יום נחלת הכלל, 01.01.2023: ההזדמנות של כולנו לממש את קנייננו

לכבוד יום נחלת הכלל החל באחד בינואר, ביקשנו משני אבנשטיין סיגלוב, בוגרת הפקולטה למדעי הרוח ובית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, אשת חינוך, מרצה, חוקרת ופעילת תוכן חופשי ופתוח, לספר לנו על חשיבות היום הזה, ומה צפוי להפוך נחלת הכלל השנה.

01 ינואר 2023

עם פרוס השנה האזרחית החדשה, עת מיליונים חגגו את הסילבסטר, פעילות ופעילי תוכן חופשי ופתוח ברחבי העולם חגגו בהתרגשות חג אחר לגמרי -- חג קניין הציבור, או בשמו הנוסף, יום נחלת הכלל (Public Domain Day). זהו היום שבו על פי חוק פוקעת הגנת זכויות היוצרים על יצירות, כך שהן מצטרפות לנחלת הכלל והופכות קניינו של הציבור. כשיצירה מצטרפת לנחלת הכלל, היא זמינה כחומר גלם פתוח וחופשי לציבור לכל שימוש, כולל שימוש מסחרי, כך שאין צורך לשלם תמלוגים, לקבל רשות או אפילו לתת קרדיט (אם כי קרדיט תמיד ראוי ורצוי לתת).  

יש לציין שחוק זכויות יוצרים הוא נושא מורכב המשתנה ממדינה למדינה. לא נעסוק בו כאן בהרחבה, אך נציין שהוא קובע כמה שנים משנת מותו של יוצר יש להמתין עד שיצירותיו תהפוכנה נחלת הכלל. במרבית המדינות בעולם, לרבות בישראל, יש להמתין 70 שנה מתום שנת מותו של יוצר כדי שיצירתו תהפוך נחלת הכלל, אך יש מדינות שהחוק קובע בהן שיש להמתין 50, 60, או 80 שנה. כך או כך, לא משנה באיזה חודש נפטר אדם, יש להמתין לסוף שנת מותו, ולהוסיף את מניין השנים על פי החוק המקומי. לכן יום נחלת הכלל נחוג תמיד באחד בינואר.

 

איך חוגגים את היום ברחבי העולם?

ליום נחלת הכלל השפעה רבה על פעילותם של ארגונים ומיזמים שונים העוסקים בהנגשת ידע לציבור, במיוחד מיזמים המתמקדים בהנגשת יצירות שהפכו נחלת הכלל. דוגמאות עיקריות כוללות את מיזמי קרן ויקימדיה, היינו ויקיפדיה ומיזמי אחות שלה (לרבות ויקיטקסט - מיזם להנגשת טקסטים חופשיים, וויקישיתוף - מיזם להנגשת קובצי מדיה), ארגון קריאייטיב קומונס, פרויקט גוטנברג העולמי, וכן מיזמים מקומיים כמו זמרשת ופרויקט בן-יהודה. מתנדבות ומתנדבים בכל רחבי העולם עוסקים בהכנת היצירות והגשתן לציבור בכל אחד בינואר. לעיתים מדובר בשנים של עבודה מקדימה, כמו במקרה של הקלדת שירים או יצירות ספרותיות אחרות, והמרתן לפורמט דיגיטלי זמין שניתן לחפש ולמצוא בקלות.

 

אילו יצירות חשובות משתחררות בעולם השנה?

קצרה היריעה מלהזכיר כאן את כולן, אך כמה מהן כוללות את "אל המגדלור" (To The Lighthouse) של וירג'יניה וולף; "ספר הפרשיות של שרלוק הולמס" (The Case-Book of Sherlock Holmes) מאת ארתור קונאן דויל; "מסתרי ארבעת הגדולים" (The Big Four) מאת אגאתה כריסטי; המותחן הראשון של אלפרד היצ'קוק, " The Lodger: A story of the London Fog"; הסרט "מטרופוליס", מאת פריץ לאנג; יצירות מוזיקאליות מאת לואי ארמסטרונג, ועוד יצירות רבות מרתקות. ניתן לעקוב אחר רשימה מלאה יותר בוויקיפדיה על פי מדינה, לבדוק קובצי מדיה שעלו לוויקישיתוף, וכן לקרוא את הרשומה מאת ג'ניפר ג'נקינס מאוניברסיטת דיוק, העוסקת ביצירות שהפכו נחלת הכלל בארה"ב.

