"הכדור בידיים שלנו" - על אמצעי מניעה במבט מגדרי

לקראת יום אמצעי המניעה העולמי אשר חל ב-26 בספטמבר, כותבת שלומית שמחי-מאברוב, בוגרת החוג למזרח אסיה והתוכנית לנשים ומגדר אשר עוסקת בעשייה פמיניסטית ומחקר אקדמי פמיניסטי ותתחיל דוקטורט בקרוב, על אמצעי מניעה במבט מגדרי

26 ספטמבר 2018
"הכדור בידיים שלנו" - על אמצעי מניעה במבט מגדרי

הגלולות המשולבות למניעת הריון הושקו לראשונה בארצות הברית בתחילת שנות השישים וחוללו מהפכה תודעתית שניתקה את הקשר שבין מין ויילודה. עד היום,  גלולות הן כנראה האמצעי הנפוץ ביותר אצל נשים שמקיימות יחסי מין סדירים, אבל הן לא אמצעי המניעה היחיד ובחלק מהמקרים גם לא האמצעי האידיאלי או היעיל ביותר.

 

אין בדברים שלהלן לקרוא לזלזול בגלולה ובהישגיה. הגלולה היטיבה עם מעמד האישה שכן המיניות והפריון הנשי במובנים רבים אינם תלויים עוד ברצונו של הגבר, וחלק מהישגי הנשים הגיעו בזכות הגלולה כמו המעורבות הגוברת של נשים בשוק העבודה והשתלבותן במרחב הציבורי. בתקופת המצאתן, הגלולות סייעו בערעור התפיסה המגדרית שהסלילה נשים לפריון כייעודן המרכזי, קיבעה את מקומן בספירה הביתית והנציחה את הסדר החברתי הפטריארכלי הקיים. אולם, על אף בשורת החירות הנשית והמינית המהפכנית שהיא הביאה עמה, כיום, יותר ויותר נשים  טוענות כי הגלולה כסמל לשחרור האישה אינה אלא פיקציה משום שנשים מודרות מהידע והשיח על גופן וגברים מודרים מהשיח על אמצעי מניעה. כך, דווקא ההתנערות מהגלולה הפכה לאקט משחרר.

 

מסיבות שונות כמו קוצר בזמן המדיקלי, אינטרסים כלכליים ובריתות עם חברות התרופות, רופאים וגניקולוגים רבים מתאימים לנשים גלולות מבלי להסביר להן את ההשלכות המלאות של נטילתן. עבור נשים רבות, התדמית הרפואית והציבורית של הגלולה כמי שמספקת שקט נפשי, אפשרות לשלוט על הרבייה וליהנות ממין ללא חששות, היא סיבה מספקת ליטול אותה. יתרה מזו, השיח הרפואי והציבורי ששם את הדגש פעמים רבות על יתרונותיה של הגלולה- מחזור סדיר, מניעת כאבים, סיוע בבעיות עור ואקנה, סיוע בטיפולי פוריות ואף מניעת סרטן מסוגים שונים- לא מאפשר לערער על מעמדה. עם זאת, בשנים האחרונות, נשים צעירות רבות החלו לדחות מעליהן את הגלולה בחיפוש אחר אמצעים אחרים, בסיסיים וטבעיים יותר (גם אם לעיתים בטוחים פחות), וקוראות לנשים נוספות לבדוק ולשאול האם נטילת הגלולה כרוכה בסיכונים? האם לגלולה תופעות לוואי קצרות או ארוכות טווח?, האם ניתן לבצע התאמה בין הגלולה לגוף האישה?, ובעיקר, האם קיימות  אפשרויות אחרות?

 

לגלולות תופעות לוואי רבות שלרוב מושתקות ואינן מדוברות במשרד הרופא או בשיח הציבורי הבריאותי. חלקן קשורות באובדן החשק המיני, יובש בנרתיק, פטריות וגינליות, כולסטרול גבוה, עייפות, כאבי ראש, השטחת הרגש, דיכאון ומחשבות אובדניות ועוד. הפעולה המרכזית של הגלולה היא כיבוי מחזור הפוריות הנשי הטבעי ושיבוש המאזן ההורמונלי האורגני של הגוף. כאשר הגלולה מונעת את הביוץ, היא גם מכבה ומשתקת באחת את התבונה הנשית המחזורית ההכרחית להתחדשות הפיזית והמנטלית של האישה. בנוסף, מחיקת הוסת על ידי הגלולה משטיחה את משמעותה וחשיבותה של הוסת כחלק מהקיום הנשי ומגבירה את הבושה הכרוכה בה והיעלמותה מהשיח הציבורי כחלק אינטגרלי מחייהן ומגופן של נשים. גם כיום, סוגי אמצעי המניעה השונים מיועדים רק לנשים והדעה ולפיה נשים הן אלו שצריכות לשאת באחריות על גופן משום שהן אלו שנושאות הריון עדיין רווחת בשיח הציבורי. אולם, הציפייה החברתית והתרבותית מנשים שישבשו באופן קיצוני את מערכות הגוף הבריאות שלהן על מנת להימנע מהריונות לא רצויים בטענה שאמצעים אחרים פוגעים בהנאה, בספונטניות ובסיפוק המיני נתפסת מעוותת בעיני יותר ויותר נשים כיום.

