יום השינה הבינלאומי 2024

השינה היא חלק בלתי נפרד מחיינו ויום השינה הבינלאומי שחל היום (ה-15.03.24) מזכיר לנו את החשיבות העצומה של שינה בריאה ואיכותית לבריאותנו הפיזית והנפשית. יום זה מעורר למעשה את התודעה הציבורית לצורך לשים דגש על החידושים והמחקרים בתחום השינה ולשתף פעולה במאמצים לשפר את איכות השינה. בישראל התקופה הנוכחית שהינה כואבת ומאתגרת, מחדדת את העניין אף יותר. 

שינה היא התנהגות מורכבת מאוד שממלאת תפקידים ביולוגיים רבים. היום כבר ברור ששינה היא התנהגות קדומה שמאפיינת את כל עולם החי המוכר לנו, כולל בעלי חיים ללא מערכת מוחית מרכזית.

דוגמה לחיה שכזו היא הקסיופאה, מדוזה שזרועותיה פונות כלפי מעלה ולה רשת עצבית פרימיטיבית היוצרת קצב בצורת פעימות, שמאפשר לה לנוע במים. אפילו בעל חיים פחות מפותח כדוגמת הקסיופאה נצפה במצב התנהגותי דמוי שינה.

אך מדוע שיצור חי יסכן את עצמו בכך שהוא ישן?

הרי אין כל היגיון אבולוציוני בחוסר יכולת להגיב התנהגותית לסביבה ובכך להסתכן בפגיעה. אף על פי כן, כל בעלי החיים ישנים ועושים זאת לאורך פרקי זמן שונים שכן אם לא יעשו זאת ימותו!

השינה היא פרדוקסלית מהבחינה הזו, שכן השינה מסכנת את חיי בעלי החיים אך ללא שינה מתים. אנקדוטה מעניינת בהקשר הזה היא שבעבר קישרו את השינה למוות ואפילו במיתולוגיה היוונית תנטוס, התגלמות המוות נחשב לאחיו התאום של היפנוס, אל השינה... 

את העובדה שהשינה חשובה לבריאות יודעים כולם וההסברים לכך רבים, החל מהצורך לנקות את המוח מרעלנים שמצטברים בו, דרך חיזוק והטמעה של זיכרונות חדשים וכלה בצורך לווסת מטבוליזם ורמות הורמונים. ברמה התאית. מחקרים הראו שבמהלך השינה מתבצע בתאי העצב תיקון שברי דנ"א, שהצטברו במהלך הערות. בנוסף, שינה משנה את רשת הקשרים בין תאי עצב במוח, שאחראים בין השאר על למידה וזיכרון. 

אז איך כל זה קשור אלינו?

סטודנטים ובוגרים ישמחו לדעת שאחד הדברים הידועים כבר לעולם המדע הוא שבזמן שינה ישנו שיפור של למידה וחיזוק הזיכרון ואפילו ניתן לעזור לתהליך זה באופן מלאכותי. כך עולה ממחקר חדש בנושא שנערך לאחרונה בהובלת ד"ר מאיה גבע-שגיב מהמעבדה של פרופ' יובל ניר מבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, בית הספר סגול למדעי המוח, והמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב ובשיתוף פרופ' יצחק פריד מהמרכז הרפואי ב־UCLA שבו התבצעו הניסויים עצמם.

החוקרים עבדו עם כ־19 חולי אפילפסיה שבמסגרת הטיפול הקליני הושתלו במוחותיהם אלקטרודות לגירוי המוח, שלא למטרות מחקר. הם לימדו את החולים רצף של אסוציאציות אקראיות בין דמויות מפורסמות לבין חיות, למשל מרילין מונרו ותוכי, או דונלד טראמפ ושור. אחר כך נערך לחולים מבדק זיכרון והם הלכו לישון. בשעות הבוקר נבחן הזיכרון שלהם שוב. 
במהלך הלילה חלק מהנבדקים קיבלו גירוי חשמלי אקראי לחלק הקדמי של המוח, חלקם קיבלו גירוי חשמלי מסונכרן וחלקם לא קיבלו גירוי כלל. הקבוצה שזכתה לגירוי המסונכרן (סנכרון שבין גלים מהירים וקצרים שנקראים ripples ומקורם בהיפוקמפוס, גלים בתדר של 11-16 הרץ שנקראים ספינדלים ומקורם בתלמוס וגלי אא"ג איטיים בקורטקס) זכרה את הצמדים בצורה הטובה ביותר, כלומר השינה עזרה בקיבוע הזיכרון לטווח הארוך. הרעיון הוא שהגירוי המסונכרן גרם לכך שההיפוקמפוס והקורטקס פעלו בתיאום רב יותר וכך ההיפוקמפוס "לימד" את הקורטקס, שם נשמר הזיכרון לטווח הארוך. 

עוד רבות אפשר לספר אודות השינה והמחקרים הרבים בתחום אך ניתן לסכם באופן כללי שבזמן שינה המוח ממשיך להיות פעיל ובאופן דינמי ומגיב בעוצמה לגירויים חיצוניים, למרות שאנו נראים חיצונית מנותקים מסביבתנו.
 

יום השינה הבינלאומי שמח!

• הטקסט נכתב בחסות ד"ר נועה בר אילן רגב, בוגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת המעבדה והקולגה של פרופ' יובל ניר