 

הצילום מתוך כתבתה של ג'ניפר ג'נקינס, CC-BY 3.0

 

ואצלנו בישראל?

היום הפכו לנחלת הכלל יצירות של יוצרים שנפטרו בשנת 1952, לרבות הפסל זאב בן-צבי, האדריכל יוסף ברלין ואשת החינוך, הרופאה, הפילוסופית, הפמיניסטית ופעילת זכויות האדם, מריה מונטסורי. מיזמים שונים בארץ מציינים את היום החשוב הזה, אך בחרתי הפעם להתמקד בפעילות של פרויקט בן-יהודה, אשר מזה שנים רבות יש לי הזכות והעונג להוביל כעורכת ראשית (יחד עם העורך המייסד של הפרויקט אסף ברטוב, גם הוא בוגר האוני'), וכיו"ר העמותה למחשוב ספרות עברית התומכת בפרויקט. לכל מי שאינו מכיר את הפרויקט, מדובר במיזם התנדבותי שהוקם ב- 1999 ומגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית לדורותיה. זוהי ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זיכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים. מרבית היצירות בפרויקט הפכו נחלת הכלל, או שניתנה עבורן רשות פרסום מבעלי הזכויות. הפרויקט מקדם ומעודד קריאה ועיסוק ביצירות הללו, כך שהשפה העברית, לתקופותיה, גלגוליה, ומשלביה, היא בלב העשייה שלנו.

רשימת יצירות ארוכה הפכה היום לנחלת הכלל, ומתנדבות ומתנדבי הפרויקט עמלו זה חודשים רבים על הקלדתן (כולל ניקוד!) והגהתן. בעוד רבים ספרו לאחור עד כניסתה של השנה החדשה, גם אנחנו ספרנו ועת האורלוגין הורה חצות, לחצנו על כפתורי המקלדת ולאתר הפרויקט עלו מעל 600 יצירות חדשות ורבות תמשכנה לעלות בשבועות הקרובים - כך אנו חוגגים עם הציבור את קניינו החדש בכל שנה. מתוך כלל היוצרים שיצירותיהם הפכו היום נחלת הכלל, תוכלו למצוא את יצחק שדה, אלוף בצה"ל וממקימיו, אסטרטג ומנהיג, מחנך, מחזאי וסופר; חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, כימאי ומראשי הציונות; ואשר ברש, סופר ומשורר עברי, ממקימי אגודת הסופרים, אחד משמונת החברים הראשונים שנבחרו לאקדמיה ללשון העברית, ומייסדו של מכון גנזים (תודה למתנדבי ויקיפדיה העברית על הפרטים). רשימה מלאה תחת "מה חדש" באתר הפרויקט.

 

 

מימין לשמאל:  אשר ברש, חיים ויצמן ויצחק שדה. איורים: רותי יואל. הזכויות שמורות לפרויקט בן-יהודה.    

 

כיצד תוכלו להשתתף בחגיגות?

ראשית, הציבור הרחב מוזמן לחגוג את חג קניין הציבור עם מתנדבי פרויקט בן-יהודה באירוע מיוחד שייערך בבית אריאלה בתל אביב, ב- 11.01, בשעה 20:00. באירוע נתמקד ביצירתו של ברש, בהשתתפות חוקרים שונים ונציגי מכון גנזים הקרוי על שמו. בנוסף, אם עיתותיכן\ם בידיכן\ם ותרצו להתנדב בהקלדת יצירות לטובת הכלל, צרו קשר עם מערכת פרויקט בן-יהודה בדואל: editor@benyehuda.org. אך יותר מכול – התעניינו ביצירות החדשות, עשו שימוש באוצרות התרבותיים העשירים העומדים עתה לרשות כולנו כחומרי גלם, וממשו את קניינכן\ם. בזכות עבודת ההתנדבות של רבות ורבים ברחבי העולם, היצירות הללו תזכינה לשימושים מקוריים וחדשניים, ביניהם מחקר חדש שלא התאפשר קודם, של דורות ישנים וחדשים כאחד. והרי זוהי כל המטרה.

חג קניין הציבור שמח!  

 

מחדשים קשר

לצורך איתור וזיהוי במערכת
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>