כשקולינריה והיי טק נפגשים באקדמיה
ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשות סיגלית בן חיון ערך מפגש בנושא הקשר בין עולמות ההיי טק והקולינריה
המפגש נערך ב"אנו - מוזיאון העם היהודי" בהשתתפות:
- פרופ' מירי שפר מוסנזון – ראשת ביה"ס להיסטוריה
- ג'וליה זהר – מנכ"לית טחינת אל ארז, זוכת פרס הכלכלה על שם הוגו רמניסיאנו לשנת 2022 במסגרת אירועי חבר נאמנים של אוניברסיטת תל אביב שהתקיימו במהלך חודש מאי
- לנא זהר – בתה של ג'וליה, מנהלת הפיתוח העסקי של טחינת אל ארז ובוגרת התכנית הבינלאומית למנהל עסקים למנהלים של בית הספר קלוג רקאנטי בפקולטה לניהול
- ניר גל – משנה למנכ"ל יקבי ברקן ובוגר הפקולטה לניהול
מנחה:
- רועי ירושלמי – גסטרונום, חוקר קולינריה, בוגר הפקולטה למדעי הרוח, ודוקטורנט בביה"ס להיסטוריה
במהלך המפגש דנו המשתתפים בסוגיות הנוגעות להתפתחויות הטכנולוגיות והשפעותיהן על שוק המזון הישראלי בארץ ובחו"ל, השפעות היסטוריות על טעמם של מוצרי השוק הישראלי וכיצד שומרים על מובילות בשוק בינלאומי תחרותי לאורך עשרות שנים.
סיגלית בן חיון נשאה דברי פתיחה:
"בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב נמצאים בחוד החנית של כלל תחומי התעשייה ומהווים הקטר המניע של המשק. היכולת שלנו לייצר חיבור בין תחומים שונים הינה מנוע צמיחה משמעותי למשק כולו."
פרופ' מירי שפר מוסנזון ציינה כי:
"חקר ההיסטוריה מאפשר חשיבה מחוץ לקופסה. דברים שמובנים לנו מאליהם כיום לא היו מובנים לפני 20 שנה, כל שכן לפני 200 שנה. יחד עם היציאה ממגדל השן, חקר העבר יחד עם הבנת ההווה, יאפשרו לנו לקבל החלטות מושכלות לגבי העתיד".
פרופ' מירי שפר מוסנזון
רועי ירושלמי סקר את השינוי שחל בלימודי מדעי הרוח לאורך שני העשורים האחרונים:
״בוגרי הפקולטה למדעי הרוח יוצאים מכאן עם יכולות ניתוח יוצאות דופן, כלים לביטוי וחשיבה מחוץ לקופסה. ייחודיות זו לא נעלמה גם מעיניהם של מעסיקים ומנהלים בכירים - וכיום כולם מבינים כי יש משמעות עסקית ותעסוקתית בלימודי מדעי הרוח. כשעמוס שפירא היה מנכ"ל סלקום הוא אמר שהוא מעוניין בבוגרי הפקולטה למדעי הרוח. בזמנו זה נשמע כמו קוריוז, אבל היום החשיבה הזו היא נורמטיבית לחלוטין ובוגרי פילוסופיה והיסטוריה מבוקשים גם בתעשיית ההיי טק והייעוץ העסקי. חל שינוי עמוק גם בתוכניות הלימודים עצמן, שלא קפאו על השמרים: כיום בביה"ס להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב חוקרים עוסקים בתחומים כמו תולדות הקולינריה, כדורגל ועוד".
רועי ירושלמי
ג׳וליה זהר שיתפה את הנוכחים בראשית דרכה כבעלת מותג הטחינה המוביל ובתלאות ההתחלה:
״כל מי שחולם לעשות משהו צריך לזכור שכל ההתחלות קשות. כשהגעתי למפעל לפני 19 שנים, טחינה לא הייתה מוצר מבוקש ובוודאי שלא הייתה חלק אינטגרלי מהמטבח הבינלאומי. המוטו שלנו הוא שאוכל מחבר בין אנשים. מאז ומתמיד לא הסתכלנו על המתחרים אלא הקפדנו על איכות. מאז שנת 1990 אנחנו משתמשים באותו זן של שומשום ומייצרים את הטחינה באותה שיטת ייצור מסורתית. ב-2015 עברנו למפעל חדש והייתה התלבטות איך לשלב את הטכנולוגיה. החלטנו להמשיך ולשמור על הקו הייחודי וזה חלק מההצלחה הבינלאומית שלנו. היום זו חברה משפחתית, המשקיעה בחברה וחשוב לנו לקדם האוכלוסיות המוחלשות, ביניהם אנשים עם מוגבלויות, להט״ב, לעודד נשים לצאת לשוק העבודה ועוד".
