן מכה קשה. הדיפלומטיה הישראלית גילתה יכולת הסתגלות מהירה. בהתאמה לנורמל החדש יצרנו פלטפורמות חדשות. גייסנו תכנים רלוונטים ועיצבנו אותם למדיות ציבוריות: סיפור קצר של אתגר קרת "בחוץ" הופק כסרטון קצר ביפנית בהפקה ייחודית משותפת עם אמנים יפנים. יצירה שזכתה לתפוצה רחבה כולל הקרנה על שלטי חוצות בו זמנית בכיכר המרכזית בשיבוייה בטוקיו, בטיימס סקוור בניו יורק ועל בנין "הבימה" בתל אביב. היצירה תורגמה ל-20 שפות."

רן פלג קונסול כללי של ישראל למערב סין ציין כי: "דווקא בסין, בה הכל פתוח מצד אחד, אך סגור לעולם ולטיסות מצד שני, אני מרגיש שתפקידו של הדיפלומט חוזר להגדרה המסורתית של נציגות בשטח שמהווה ראש גשר לגורמים הישראלים, המסחריים והאחרים, אל שיתופי פעולה עם הסינים. זאת דרך יצירת קשר אישי, בלתי אמצעי אל מקבלי ההחלטות, דברים שלא ניתן לייצר דרך הזום. כשרק פרצה הקורונה בסין, נשארנו רק אנשי משרד החוץ בקונסוליה עם אי ודאות גדולה ובתחושה אפוקליפטית משהו. המשימה הייתה, בראש ובראשונה, לדאוג לשלומם ולפינויים של הישראלים שהיו כאן ובנוסף לכך להעביר ולשקף את המציאות בסין, באופן מהימן. היום הקורונה כמעט ולא נוכחת בסין והמקרים הבודדים שמתגלים מנוטרים ומבודדים היטב באופן שעד כה מנע גל שני".

שני קופר-זוביידה, שגרירת ישראל בגאנה, ליבריה וסיירה לאון אמרה: "המלריה יותר נוכחת כאן מהקורונה. אני מודה, שביקשתי מבנותיי להשתדל לא להיפצע בתקופה הזו... הקורונה הגיעה אלינו מאוחר ולמרות ששיעור הבדיקות באפריקה נמוך מדרישות ארגון הבריאות העולמי, בכל היבשת כולה כ-4.5 מיליון איש חלו בקורונה, והם המהווים כ-3% מסך המקרים באוכלוסיית העולם. בהקשר זה אפשר להגיד שהתמזל מזלה של אפריקה".

סנדרה סימוביץ, קונסולית כללית במינכן התייחסה לתפקידו של הדיפלומט בעת הזו: "בטווח הקצר יש לדיפלומטים דרך לייצר היום פלטפורמות דוברותיות רבות יותר באמצעות המסכים. אבל השמחה לשוב להיפגש קיימת ולא נועדנו לייצר דיפלומטיה במרחב הוירטואלי. הכימיה והאינטראקציה הבינאישית חשובה מאוד לדיפלומטיה ולזה אין תחליף".

בין הבוגרות והבוגרים שצפו בוובינר :

אהוד איטם, ראש נציגות במשרד החוץ, לשעבר שגריר ישראל בטורקיה ובקוסטה ריקה, אדוה רוגלין, מנכ"לית קיבוץ געש, אלון נבט, סגן מנהל המרכז הרפואי הלל יפה, אירית סביון, מנהלת מחלקת מש"ב הדרכה במשרד החוץ ועוד רבים אחרים.