השלכות המלחמה על יחסי ישראל - הודו

באופן מפתיע ולאחר עשרות שנים הודו עומדת לצידה של ישראל והייתה בין הראשונים להודיע לאחר אירועי 07.10 , שהיא תומכת בישראל.
על רקע זה, ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב בראשות סיגלית בן חיון ערך פאנל במסגרת וובינר לקהילת בוגרות ובוגרי האוניברסיטה בנושא "השלכות המלחמה על יחסי ישראל - הודו".

משתתפי הפאנל:

• נאור גילאון -  שגריר ישראל בהודו, בוגר הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב  
• עו"ד ענת ברנשטיין רייך -  נשיאת לשכת המסחר ישראל - אסיה, מנכ"לית בנקאות השקעות ישראל הודו בקבוצת BDO, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
• עו"ד בנימין גרוסמן -  שותף ומנהל פעילות הודו – עמית פולק מטלון ושות', סגן יו"ר לשכת המסחר ישראל – הודו, בוגר הפקולטה למשפטים, הפקולטה להנדסה והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב

מנחה הפאנל: 

• ד"ר אורי סלע - מרצה בכיר בחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר אורח במרכז גלייזר למדיניות ישראל סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב, בוגר הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב

השגריר נאור גילאון ציין כי: ״תמיכתה של הודו בישראל סביב מתקפת ה 7.10 יוצאת דופן והיא שילוב של היחסים המעולים בין המדינות בשנים האחרונות לבין עמדתה הבלתי מתפשרת מול טרור שהיא עצמה קורבן שלו ולוחמת בו״. ״הודו הופכת להיות מדינה מובילה בעולם. היא המדינה המאוכלסת ביותר, הכלכלה החמישית והצומחת ביותר בין הכלכלות הגדולות וצוברת בטחון עצמי בהתאם. ישראל נהנית מיחסים מיוחדים עם הודו וחשוב לנצל זאת על מנת לבנות את היחסים להמשך. ברור שהטכנולוגיה תהיה תחום מפתח ביחסים העתידיים בין המדינות״. ״אנשי הכלכלה בישראל צריכים להפסיק לחשוש ולהבין את הפוטנציאל הכלכלי הגדול בהודו. יש כאן כמעט הכל: כשרון, יכולות ייצור, כסף. זה הזמן להכנס להודו. זה לוקח זמן, מצריך סבלנות ושותף מקומי טוב אבל הפוטנציאל ארוך הטווח רב וישנם לא מעט סיפורי הצלחה של חברות ישראליות״.

עוד הוסיף כי: ״ מדינות המפרץ מאוד חשובות להודו. כ-7 מיליון הודים חיים שם, חלקם בעלי ומנכ״לי עסקים. הם שותפי סחר ומשקיעים גדולים בהודו. הסכמי אברהם ויוזמות כלכליות אזוריות שבאו בעקבותיהן דוגמת I2U2 והמסדרון הימי- יבשתי מהודות לימ"ת IMEEC רק מוסיפים ערך ליחסי הודו- ישראל. כמו כן, יש פוטנציאל לשיתופי פעולה של הודו וישראל בפורמט מיני-לטראלי עם מדינות נוספות באפריקה ובאסיה-פאסיפיק״.

עו"ד ענת ברנשטיין רייך אמרה כי: ״הודו תהיה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם תוך שנים ספורות וחברות ישראליות לא יכולות להתעלם מהשוק הזה. גם אם זה קשה, צריך להתאמץ ולא לוותר״. ״חשוב להעמיק את הקשרים הכלכליים בין ישראל להודו בין אם אלו השקעות הודיות בישראל ובין אם ישראליות בהודו. כגודל הקשרים והאינטרסים הכלכליים, כך גודל החיבור האסטרטגי של שתי המדינות״. ״הודו עם סחר בילטרלי של 56 מיליארד דולר עם ערב הסעודית יכולה אף היא להוות גשר חזק לחיבור של ישראל עם ערב הסעודית.״

עו"ד בנימין גרוסמן ציין כי: "התייצבותם של ממשלת הודו והמגזר העסקי בהודו לצד ישראל לאחר אירועי 7.10, אשר חרגו לטובה מתגובותיה של הודו לאירועים אחרים בעבר, הדגישו את ההבנה כי הודו הינה שותף עסקי אסטרטגי של ישראל לטווח הארוך. ההתקדמות הכלכלית של הודו אשר הינה כיום הכלכלה החמישית בגודלה וצועדת להיות הכלכלה השלישית בגודלה בסוף העשור, יוצרת פוטנציאל עסקי כמעט אינסופי לחברות ישראליות מכל הגדלים ובמגוון רחב של תחומים. יש בהודו הערכה גבוהה מאד ליכולתה של ישראל. אולם, ההצלחה דורשת התנהלות עסקית ומשפטית נכונה ומותאמת מקום, הרבה סבלנות ופחות שיפוטיות. חשוב לדעת כי בעשור האחרון הודו פועלת להקלה על פעילות עסקית זרה בהיבטים רבים של בירוקרטיה, רגולציה, הגנה על קניין רוחני והתנהלות משפטית. כל אלה אמורים ויכולים להפוך את הודו לשותפה מרכזית של ישראל בשנים הבאות".

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב - קהילה שמשנה עולם