אנחנו מבלים כחצי מהזמן במחשבות טורדניות חוזרות – כך נלמד את המוח להירגע

האדם הממוצע חושב בין 12,000 ל-50,000 מחשבות ביום. הנתון המדהים באמת הוא שכ-95% מאותן המחשבות הן מחשבות חוזרות, וכמחצית מזמננו אנו מבלים ב"הרהורים (Ruminations) – , אותו רעש רקע מנטלי שלרוב אינו פרודוקטיבי. בתקופה של חוסר ודאות ביטחונית וחברתית, הרעש הזה הופך למעמסה נפשית כבדה.

במפגש מיוחד בעקבות המלחמה שערך ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב התארח פרופ׳ ריקרדו טרש, חבר סגל בביה״ס לחינוך וביה״ס למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בוגר תואר שני ותואר שלישי בביה״ס למדעי הפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה, ויו״ר המרכז לחינוך קשוב ואכפתי. פרופ' טרש, חוקר בעל שם בתחום, הסביר כי המיינדפולנס (קשיבות) אינו רק טרנד רוחני, אלא כלי יישומי, אשר נחקר רבות, שחדר בעשורים האחרונים למערכות הרפואה, הפסיכולוגיה והחינוך מהמובילים בעולם.

המוח כפלסטלינה: לשנות את החיווט המנטלי

"מערכת העצבים שלנו מתעצבת בהתאם לדפוסים ולהרגלים שלנו", מסביר פרופ' טרש. "אנחנו יכולים לאמן את המוח ולהפוך אותו מ'מהרהר' לנוכח. המיינדפולנס הוא מעין 'אפליקציה אישית' המאפשרת לנו להתבונן במה שעובר לנו בראש מבלי להגיב אליו אוטומטית."

לדבריו, התרגול מאפשר לנו ליצור הפרדה בין המציאות לבין הפרשנות שלנו: "כשאנחנו בלחץ מאזעקה או מחדשות, הדאגה לא פעם מכאיבה יותר מהאירוע עצמו. ברגע שנוסיף למחשבה את המילים 'יש לי מחשבה ש...', היא מפסיקה להיות עובדה מוגמרת והופכת לאורחת חולפת."

לא חייבים לשבת שעה על כרית: מיינדפולנס ביומיום

אחד המסרים המרכזיים של פרופ' טרש הוא הנגשת התרגול לחיים העמוסים. לא צריך "לפרוש מהעולם" כדי להשיג שלווה:

•    תרגול של 2 דקות ביום מספיק -  מחקרים מראים כי תרגול עקבי של דקות בודדות ביום (עם עדיפות ל-5 דקות) במשך חודשיים כבר יוצר שינוי פיזי במבנה המוח.

•    מיינדפולנס "לא פורמלי"  - ניתן לתרגל תוך כדי שטיפת כלים, תליית כביסה או הליכה. המפתח הוא הפניית תשומת לב מלאה למגע הרגליים ברצפה, לטעם האוכל או לתחושת המים על הידיים.

•    הגוף כמצפן - סריקת גוף קצרה בין פגישות מאפשרת לזהות מתח בשרירים לפני שהוא הופך לכאב או להתפרצות רגשית.

ה"אורחים" באו לבקר בתודעה שלנו

המפתח להצלחה, לפי פרופ' טרש, הוא חוסר שיפוטיות. "כשמגיעה מחשבה מטרידה, אל תילחמו בה. תסתכלו עליה כאילו היא אורח שהגיע לבקר. תגידו 'תודה רבה שבאת' ותחזירו את תשומת הלב לעוגן – לנשימה ומבלי שיפוטיות למחשבה ולכך שהגיע אורח לבקר. ככל שנהיה רכים יותר כלפי עצמנו, כך הרווחה הנפשית שלנו תעלה."

בתקופה שבה המציאות החיצונית אינה בשליטתנו, פרופ' טרש מזכיר לנו שהשליטה על "רעש הרקע" הפנימי היא הכלי החזק ביותר שיש לנו. "הגוף הוא המצפן שלנו. אם נלמד להקשיב לו ולשהות עם הרגשות מבלי לשקוע בהן, נוכל לפעול מתוך בחירה מודעת ולא מתוך הרגל אוטומטי של לחץ."

טיפים יישומיים של פרופ' ריקרדו טרש:

1.    קבעו פגישה עם עצמכם - שריינו 2-5 דקות ביומן בכל יום לתרגול.

2.    מצאו עוגן-  בזמן סערה רגשית, התמקדו בנשימה או במגע של כפות הרגליים בקרקע.

3.    צאו לטבע - שהות בין עצים וצמחייה הוכחה מחקרית כמעלה את הרווחה הנפשית.

4.    הפסיקו לשפוט - המחשבות הן רק אורחות. הן באות והן הולכות. אל תאמינו לכל מה שאתם חושבים.

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב פועל לחיזוק הקשר בין הבוגרים לבין המוסד האקדמי ובינם לבין עצמם. כקהילה המונה למעלה מ-200 אלף בוגרים המשולבים בעמדות מפתח במשק הישראלי ובעולם, הארגון מהווה פלטפורמה לשיתוף ידע, נטוורקינג והתפתחות אישית. הוובינר עם פרופ' טרש הוא חלק מסדרת מפגשים שנועדו להנגיש מחקרים אקדמיים פורצי דרך מהקמפוס לקהל הרחב, ולספק כלים פרקטיים להתמודדות עם אתגרי השעה, תוך טיפוח ערכים של מעורבות חברתית וערכיות.

מחקרים אקדמיים על מיינפולנדס לאורך השנים