מהסברה לתודעה
משתתפי הפאנל:
- ג'ואנה לנדאו - מומחית במיתוג מדינות, מחברת רב מכר בנושא חיבור הדור הבא לישראל, מייסדת ונשיאת Vibe Israel, חברה בגרעין הראשוני של קהילת מנהיגות הדור הבא של אוניברסיטת תל אביב
- נעם מנלה - חוקר תודעה דיגיטלית, מרצה באוניברסיטת רייכמן, בוגר הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב
מנחת השיח:
- ד"ר מירב שהם - מרצה בחוג לתקשורת ע"ש דן בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב
ג'ואנה לנדאו ציינה כי: ״חוץ מישראל, אין מדינה שמנהלת את כל תדמיתה והתקשורת שלה עם העולם באמצעות הסברת עמדותיה והצדקת קיומה. ניהול תדמית של מדינה בד״כ נעשית באמצעות מיתוג ושיווק החוזקות שלה, בדומה לשיווק מוצר או חברה. ה״הסברה״ נחוצה כשיש משבר, לדוגמא כשיש מלחמה. אך גם כעת, יש להבין שאדם אינו משנה את דעתו בקלות, ובטח שלא מעובדות וטיעונים, שנוגדים את עמדתו הבסיסית. לכן חשוב להתמקד בלעורר רגש ואמפתיה כלפי ישראל, לא בהכרח לדרוש שיסכימו עם עמדותינו. האמפתיה - לדוגמא לחטופים ומשפחותיהם - מאפשרת לאדם הרגיל ברחוב בעולם לראות את ישראל בעין יותר חיובית ולהרגיש בנח עם תמיכה בזכותה לפעול, ללא לאות לשחרור החטופים, כולל באמצעים צבאיים״.
כמו כן הוסיפה כי:
״המלחמה הזו לא תמשיך לעד. עלינו להתחיל כבר עכשיו לחשוב על ה״יום שאחרי״. בשוטף לא עושים הסברה, לא מסבירים את צדקתנו אלא ממתגים ומשווקים את חוזקותינו כעם ומדינה. מדובר בתהליך מקצועי שכל מדינה ב-20 השנים האחרונות משקיעה בה: על ישראל לפתח אסטרטגיה תקשורתית ארוכת טווח לניהול המוניטין שלה בדעת הקהל העולמי. זה יושב על הרוח הייחודית של העם שלנו: ראינו את זה בקורונה, אנחנו רואים את זה עכשיו - יש כאן קהילתיות וערבות הדדית יוצאות דופן, יזמות בלתי מתפשרת וחוסן שאין כמותו בעולם. אי אפשר לשבור את הרוח שלנו, ואנחנו נצא מהמלחמה הארורה הזו חזקים יותר, מאוחדים יותר ורלוונטיים לעולם יותר מתמיד״.
בין יתר דבריו ציין נעם מנילה כי: ״ישראל נלחמת על דעת הקהל ועושה הסברה והחמאס נלחם על רגש הקהל ועושה תודעה״.
בנוסף אמר כי: ״תיאטרון הטרור של החמאס הוא מלאכת מחשבת של יצירת בלבול רגשי אצל הצופים״.
לשאלה מה ניתן לעשות באופן פרטני ציין כי, ״למסבירים הבודדים, אל תהיו הדוברים של ישראל, תהיו, דברו על התחושות והחוויות שלכם (כעס, חמלה, אמפטיה, בלבול, חוסר אונים) בתוך הסיטואציה״.
מירב שהם ציינה כי:
״כשאנחנו רוצים להשפיע, צריך להבין מי קהל היעד שלנו ומה חשוב לו, מבחינה רגשית, קוגניטיבית וערכית. בין אם אנחנו עובדים ברמת המדינה ובין אם ברמת הפרט - איפה אנשים אחרים יכולים להתחבר מבחינה רגשית? מה משמעותי עבורם? אם נפצח את זה נוכל באמת לעבור מהסברה לתודעה״.