ג׳וליה זהר
לנא זהר אמרה ש:
"לאורך השנים הצלחנו לקדם את המוצר שלנו - טחינה גולמית - ולבסס אותו כענף ייצוא. שנים היינו כנישה בתערוכות מזון אבל בשנים אחרונות חלה פריצת דרך בתפיסת המזון והטחינה נהייתה סופר פוד. הפכנו להיות מזון בריא, מבוקש המוגש במסעדות בכל העולם. ארה״ב היא השוק הכי גדול שלנו ושם יש ביקוש גדול לאורך זמן, אבל אנחנו מייצרים גם לאירופה וגם למזרח הרחוק, שם רגילים לשומשום כטעם מבוקש. אנחנו עובדים הרבה עם שפים ישראלים בחו״ל כי טחינה הפכה להיות בסיס טוב לכל מטבח קולינרי גבוה. הטחינה מקובלת היום בכל מקום בעולם. אנחנו לצערי לא יכולים להתחרות במחירים בדובאי או ירדן בגלל עלויות ייצור, אבל לשוק הישראלי יש יתרון שמגיע גם בגלל הקידום של השפים הגדולים".
לנא זהר
ניר גל סיפר על התמורות שחלו לאורך השנים בשוק היין הישראלי:
"שוק היין הישראלי היה בתחילתו שוק די בסיסי של קומודיטי. בשנות ה-90 החלה מהפכת האיכות, תוך התמקדות ביינות זניים בינלאומיים פופולאריים. בתחילת שנות ה-2000 חלה התבגרות נוספת ומתן דגש רב יותר לטרואר (האופי והייחודיות של מקום גידול היין) בהכנת היין ושיווקו.
בעשור האחרון עברנו אבולוציה נוספת והיא חיפוש וקידום זנים מקומיים. אותרו זנים עתיקים שמקורותיהן הולכים מאות שנים אחורה. כמו כן, מספר יקבים בראשות ברקן החלו לקדם את זן הארגמן שפותח בישראל בשנות ה-70. קידום זה של זנים מקומיים הוא טבעי וחשוב מפני שיין הוא קודם זהות וסיפור בעל הקשר תרבותי והיסטורי. בארץ אתם יכולים למצוא זנים מקומיים תחת סדרת בטא, שהיא סדרה ניסיונית של יקבי ברקן, שבה אנו מקדמים פרויקטים מיוחדים.
מבחינת ייצוא יין ישראלי, 80% ממנו הוא לקהל היהודי בתפוצות שמחפש גם את הכשרות וגם את החיבור לישראל כמקום. האתגר המרכזי של תעשיית היין הישראלית הוא להרחיב את קהל המטרה מעבר לעולם הכשר ולבסס את ישראל כמדינת יין בעלת זהות ואיכות ייחודית. אנו רואים התעניינות רבה בקרב מובילי דעה ברחבי העולם לזנים המקומיים שלנו ולסיפורים הנותנים דגש לטרואר הישראלי".
ניר גל
בין הבוגרות והבוגרים שלקחו חלק באירוע:
- ערן רון - יו"ר ובעל שליטה ברינסברג אחזקות בע"מ, שהגיע עם רעייתו מהרטה ברוך-רון
- שמוליק בס - יועץ מדיני בכיר במשרד החוץ
- עוז כהן - סגן ראש אגף בכיר טכנולוגיה ומחשוב בכנסת ישראל
- יגאל בן אהרן - חבר צוות הפיקוח הארצי על מגמות ניהול עסקי במשרד החינוך
- אלדד קירשנר - מזכיר משפטי במחוזי תל אביב
- שוקי שטואבר - חוקר וסופר
ועוד רבים.
*האירוע התקיים בחסות יינות ברקן וטחינת אל ארז
קהילת בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב - קהילה שמשנה עולם
