הגדרת גבולות חדשים-Setting New Frontiers

ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם משימת רקיע, פרויקט התורה בחלל וקהילת חלל אופק קיימו אירוע ש"לא מהעולם הזה" באודיטוריום בר שירה שבאוניברסיטת תל אביב.

באירוע התקיים פאנל מרתק בהשתתפות שני האסטרונאוטים:

איתן סטיבה – אסטרונאוט AX-1, חבר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב

Eytan Stibbe - AX-1 Astronaut, Member of the Tel Aviv University Board of Government

ד"ר ג'פרי הופמן – פרופסור MIT, אסטרונאוט של נאס"א (בדימוס) , MOXIE (ניסוי ניצול משאבים במקום חמצן של מאדים), סגן החוקר הראשי

Dr. Jeffrey Hoffman - MIT Professor, NASA Astronaut (ret.) MOXIE (Mars Oxygen In-Situ Resource Utilization Experiment) Deputy Principal Investigator

עמוס אלעד – סגן הנשיא לקשרי חוץ , פיתוח משאבים וענייני בוגרים באוניברסיטת תל אביב נשא דברי ברכה וצייןֶ ”לכבוד לנו באוניברסיטת תל אביב לארח אתכם מעצם העובדה שאתם מהווים השראה לכולנו.

האתגר של האוניברסיטה ושל מדינת ישראל בכלל הוא לבנות את התשתית להשכלה. הדור הצעיר נתמך על ידנו ומסתכל למעלה עליכם ואליכם לחלל ואתם מהווים השראה גדולה לכולנו ואנו נלמד אותם ללכת בעקבותיכם ולהדוף את הגבולות.

הסלוגן שלנו באוניברסיטה הוא ״בעקבות הלא נודע״ֶ, להמשיך כל הזמן לשאול את השאלות. במיוחד בימים אלו החשיבות הגדולה והיכולת שלנו באוניברסיטה ובהשכלה הגבוהה לחשוב מחוץ לגבולות, להיות חופשי ועצמאי.״ֶ

סיגלית בן חיון – מייסדת-שותפה וראש ארגון בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב הודתה לכל השותפים שתרמו להצלחת האירוע.

האירוע נפתח בסרטון "Space  Torah- A journey in Space" אותו הציגה רחל רז, מפיקה בכירה.

במהלך הפאנל אותו הנחתה ורד כהן ברזילי – מנכ"לית - Out of the Box & Horizon Space Community member, בוגרת הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, ספרו האסטרונאוטים את סיפורם המרתק.

איתן סטיבה לשאלה – "עכשיו שחווית את זה - מי יהיה לדעתך הדור הבא?"

ענה: "ֶההבדל לדעתי בין הדורות השונים הוא בהרכבת התוכן של המשימה בחלל. המשימה שלי בחלל הייתה לשתף כמה שיותר ישראלים במסע לחלל, מדענים וילדים, הוגי דעות ומשוררים שידעו לתאר את המרחב הזה לכולם.

העתיד - שיתופי פעולה בין חברות ממשלתיות לבין חברות פרטיות ובינלאומיות - בנוסף לקריירה של אסטרונאוטים תהיה אפשרות לטוס לחלל למבחר בעלי מקצוע כמו רופאים, מורים, אדריכלים ועוד, שיעברו הכשרה למסע בחלל. לכל אחד תהיה אפשרות לטוס לחלל".

כמו כן ספר: "בתור ילד תמיד חלמתי לעוף כמו סופרמן. ואז נהייתי טייס.

ובסוף הגשמתי את החלום לרחף בחלל.

הדבר הכי חשוב בחיים זה המסע - הוא זה שמספק לך את המשמעות בחיים ולא היעד הסופי".

״זיכרון בסלון בחלל״ -לגבי זיכרון בסלון בחלל ציין כי "הכוונה שלי הייתה לא רק זיכרון השואה, אלא חידוד העובדה שאנחנו בני האדם צריכים להזכיר לעצמנו שכל בני האדם שואפים לחיות בשלום ובאושר ולהעריך את השונות של בני האדם, אנחנו צריכים לזכור זאת, במיוחד כיהודים".