 

כבר שנים שהגלולות למניעת הריון עומדות במרכזו של דיון פמיניסטי ומעוררות דילמות פמיניסטיות משיקות נוספות. כאשר מרבית המדינות אינן ממנות גלולות ואף לא מאפשרות הפלות במקרים של הריונות לא רצויים, נדמה כי האחריות הבלעדית המוטלת על האישה בכל הנוגע לרבייה היא לא הגיונית ולא שוויונית. בניגוד לאמצעי מניעה אחרים, הגלולה מקעקעת את התפיסה כי האחריות על פריון והשלכותיו נתונה בידי נשים בלבד. אך, אם על מנת ליצור הריון דרושים שניים- גבר ואישה, או לפחות זרע וביצית, מדוע אם כך, למניעת הריון נדרשת האישה לבדה?

 

היום הבינלאומי לאמצעי מניעה מעורר בו זמנית את קיומה של האפליה המגדרית, ואת חובתנו לדחוף לחינוך מיני בעל שפה אחרת ושונה מזו הדורשת מנשים "להגן" על עצמן ובמקביל פוטרת גברים מאחריות. עלינו לשאוף לחינוך מיני בו גברים לוקחים אחריות שווה למעשיהם ומבינים את ההשלכות הנלוות לכך. כמו כן, עלינו לשבור את המונופול של הגלולה כאמצעי המניעה האולטימטיבי, להעלות את האפשרויות האחרות ולהתאים אמצעי מניעה באופן אינדיבידואלי. שימוש באמצעי מניעה אחרים, כמו קונדום למשל, מעלים את שאלת הפריון כל פעם מחדש ובכך מעודדים שיח ודיאלוג, בעוד הגלולה משתקת לא רק את המערכת המחזורית של האישה אלא גם דיונים נוספים הנוגעים להשלכותיה של הגלולה על זוגיות, תכנון המשפחה ומניעת הריון.

 

כמו שאל לנו להפקיר עצמנו להריונות לא רצויים, הפלות, מחלות וסיבוכים רפואיים, כך גם אל לנו לחשוש להעמיד את הגלולה לביקורת. יש לבחון היטב את ההשלכות של הגלולה על חייהן של נשים כיום ולפתוח לדיון את שאלת אחריותם ומקומם של גברים בסוגית אמצעי המניעה. הגלולה הפכה לברירת המחדל באופן שגורם לאפשרויות אחרות להיכחד ולהיעלם, וגם להימנעות מחיפוש רפואי אחר פתרונות נוספים שיערבו את הגוף הגברי. באופן פרדוקסלי, הגלולה היחידה שהומצאה לגברים היא הוויאגרה שנועדה לחזק את הפריון הזכרי ולעודד את החשק המיני של הגבר, בניגוד לגלולה הנשית שמשתקת את ההנאה, הפריון והמחזוריות של גוף האישה.

 

היום הבינלאומי לאמצעי מניעה בא להזכיר לנו שעלינו להגן על עצמנו, לקדם את בריאותינו המינית ולרכוש מודעות והשכלה מינית נכונה. אולם, ההשכלה המינית לא מסתיימת בשימוש באמצעי מניעה שיביאו למניעת הריונות לא רצויים או למניעת מחלות המועברות במגע מיני. עלינו לבדוק ולבחון את אמצעי המניעה בהם אנו משתמשים ואת האופן שבו אנו משתמשים בהם. עלינו לחנך נשים להשלכות האפשריות של נטילת הגלולה, להגביר מודעות וערנות לתהליכים שגופן עובר, ולהעלות על פני השטח את האפשרויות הנוספות בהתאם לגילן ומצבן של נשים. הבחירה ליטול גלולה למניעת הריון צריכה להיות בידי האישה תוך שהיא מודעת לכל האופציות המוצעות בפניה. לבסוף, על משרד הבריאות, הרופאים, השיח הציבורי וגם עלינו כפרטים למוסס את האחריות הבלעדית של האישה על הרבייה, לחנך נערים וגברים לקחת חלק פעיל בהגנה על בריאותינו המינית ולעודד שיח פתוח בין נשים וגברים אודות הפעילות המינית שלהם והשלכותיה השונות על כל אחד מהם. 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive