ממגדל שן למגדלור חברתי

מגדל שן. מטפורה המיוחסת למרבית האוניברסיטאות בעולם. גם לאלו המדורגות גבוה בסולם הדירוג האקדמי העולמי. במידה רבה, אולי אפילו בגלל אותו סרגל מדידה. אני שואל את עצמי האם מגדל השן יכול להפוך למגדלור חברתי. 
אוניברסיטת תל אביב מונה מאז הקמתה לפני שישים שנה כ- 170,000 בוגרים, בהם מעל 69,000 בעלי תואר שני וכ-7,000 בעלי תואר שלישי.

בשם הבוגרים כולם אבקש לומר תודה. תודה לאוניברסיטת תל אביב וסגל אנשי ההוראה שהעניקו לנו ידע וכלים משובחים לעשייתנו במגוון רחב של תחומי פעילות. באקדמיה, בשירות הציבורי, בביטחון, בחינוך, בחברה, ברפואה, במשפטים, בחשבונאות, בעולם הסייבר והמחשבים, בתעשיית ההיי טק, בשוק הפיננסי, בקולנוע, בתיאטרון, במוסיקה, בתרבות, באמנות, ועוד. 
תרומה עצומה למדינת ישראל. תרומה עצומה לנו ולבני משפחותינו. 
כמי שלמד כאן ובמוסדות אקדמאים נוספים, אני יודע להעריך את הדרישות הגבוהות של אוניברסיטת תל אביב. דרישות המהוות מפתח למצויינות אישית מקצועית. 

באותה נשימה אני יודע לומר שהמורה הגדול של חיי היה ערן אלמוג בני, שנולד עם פגיעה מוחית קשה, שמעולם לא קרא לי אבא ולמרות זאת הביא אותי לשפוט את התנהלותנו כחברה, ממקומו של החלש ביותר, זה הנתון בחסדי אחרים, זה שלעולם לא יסיים לימודים בשום מוסד אקדמי. זה שעצם קיומו הוא בבחינת דממה מחרישת אוזניים השואלת אותנו ללא הרף מה משמעות האמירה – כל ישראל ערבים זה לזה. מה משמעות האמירה – ואהבת לרעך כמוך. מה משמעות האמירה עולם חסד ייבנה. 

בערב הזה אני מבקש להניף שני דגלים חינוכיים חשובים: דגל המצויינות האישית ודגל המצויינות החברתית. 

הדירוג האקדמי של אוניברסיטאות בעולם נקבע ממדדים המבוססים על מצויינות אישית, כמו כמות מקבלי פרס נובל מאותה אוניברסיטה, כמות זוכי מדליית פילדס, כמות הפרסומים בכתבי מדע יוקרתיים וכן הביצועים האקדמאים בממוצע לנפש. 

אבקש בערב זה שאוניברסיטת תל אביב תוביל לפיתוח מדד נוסף והוא מדד הנתינה החברתית. אני מאמין שפיתוח מדד כזה ישפיע מאד על טיובה של החברה בישראל וחיזוק השרשרת החברתית כולה. 

עוצמתה של החברה האנושית לעולם תיבָּחן בעוצמתן של החוליות החלשות. ככל שנדע להעניק יותר תקוה לַחלשים בקרבנו, לַמשפחות שחרב עליהן עולמן, לַנָכים, לַפּצועים, לנזקקים, לִקְשי היום, כך נהיה חברה חזקה יותר, סולידרית יותר. וּככל שהרקמה האנושית תהיה חזקה יותר, כך יגדלו גם הערְבות ההדדית והעוצמה הפנימית להתמודד עם כל משבר ואתגר. 

המאמץ לעיצוב מדד נתינה חברתי של מוסד אקדמי צריך להיות מובל לטעמי הן על ידי הנהלת האוניברסיטה והן על ידי הבוגרים עצמם והוא חייב להיות מאמץ רחב היקף הנוגע בכל תחומי הידע הנלמדים ומפותחים באוניברסיטה. 

כל בוגר חזק ומצליח צריך להתנדב בהתמדה וברציפות לאורך חודשים ושנים. ההתנדבות היא המכניזם העיקרי לבניית עולם טוב יותר. עיצוב תמריצי עידוד לעשייה התנדבותית עשירה ורחבת היקף של בוגרי האוניברסיטה למען החלשים ביותר בחברה, עשויה להיות מנוף דרמטי לטיוב החברה כולה. 

אומה חזקה היא אומה שיש בה שפע יזמות הצומחת מהשטח. מלמטה. מדינת ישראל משופעת ביזמות כזאת. יזמות אקדמית המעודדת ומטפחת גם את הפיכת ההון האנושי להון חברתי בעל עוצמה, הוא אתגר חשוב מאד לטעמי. ההון החברתי הוא זה שבונה את הערבות ההדדית, את תחושת האכפתיות והאהבה שכל כך נחוצה לכל אחד מאיתנו כבודדים, ולכולנו כחברה. 

החלשים בחברה משוועים לכך יותר מכל. חולים במחלות קשות, נוער בסיכון, משפחות במצוקה, תלמידי מתקשים, נפגעי תאונות, ניצולי שואה, זקנים שתש כוחם ועוד. כולם כמהים לתקווה. כולם משוועים לעולם שיש בו פחות אגו והדגשת ההישגים האישיים. כולם משוועים לעולם שיש בו יותר חסד, נתינה ואהבה. 

שישים שנה לאוניברסיטת תל אביב הוא עיתוי נכון בתהליך התבגרותנו כחברה. בכל העולם הנאור אוניברסיטאות ואנשי אקדמיה מכונים בשם – יושבי מגדל השן. כינוי המצביע יותר מכל על ניכור וניתוק מהמציאות הקשה הניבטת בכל חברה בעולם. הערב הזה, בשם כל בוגרי אוניברסיטת תל אביב אני מבקש לראות באוניברסיטת תל אביב ובוגריה את סוכני השינוי ההופכים את האוניברסיטה ממגדל שן למגדלור חברתי.