לגבי אילן רמון אמר: ״אילן היה המפקד שלי והוא היה חבר קרוב. ביקרתי אותו בנאס״א באימונים וחזיתי בשיגור שלו - אחרי שהודעתי למשפחה שלי שהתקבלתי למשימה, הודעתי ישר לילדים של אילן וידעתי שאם הם יגידו לא - אז לא אסע אך הם היו מאוד בעד.

פריצת גבולות וחקר החלל כרוך בסיכונים לא מבוטלים שמעניק מקור להמון השראה ושליחות״.

ד"ר ג'פרי הופמן ענה לשאלה ״ֶלמה אתה דור שני של אסטרונאוטים?״ כך:

"ֶהדור הראשון - כאשר גדלתי כל האסטרונאוטים היו אנשי צבא - טייסים ואני לא טייס. ולכן חשבתי שאני לא אגשים את החלום שלי.

הדור השני - אנשי רפואה, חוקרים, אקדמאים נתנו את האפשרות להיכנס לנאס"א ולחוות את החלל

הדור השלישי - זה איתן - אסטרונאוטים של השוק הפרטי. אני שמח ומעודד את השינוי הזה . לשאלה אם כדאי לשלוח רק רובוטים לחלל אמר: ״תמיד עדיף לשלוח אסטרונאוטים לחלל ולא רק רובוטים בכדי שיוכלו להתמודד עם האתגרים בחלל בזמן אמת  (תקלות, מכשולים וכו'). אין תחליף לידע, יכולות וכשרון של בני האדם.״ֶ

לאחר הפאנל התקיימו הרצאות טד של מיטב החוקרים של אוניברסיטת תל אביב שלקחו חלק במשימת רקיע:

פרופ' קולין פרייס – חוקר בכיר בחוג למדעי כדור הארץ, הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב.                 

פרופ' פרייס חוקר יותר מ-30 שנה תופעות חשמליות באטמוספירה ,במיוחד ברקים וסופות רעמים . היום הוא מוביל מיזם של אוניברסיטת תל אביב בנושא משבר האקלים. פרופ' פרייס ציין כי "ב-2003  חקרנו שדוני ברקים עם אילן רמון ואחרי 20 שנה, איתן סטיבה חזר על הניסוי בהצלחה רבה".

פרופ' דוד בורשטיין – חוקר בכיר בביה"ס להנדסת חשמל, בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב.         

פרופ' בורשטיין ציין כי, "המחקר שלנו הוכיח שגישת האבחון מבוססת CRISPR , יעילה במתן בדיקות גנטיות מדויקות ורגישות  בחלל, המאפשרת זיהוי מהיר של מחלות ופתגונים. יכולות להיות לכך השלכות משמעותיות על ניטור בריאותם של אסטרונאוטים והתפתחות  גידולים  במהלך משימות חלל ממושכות".

פרופ' חיים סוכובסקי – פרופסור חבר בבית הספר לפיסיקה ואסטרונומיה, בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב.

מחקרו של פרופ' סוכובסקי מתמקד בהיבטים בסיסיים של אינטראקציה בין אור לחומר, במיוחד בננו – פוטוניקה , פיזיקה מהירה במיוחד וחישה מרחוק. הוא פרסם יותר מ-60 מאמרים  בכתב עת ו-14 פטנטים. יואב שמחוני – דוקטורנט בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב.

יואב שמחוני – דוקטורנט בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב.             

יואב שמחוני ציין כי: "אוניברסיטת תל אביב חוקרת מנגנון חדשני, שיאפשר שילוב אלקטרוניקה  מתקדמת בחלל תוך התמודדות עם תופעת הקרינה הקוסמית ההרסנית. במסגרת משימת רקיע, להטסת האסטרונאוט הישראלי השני לחלל, האוניברסיטה שיגרה ניסוי לתחנת החלל הבינלאומית שהוכיח את פעולת המנגנון בסביבת החלל".